סן-פייר (סן-פייר ומיקלון)
| |||
 | |||
| סן-פייר מלמעלה | |||
| מדינה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| חבל ארץ |
 סן-פייר ומיקלון | ||
| מושל | קארין קלרו | ||
| שטח | 25 קמ"ר | ||
| גובה | 0-207 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקומונה | 5,412 (1 בינואר 2016) | ||
| ‑ צפיפות | 240 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 46°46′40″N 56°10′40″W / 46.777777777778°N 56.177777777778°W | ||
| אזור זמן | UTC -3 | ||
| http://www.mairie-stpierre.fr | |||
סן-פייר (בצרפתית: Saint-Pierre) היא בירת הקולקטיב הצרפתי מעבר לים של סן-פייר ומיקלון, מול חופי ניופאונדלנד בקנדה. סן-פייר היא הקומונה המאוכלסת יותר מבין שתי הקומונות המרכיבות את סנט פייר ומיקלון.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקומונה של סן-פייר מורכבת מהאי סן-פייר ומספר איים קטנים יותר סמוכים, כמו ל'איל-אוקס-מרינס. אף על פי שהקומונה של סן-פייר מכילה כ-90% מאוכלוסיית סן-פייר ומיקלון, מבחינת שטח היא קטנה משמעותית מהקומונה השנייה בסן-פייר ומיקלון, מיקלון-לנגלד, השוכנת מצפון-מערב לה באי מיקלון.
היישוב המרכזי בקומונה ממוקם בצד הצפוני של המפרץ ונקרא בשם ברנשואה (Barachois), הפונה לאוקיינוס האטלנטי, בחוף המזרחי של האי סן-פייר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אק קרטייה תבע את האיים לצרפת בשנת 1536, לאחר שהתגלו על ידי הפורטוגזים בשנת 1520. בתום מלחמת שבע השנים בשנת 1763, האיים הועברו לממלכת בריטניה הגדולה, רק כדי שיוחזרו לצרפת בשנת 1816. מאז 1816 ועד היום, האיים נשארו תחת שלטון צרפתי.
סן-פייר הייתה מאחז ששימש את אל קפונה להובלת אלכוהול מקנדה לארצות הברית במהלך האיסור על ייבוא המשקאות החריפים לארצות הברית.
עד לשנת 1945 התקיימה קומונה שלישית בסן-פייר ומיקלון: איל-או-מרן (L'Île-aux-Marins, "אי המלחים"). היא סופחה לקומונה של סן-פייר בשנת 1945.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית סן-פייר לפי מפקד האוכלוסין ב-2006 הייתה 5,888,[1] כאשר רבים מהם ממוצא בסקי, ברטוני, נורמני או אקדי. כל התושבים בקומונה גרים באי סן-פייר הראשי.
ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקומונה מובלת על ידי ראש העיירה והמועצה האזורית.
בסמוך למרכז שפת הנמל שוכנים סניפי הדואר ובית המפקד (שבו עבדו המנהל הכללי של המכס והמיסים העקיפים), ומאחוריהם נמצאת כיכר הגנרל שארל דה גול, במרכז העיר.
מקומות בולטים נוספים בסן-פייר כוללים את הקתדרלה של סן-פייר, השוכנת מצפון לכיכר, ונבנתה מחדש בראשית המאה העשרים לאחר שרפה גדולה, ומגדלור פואנט או קאנון, בפתח הנמל. צפונית יותר, קרוב לבית החולים לשעבר של העיירה, נמצא פרונטון זאזפיאק בט - זירה לספורט הבסקי המסורתי בשם פלוטה.
