סיר אידוי
סיר אידוי (באנגלית: Food steamer) הוא כלי לבישול באמצעות אדים. אופן בישול זה נקרא אידוי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
כְּלֵי אידוי מזון שימשו במטבחים במשך מאות שנים. הסינים הקדמונים השתמשו בכלי קיטור כדי לבשל אוכל. בחפירות ארכאולוגיות נחשפו כלי בישול חרס הידועים בשם יאן. יאן היה מורכב משני כלים, זֶנְג עם רצפה מחוררת מונח על סיר או קדירה עם בסיס חצובה ומכסה עליון. כלי האידוי הקדום ביותר מתוארך לשנת 5000 לפני הספירה לערך ונחשף באתר בנפו (Banpo).[1] בנהר היאנגצה התחתון, סירי זנג הופיעו לראשונה בתרבות ההמודו (אנ') (5000-4500 לפנה"ס) ובתרבות הליאנגג'ו (3200-2000 לפנה"ס) ושימשו לאידוי אורז. כלי האידוי יאן נחשפו גם במספר אתרי ליאנגג'ו, כולל 3 שנמצאו באתרי צ'ואודון ולואודון בדרום ג'יאנגסו.[2] באתר תרבות לונגשאן (3000-2000 לפני הספירה) בטיאנוונג במערב שאנדונג, התגלו 3 כלי אידוי גדולים מסוג יאן.[3]
יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מכלי האידוי על קיטור כוללים גם מאגר איסוף מיץ המאפשר לצרוך גם את מיצי המזון. כאשר משתמשים בטכניקות בישול אחרות (למשל הרתחה), הלק גדול מרכיבי תזונה אלו עלול ללכת לאיבוד.[4]
בגלל זמן הבישול והטמפרטורה המופחתים בהשוואה לשיטות בישול אחרות, אידוי נחשב לאחת הדרכים הטובות ביותר לשמור חומרים מזינים במזון. כמה חומרים מזינים אחרים מסופקים טוב יותר במזון מבושל מאשר גולמי. גזר מבושל, פטריות, אספרגוס, כרוב ופלפלים מספקים יותר נוגדי חמצון אם הם מבושלים או מאודים. גם שיטת הבישול חשובה - לגזר, קישואים וברוקולי היו רמות גבוהות יותר של קרוטנואידים כשהם מבושלים או מאודים מאשר כשהם מטוגנים. מזונות מטוגנים בשמן עמוק הם מקורות לרדיקלים חופשיים, שעלולים לפגוע בתאי הגוף.
רגישות לחום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם זאת, חלק מהוויטמינים וחומרי הזנה רגישים לחום. אוניברסיטת מישיגן אומרת שכאשר פירות או ירקות מבושלים בטמפרטורות גבוהות או לפרקי זמן ארוכים, נוטריינטים רגישים לחום כמו ויטמינים מקבוצת B, ויטמין C נוטים יותר להיהרס.
"האידוי מאפשר לשמור על יותר מהחומרים התזונתיים בהשוואה להרתחה, מכיוון שחלק מהחומרים התזונתיים עוברים למי ההרתחה והתהליך לא מתרחשת באותה מידה באידוי.
הרתחה או אידוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד ששניהם משתמשים במים כמנגנון בישול, הירקות מוטבעים לחלוטין במים בהרתחה ואילו באידוי, הירקות מונחים מעל המים (וללא מגע איתם, ומאפשרים לאדים המופקים לרכך אותם תוך שמירה יותר של הערכים התזונתיים.[5][6]
חסרונות הרתחת ירקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיסרון העיקרי של הרתחת הירקות הוא שחלקם, כמו ברוקולי, כרוב, תרד, אפונה, שעועית וקייל, מכילים ויטמינים מסיסים במים, שמתמוססים במים וכך נזרקים המון ויטמינים עם המים ברגע שהם מבושלים. כשהמים הרותחים משנים את צבעם בזמן הבישול, זה על פי רוב הוויטמינים שיוצאים מהירק.[7]
.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיבוד מזון
- רשימת מכשירי בישול
- רשימת כלי בישול
- רשימת מזונות מאודים
- סיר אידוי במבוק
- סיר לחץ
- סיר אורז
- סירו, סיר אידוי מחרס
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chen, Cheng-Yih (1995). Early Chinese Work in Natural Science. Hong Kong: Hong Kong University Press. p. 198. מסת"ב 962-209-385-X.
- ^ Cheng, Shihua. "On the Diet in the Liangzhu Culture," in Agricultural Archaeology, 2005, No. 1:102–109. pp. 102–107. ISSN 1006-2335.
- ^ Underhill, Anne P. (2002). Craft Production and Social Change in Northern China. New York: Kluwer Academic/Plenum Publishers. pp. 156 & 174. מסת"ב 0-306-46771-2.
- ^ "Does Heat Destroy Nutrients in Fruits & Vegetables?". נבדק ב-28 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Which Is Healthier: Steaming Or Boiling? (מה בריא יותר: אידוי או הרתחה?)
- ^ Steaming v/s Boiling Vegetables- Which is a Better Option?
- ^ Is Steaming or Boiling Better בלוג cooking