סימוקיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןסימוקיון
תקופה
סוף מיוקן- תחילת פליוקן 14–5 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: פנדות אדומות
סוג: סימוקיון
שם מדעי
Simocyon
וגנר, 1858
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של גולגולת ופני היצור

סימוקיון (שם מדעי: Simocyon; משמעות השם: "כלב קצר־פנים") הוא סוג של יונק טורף נכחד שהיה קרובה של הפנדה האדומה והשתייך למשפחה פנדות אדומות. הוא חי בין סוף המיוקן לתחילת הפליוקן באירופה, אסיה, אפריקה וגם באמריקה הצפונית, ובגודלו וצורת חייו דמה לפומה באורך של 1.5 מטר ומשקל של מעל 70 ק"ג בממוצע.

המאובנים של טורף זה תוארו ב־1858 בידי החוקר הגרמני יוהאן אנדראס ווגנר (אנ'). מאובנים אלה היו שונים ממרבית הטורפים כיום ולאחר מחקר של מבנה השיניים, האוזניים והקרסוליים נראה שהיצור הגדול דמה במראהו לפנדה אדומה אך היה גדול ממנה בהרבה וכן היה טורף מובהק בניגוד לפנדה המודרנית. הלסתות שלו היו בעלות עוצמת נשיכה חזקה כמו של צבוע. ואולם ממבנה פרק כף הרגל והקרסוליים נראה שיכל לטפס על עצים באופן המזכיר פנדה אדומה.

מין זה היה כנראה טורף־על או לפחות אוכל נבלות בתחומי מחייתו, אך ייתכן שמאבק עם טורפים מוצלחים ממנו כמו חתוליים גדולים או דובים הכחיד אותו לבסוף.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simocyon batalleri
  • Simocyon diaphorus
  • Simocyon hungaricus?
  • Simocyon primigenius

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימוקיון בוויקישיתוף