סלאוקוס החמישי
| לידה |
המאה ה־2 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
125 לפנה״ס | ||||
| מדינה |
הממלכה הסלאוקית | ||||
| שושלת הממלכה הסלאוקית | |||||
| |||||
  | |||||
סלאוקוס החמישי פילומטור (ביוונית: Σέλευκος Ε΄ ὁ Φιλομήτωρ; מלך בשנת 125/126 לפסה"נ) היה שליט הממלכה הסלאוקית ההלניסטית, בנם הבכור של דמטריוס השני ניקטור וקלאופטרה תאה.[1] הכינוי "פילומטור" פירושו "אוהב אם" ובעולם ההלניסטי בדרך כלל ציין שהאם פעלה כעוצרת-שותפה עבור הנסיך.
ממש לפני שאנטיוכוס השביעי סידטס מת במלחמה נגד הפרתים בסוף שנת 129 לפסה"נ, שחרר המלך הפרתי פראטס השני את אחיו דמטריוס השני, שנכנס לסוריה בסביבות ספטמבר 129 לפסה"נ במטרה שהשניים ילחמו זה בזה על השלטון בשיטת "הפרד ומשול". מה שאילץ את בנו החורג (בנם של תיאה קליאופטרה ואנטיוכוס השביעי ואחיו למחצה של סלאוקוס החמישי) אנטיוכוס התשיעי, לברוח לקיזיקוס. קלאופטרה תאה נישאה מחדש לדמטריוס ואיחדה אותו עם שני בניו, סלאוקוס החמישי ואנטיוכוס השמיני.[2]
אנטיוכוס השביעי לקח בן, שנקרא גם הוא סלאוקוס, ואת אחותו של סלאוקוס החמישי, לאודיקה, למסע המלחמה שלו נגד פרתיה, וכאשר אנטיוכוס נהרג, סלאוקוס זה ולאודיקה נתפסו.[3] פראטס התחתן עם לאודיקה והראה לסלאוקוס זה (לא סלאוקוס החמישי) חסד גדול.[4] בזמן שדמטריוס השני נלחם במלחמת אזרחים נגד הטוען לכתר אלכסנדר השני זבינס, שלח פראטס את סלאוקוס זה בחזרה לסוריה עם גופת אביו, אנטיוכוס השביעי, כדי לתבוע את כס המלוכה הסלאוקי כמלך-בובה של הפרתים. אולם סלאוקוס זה נכשל וחזר לפרתיה, שם מת מאוחר יותר.
במקום זאת, לאחר שדמיטריוס נרצח מחוץ לצור בשנת 125 לפסה"נ, טען סלאוקוס החמישי לכתר המלכות כבנו הבכור של דמטריוס השני אך נרצח עד מהרה על ידי אמו שלו.[5] לפי אפיאנוס, קלאופטרה תאה סייעה למותו של דמטריוס, ולפיכך פחדה שסלאוקוס החמישי עלול לנקום את רצח אביו מה שגרם לה לסלק את סלאוקוס לטובת אחיו הצעיר, אנטיוכוס השמיני.[6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפיאנוס, המלחמות הסוריות (סיריאקה), 68.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, סעיפים 253, 268, 271; יוסטינוס, ספר 38, 10, 11; פתיח לספר 39; אוסביוס, כרוניקון, 257; טיטוס ליוויוס, תולדות רומא, קיצור ספר 60, 11.
- ^ יוסטינוס, ספר 38, 10.
- ^ אוסביוס, כרוניקון, 257; יוסטינוס, ספר 38, 10, 11.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, סעיפים 268–271; יוסטינוס, ספר 39, 1, 7–9; פתיח לספר 39; אוסביוס, כרוניקון, 257; טיטוס ליוויוס, תולדות רומא, קיצור ספר 60, 11.
- ^ אפיאנוס, המלחמות הסוריות (סיריאקה), 68–69.