-
כיכר הגנרל שארל דה גול -
הקתדרלה של סן-פייר -
מגדלור פוינט אוקס קנונס -
זירת פרונטון בט זזפיאק
שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים פרנסואה דונן (נפתח בשנת 2011[2]) הוא בית החולים היחיד בסן-פייר ומיקלון עם טיפולים עם צרכים מיוחדים בתחום הבריאות, והוא ממוקם בבית האבות במסון דה רטרט אגלנטן.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה התעופה סן-פייר, שדה התעופה הבינלאומי של סן-פייר ומיקלון, ממוקם דרומית לסן-פייר ומשורת על ידי אייר סן-פייר, עם טיסות לשדה תעופה מיקלון, חמישה שדות תעופה קנדיים וטיסות עונתיות לפריז, צרפת.
ערוצי רדיו וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רדיו אאוטרמר
- רדיו אטלנטיק
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- École maternelle Ile aux Enfants (גן ילדים ופעוטון) - נכון לשנת 2014 למדו בו 62 תלמידים.[3]
- École primaire Henriette Bonin - נכון לשנת 2014 למדו בו 62 סטודנטים.[4]
- École élémentaire du Feu Rouge - נכון לשנת 2016 למדו בו 172 סטודנטים.[5] בית הספר נמצא במרכז העיר והוא כבל ימי אחד ממעון הילדים Ile aux Enfants.[6]
Lycée-Collège d'État Émile Letournel - בית הספר התיכון הציבורי בקומונה של סן-פייר, ובו חטיבת ביניים, תיכון מקצועי ותוכניות בצורה-שישית.
בתי ספר פרטיים:
- École maternelle סנט-לואי דה גונזאג (פעוטון וגן ילדים).[7]
- École élémentaire Sainte-Croisine -נפתח ב־4 בנובמבר 1925.[8]
- École élémentaire Sainte-Odile.[9]
- Collège Saint Christophe (חטיבת ביניים).[10]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פור-אן-בסן-אופן, צרפת (מ־1976)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סן-פייר
סן-פייר, ברשת החברתית פייסבוק- סן-פייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Insee - Bases de donnees - Les resultats des recensements de la population
- ^ http://www.tlr-associes.com/nos-projets__17_sante_hopitaux-et-cliniques_centre-hospitalier-francois-dunan-saint-pierre-et-miquelon_79.html (אורכב 31.12.2017 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Ecole maternelle Ile aux Enfants > Présentation (אורכב 13.08.2019 בארכיון Wayback Machine)." National Education Service of Saint Pierre and Miquelon. Retrieved on September 14, 2016.
- ^ "Ecole primaire Henriette Bonin >Présentation (אורכב 15.09.2016 בארכיון Wayback Machine)." National Education Service of Saint Pierre and Miquelon. Retrieved on September 14, 2016.
- ^ "172 élèves. Evaluation en CE2." École élémentaire du Feu Rouge. Retrieved on September 14, 2016.
- ^ "Contact." École élémentaire du Feu Rouge. Retrieved on September 14, 2016. "L'école élémentaire du Feu Rouge est située au centre-ville de Saint-Pierre à une encablure de l'école maternelle l'Ile aux Enfants." Address: "Ecole élémentaire du Feu Rouge 28, rue Louis Pasteur, BP 4234 St Pierre et Miquelon, 97500 "
- ^ "Ecole maternelle Saint-Louis de Gonzague." National Education Service of Saint Pierre and Miquelon. Retrieved on September 14, 2016.
- ^ "Petit historique (אורכב 09.10.2016 בארכיון Wayback Machine)." Ecole élémentaire Sainte-Croisine. Retrieved on September 14, 2016.
- ^ Home (אורכב 25.10.2016 בארכיון Wayback Machine). École élémentaire Sainte-Odile. Retrieved on September 14, 2016.
- ^ Home. Collège Saint Christophe. Retrieved on September 14, 2016.
| ערי הבירה של מדינות אמריקה הצפונית | |
|---|---|
| |
| [1] בונייר, סאבא, וסנט אוסטטיוס אינן ישיויות עצמאיות אלא מחוזות הולנדיים גרידא [2] גוואדלופ ומרטיניק אינן ישיויות עצמאיות אלא מחוזות צרפתיים גרידא |
