סלומון קלאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלומון קלאס
Salomon Klass
סרן סלומון קלאס במדי הצבא הפיני
סרן סלומון קלאס במדי הצבא הפיני
סרן סלומון קלאס במדי הצבא הפיני
לידה 17 באפריל 1907
הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד (האימפריה הרוסית) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במרץ 1985 (בגיל 77)
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פינלנד, שוודיה
השתייכות כוחות ההגנה של פינלנד
תקופת הפעילות סביבות 19271945 (תום מלחמת העולם השנייה)
דרגה סרן
פעולות ומבצעים
עיטורים
עיטור מסדר צלב החירות הפיני (אנ') (דרגה 3)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלומון קלאס (Salomon Klass;‏ 17 באפריל 1907, הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד (האימפריה הרוסית) – 22 במרץ 1985, סטוקהולם, שוודיה) היה מפקד פלוגה בדרגת סרן בצבא הפיני ואחד משלושת היהודים שסירבו לקבל את עיטור צלב הברזל הגרמני שהוענק להם במלחמת העולם השנייה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלומון קלאס נולד ב-1907 בהלסינקי לירחמיאל ובתיה-בריינה קלאס שהיגרו בסביבות שנת 1900 מלטביה.[1] הוא התנדב לשירות במיליציית "המשמר הלבן" (אנ') הלאומנית הפינית והגיע בה לתפקיד מפקד פלוגה. בשל גילויי אנטישמיות נאלץ ב-1933 לעבור מיחידתו. ב-1935 עלה לארץ ישראל ובה הצטרף לשורות האצ"ל.

ב-1939, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם, נקרא לשירות מילואים בארץ הולדתו, וכך נקלע למלחמת החורף נגד ברית המועצות. במהלך הקרבות פיקד על יחידה שהגנה על אחד האיים בימת לדוגה וספגה אבדות כבדות. ב-24 בפברואר 1940 נפצע ואיבד את הראייה באחת מעיניו. למרות נכותו חזר בסתיו אותה שנה לשירות פעיל בהדרכת טירונים. עם פרוץ מלחמת ההמשך, שבה לקח חלק הצבא הגרמני, מונה קלאס למפקד פלוגה בגדוד חי"ר שהוכפף לפיקוד ארמיית נורווגיה של הוורמאכט.[2]

קלאס, ששלט בגרמנית, בא במגע יומיומי עם חיילים גרמנים ואוסטרים. למרות יהדותו זכה ליחס הוגן. בזכרונותיו סיפר קלאס שבביקור פתע של מפקד גרמני נשאל למוצאו לשמע המבטא הגרמני שלו. קלאס ענה ששפת אימו היא יידיש, והקצין ענה "אין לי שום דבר אישי נגדך כיהודי", הצדיע במועל יד ועזב את האוהל.

ב-1942 נמנה סלומון קלאס עם המומלצים להענקת עיטור צלב הברזל הגרמני (דרגה 2), אך ביקש ממפקדו למחוק את שמו מהרשימה. תחת זאת הוענק לו עיטור מסדר צלב החירות (אנ') הפיני (דרגה 3). שני יהודים נוספים מצבא פינלנד, קצין הרפואה רב-סרן ליאו סקורניק והחובשת דינה פוליאקוף (לימים דינה שטילר, תושבת ישראל), סירבו אף הם לקבל את העיטור הגרמני.

אחרי השחרור מהצבא בתום מלחמת העולם עקר קלאס לשוודיה שם עסק בפרוונות כאביו לפניו. הוא נפטר בסטוקהולם ב-1985.

סלומון קלאס העלה על הכתב את קורותיו במלחמה – "זיכרונות ממלחמת החורף וממלחמת ההמשך 1939–1945" (Minnen från Vinterkriget och Fortsättningskriget 1939–1945).[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hannu Rautkallio, "Cast into the Lion's Den: Finnish Jewish Soldiers in the Second World War", Journal of Contemporary History 29 (1), 1994, pp. 53–94
  • John B. Simon, Strangers in a Stranger Land: How One Country's Jews Fought an Unwinnable War alongside Nazi Troops… and Survived, 2019, pp. 175–186 ISBN 978-0-7618-7149-1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לטביה הייתה עד 1918 חלק מן האימפריה הרוסית
  2. ^ בתחילת 1942 עברו הכוחות הגרמניים בפינלנד לפיקוד ארמיית לפלנד של הוורמאכט
  3. ^ חיבורו, שנכתב בשוודית, לא פורסם בדפוס; קטעים מופיעים באתר "Fenno Judaica"