סנגק

סנגק (בפרסית: سنگک; באזרית: səngək) הוא לחם העשוי מחיטה מלאה ונפוץ במטבח הפרסי^[1]^[2].

פירוש המילה סאנגק הוא אבן קטנה מכיוון שהוא נאפה על חלוקי נחל קטנות בתנור על חום גבוה.

הסנגק דומה בטעמו ללחם הנאן ונהוג לצרוך אותו בתוספת שומשום, קצח או פרג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחם מוזכר לא מעט בתרבות האיראנית וקיימת מחלוקת רב שפתית על ההיסטוריה שלה.

יש הטוענים שהלחם היה נפוץ באיראן לפני תקופת האסלאם והוזכר כאשר אחד המלכים הסאסנים חלה ורופאו הורה להכין למלך לחם שנאפה על חול^[3].

טענה נוספת עלתה ביידי החוקר סייד דאוד רוג'אני שהציג כתובת עתיקה משנת 1062 לספירה בה נכתב על לחם שנאפה על חלוקי נחל חמים^[4].

אזכור נוסף מהמאה ה-11 הוא שחיילי הצבא הפרסי נשאו עימם כמות קטנה של חלוקי נחל כדי לבנות תנור סנגאק ובעזרתם יוכלו לאפות לחם.

הסנגק נחשב למוצר בפופולרי גם באזרבייג'ן ונהוג לאכול אותו עם קבב טלה, אך לאחר השתלטות ברית המועצות בשנת 1920 הפך לפחות נפוץ^[5].

כיום, הסנגק משמש כלחם שולחן לחתונות המוגש עם דבש ושומשום.

מדיה וקבצים בנושא סנגק בוויקישיתוף