סלימן אלמגריבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלימן אלמגריבי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1927
מקנס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה פברואר 1998 (בגיל 71 בערך)
כ"ד בבשבט ה'תשנ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה סלימן בן-חמו
שם במה סלימן אלמגריבי
מוקד פעילות ישראל
סוגה מוזיקה מרוקאית
כלי נגינה עוד
חברת תקליטים האחים אזולאי
שיתופי פעולה בולטים שייך מואיז'ו, ריימונד אבקסיס, פליקס מזרחי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלימן בן־חמו (1927[1]פברואר 1998), המוכר בשם הבמה סלימן אלמגריבי[2], היה מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, זמר ונגן עוד ישראלי, יליד מרוקו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמגריבי (משמאל) כנגן עוד בתזמורת יהודית במקנס, אמצע שנות ה-40 בערך. לצדו מימין: אביו, מרדכי בן-חמו

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלימן נולד במקנס שבמרוקו לזוהרה ולמרדכי בן־חמו. אביו היה זמר וכנר בעל להקה. בילדותו למד בתלמוד תורה ואצל מורה פרטי בביתו.

כשסיים את לימודיו בתלמוד התורה המשיך ללמוד נגינה, תווים ופיתוח קול. בשנים אלו ניגן בתזמורת עם אביו מרדכי ועם אביו של שייך מואיז'ו[3].

בשנת 1950 נישא לפרחה (פאני) אבוטבול שעבדה כתופרת, ובשנת 1956 עלה איתה ועם שני ילדיהם ארצה. עם הגיעם לארץ נשלחה המשפחה למעברת עולים באשקלון ובהמשך עברו לגור בחיפה.

להקת סלימן אלמגריבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את להקתו ייסד סלימן אלמגריבי במרוקו יחד עם אחיו, בטרם עלה לארץ. בראש הרכב האחים עמד אלמגריבי, ששר וניגן על עוד. לצידו ניגנו אלי בכינור, מוריס באקורדיון, יצחק תופף על תוף ודרבוקה, ושמעון שר וניגן אף הוא בעוד. עוד במרוקו, הלהקה ניגנה ושרה באירועים שונים. לאחר שעלו לארץ, אלמגריבי ולהקתו החלו לצבור פרסום.

אלמגריבי היה אחראי על הצד הארגוני של הלהקה, והצלחתה בהרכביה השונים התבססה עליו. לאחר מספר רב של שנים הלהקה התפרקה, ואלמגריבי המשיך לעבוד עם להקות אחרות.

פעילות מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 החל אלמגריבי להקליט סינגלים תחת חברת התקליטים האחים אזולאי ביפו.

כשבסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 פרחה במועדוני הלילה בישראל המוזיקה היוונית והמזרחית, אלמגריבי החל להופיע במועדוני לילה ידועים בתל אביב, בין היתר ב"קזבלנקה", ב"לילות פריז" וב"רספוטין". הוא הופיע גם בשאר רחבי הארץ ואף במקומות שונים באירופה, ובעיקר בצרפת.

בישראל הופיע לעיתים עם שייך מואיזו, כשהאחרון אף כתב עבורו כ-40 שירים[3].

אלמגריבי התבקש מספר פעמים להופיע בביתו של חסן השני, מלך מרוקו, אך בשל חששו מהמוסלמים התחמק מכך. לבסוף, בשנת 1982 נכח המלך חסן באחת מהופעותיו בפריז, ואף העניק לו תמונה שלו עם הקדשה אישית.

ההופעות היו פרנסתו העיקרית של אלמגריבי. לצד זאת ניסה למצוא הכנסות נוספות, ועם זאת היה מעלה גם הופעות בהתנדבות. העבודה עם הלהקות בהרכבים שונים נמשכה עד תחילת שנות התשעים.

כמוזיקאי, אלמגריבי כתב, הלחין וניגן בעצמו את רוב השירים שאותם ביצע, כ-100 במספר. במשך שנות פעילותו הוציא אלבומים וסינגלים רבים, ומשך אליו מעריצים רבים מקרב חובבי המוזיקה המרוקאית. בין להיטיו המפורסמים: "זית ונסידו","יא סידי טאלב","רג'אלי למעפר", "מוחל ננסה", ו"ג'דרק עלא ג'דרי".

הומאז' לזכרו נערך ב-14 ביוני 2017 על ידי התזמורת האנדלוסית ירושלים בניצוחו של תום כהן. שיריו זכו לביצועים של זמרות וזמרים רבים וממשיכים להישמע על במות בארץ ובעולם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמגריבי היה נשוי לפרחה (פאני), שהלכה לעולמה ב-2014. לזוג נולדו ארבעה ילדים. הוא היה אדם דתי שהקפיד על שמירת מצוות ותפילה.

הלך לעולמו ב-1998 (כ"ד בשבט ה'תשנ"ח) לאחר מחלה, ונקבר בחיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לפי קברו, אך לפי חלק מבני המשפחה, אלמגריבי נולד ב-1925
  2. ^ לעיתים נקרא "אל מגריבי" או "אל מוגרבי"
  3. ^ 1 2 Meeting the Legendary Cheikh Mwijo, באתר JewishMorocco