סלוודור אספריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלוודור אספריו
Salvador Espriu i Castelló
לידה 10 ביולי 1913
סנטה קולומה דה פארנר, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1985 (בגיל 71)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Arenys de Mar Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה קטלאנית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה משורר, מחזאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Cementiri de Sinera, Laia, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ Joaquim Ruyra, רמון דל ואיה-אינקלאן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הכבוד של הספרות הקטלאנית (1972)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברצלונה (1980)
  • מדליית הזהב של הז'נרליטט של קטלוניה (1980)
  • פרס המבקרים של סרה ד'אור (1972)
  • פרס מכתב הזהב (1956)
  • צווארון מסדר אלפונוסו העשירי החכם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלוודור אספריו אי קסטליו (קטלאנית: Salvador Espriu i Castelló‏; 10 ביולי 191322 בפברואר 1985) היה משורר קטלאני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלוודור אספריו נולד בסנטה קולומה דה פרנס (עיירה בקטלוניה, ספרד) בשנת 1913. למד ספרות ומשפטים באוניברסיטת ברצלונה ונחשב לאחד מגדולי המשוררים הקטלאנים במאה העשרים. כמו רוזה לברוני אי ואלס וז'ואן ויניולי הוא שייך ל"דור 36", משוררים שהחלו את כתיבתם בתקופת מלחמת האזרחים בספרד.

יצירתו הספרותית כוללת גם סיפורת ומחזות. נושאיה העיקריים של כתיבתו הם האהבה והמוות. תפיסת עולמו הפסימיסטית אינה מובילה לייאוש ולאובדן, אלא להתייחסות אגנוסטית הרואה בחיי העולם הזה את הדבר הוודאי היחיד. בין ספריו: "בית-הקברות של סִינֶרָה", "השעות", "עובר-האורח והחומה" ו"עור השור". יצירתו החשובה ביותר בפרוזה היא "אריאדנה במבוך הגרוטסקי".

בשנת 1972 הוענק לו פרס הכבוד של הספרות הקטלאנית.

סלוודור אספריו נפטר בברצלונה בשנת 1985.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלוודור אספריו בוויקישיתוף