סיינסאברוד - ארגון המדענים הישראלים בחו"ל

סיינס אברוד, ארגון המדענים הישראלים בחו"ל
שמות קודמים	ביואברוד
יושב ראש	פרופ' רבקה כרמי
מנכ"ל	נדב דואני
תקופת הפעילות	27 במרץ 2008 – הווה (16 שנים)
	https://www.scienceabroad.org.il

סיינסאברוד, ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, המוכר בשמו ScienceAbroad, הוא מוסד ללא כוונת רווח הפועל לשמירת קשר עם חוקרים ישראליים ברחבי העולם ולהשבת המוחות לישראל. ScienceAbroad מהווה קהילה בינלאומית עבור יותר מ-4,500 חוקרים ישראליים ב-300 קמפוסים ברחבי העולם. הארגון מפעיל 41 מרכזים בארצות הברית, בקנדה ובאירופה, המנוהלים על ידי מדענים מתנדבים בפוסטדוקטורט.

הארגון מעניק כלים, מפתח קשרים ופותח דלתות למדענים ישראליים המבקשים לשוב לישראל על מנת שיביאו עמם את הידע, הכישרון, הניסיון והקשרים שצברו לאקדמיה ולתעשייה כמנוע צמיחה לישראל. חברי ScienceAbroad מעורבים בפרויקטים לשיפור תדמיתה של ישראל ומיתוגה של ישראל כמדינת מחקר ופיתוח.

הרקע להקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 סיימו 1,615 סטודנטים את לימודי התואר השלישי שלהם (דוקטורט, PhD‏)^[1], מתחילת המאה ה-21 גדל מספרם של מסיימי תואר שלישי בכ-5% בממוצע לשנה, כשבשלוש השנים האחרונות חלה התייצבות מסוימת במספרם. מתוכם כ-500 במדעי החיים (כולל מדעי הרפואה וחקלאות)^[2].

האקדמיה בישראל מעודדת את בוגרי הדוקטורט, המבקשים להמשיך בקריירת מחקר אקדמית, לצאת להשתלמות בתר דוקטורט (פוסט דוקטורט) בחו"ל. ההשתלמות בחו"ל מאפשרת לחוקר חשיפה לשיטות מחקר מתקדמות והכרות עם חוקרים מובילים בעולם. ידע וקשרים אלו ממנפים את המחקר בישראל.

על פי הערכות כ-300 חוקרים יוצאים מדי שנה להכשרת פוסט דוקטורט בחו"ל, כ-2,000 חוקרים ישראלים פעילים עובדים במוסדות ההשכלה הגבוהה בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ואירופה.

היציאה לפוסט דוקטורט מהווה לא פעם תקרת זכוכית לנשים והנתונים מראים אחוז נמוך של נשים המשתלבות כחברות סגל במשרה קבועה באקדמיה^[3].

המעבר לחו"ל רווי אתגרים מקצועיים ואישיים – הצורך להתקבל למעבדה נחשבת, ניתוק בן/בת הזוג מהקריירה, הבדלים תרבותיים, התמודדות עם שפה זרה והסתגלות הילדים.

במהלך השהות מתרופפים הקשרים של החוקרים עם ישראל והזהות הישראלית של ילדיהם לעיתים נשחקת^[4].

מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה כי ב-2016 היו כ-550 חוקרים במשרה קבועה באקדמיה במקצועות מדעי החיים. רק 7% מבוגרי דוקטורט במדעי החיים מצליחים למצוא עבודה באקדמיה, אף שזו לרוב כוונתם. עוד 9% משתלבים בתעשיית הביוטק, כולל האגרו-טק (חדשנות בחקלאות). במערכת הבריאות (לרוב כעובדי ומנהלי מעבדות) משתלבים עוד כ-14.5%. כלומר, רק כ-30% עובדים ממש במקצוע^[5].

אחת הסיבות לפער זה היא שבוגרי דוקטורט במדעי החיים, כולל מסיימי לימודי בתר - דוקטורט בישראל ומחוצה לה, חסרים את ההכשרה הנדרשת לתעשייה הישראלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בבוסטון בשנת 2006 על ידי ד"ר שמוליק הס, ד"ר גיל בלנדר (שניהם היו בתקופת פוסט דוקטורט) ורמי לוטם, והחל כקבוצה מקומית שבאה לתת מענה ותמיכה לפוסט דוקטורנטים במדעי החיים בתקופת השהות בחו"ל ולסייע להם בחזרה לישראל.

עם הזמן החלו לקום קבוצות דומות במקומות נוספים בצפון אמריקה וב-27 במרץ 2008 נרשם הארגון בישראל כעמותה בשם BioAbroad- לעידוד חזרה וקליטה של מדענים ישראלים.

ב-2016 החליטה האספה הכללית של הארגון על שינוי שם הארגון מ-BioAbroad ל-ScienceAbroad – ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, על מנת שהשם ישקף את קהל היעד הרחב אליו פונה הארגון – חוקרים ישראלים מכל תחומי הדעת. ההחלטה אושרה על ידי רשם העמותות.

יו"ר הארגון מאז הקמתו ועד לשנת 2023 הוא ד"ר שמוליק הס, מייסד שותף של הארגון. במרץ 2023 מונתה ליו"ר הארגון, פרופסור רבקה כרמי. מנכ״ל הארגון הוא נדב דואני.

חזון ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ישראל תהא אבן שואבת לחוקרים והמחקר בה ימונף באמצעות קהילת חוקרים ישראלים גלובלית פעילה ומחוברת לישראל".

ססמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית: "מחברים את מיטב המוחות לישראל" - הססמא מבטאת זו לצד זו את השאיפה מחד להשיב את המוחות של החוקרים לישראל ומאידך לשמר את הקשר עם אלו שנשארים בחו"ל כך שיקיימו שיתופי פעולה מדעיים, מסחריים ויסייעו להסברה הישראלית.

באנגלית הססמה היא: "Great Minds Think Israel" - גם כאן יש עמימות לנושא השבת מוחות, יש כאן גם רמיזה לפעילות ההסברתית למען ישראל בה מעורב לעיתים הארגון.

קהל היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להתקבל כחבר/ה ב-ScienceAbroad צריכים להתקיים התנאים הבאים:

אזרחות ישראלית
תואר שני לפחות
עיסוק במחקר
מגורים בחו"ל (או לקראת יציאה לחו"ל)

רב החברים בארגון הם פוסט דוקטורנטים מתחומי מדעי החיים, סטטיסטית הם מהווים מסה עיקרית בקרב החוקרים הישראלים היוצאים לפוסט דוקטורט בחו"ל. מאז שינוי שם הארגון מ-BioAbroad ל-ScienceAbroad מושקע מאמץ בהגעה לחוקרים בדיסיפלינות נוספות.

בשל מיעוט התקנים באקדמיה פועל הארגון להרחבת הקשרים בתעשייה. האתגרים הם רבים, קהל היעד - החוקרים, לרב מעוניין לחזור לאקדמיה וחסר כלים וידע להשתלבות במחקר בתעשייה.

בתחילת 2017 היו חברים בארגון כ־2800 מדענים, מעל ל-700 מדענים ששבו עם משפחותיהם לישראל כאשר 60% השתלבו במחקר באקדמיה ו-40% בתעשייה.

פריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארגון פריסה בינלאומית ורישום חוקרים בלמעלה מ-300 קמפוסים ברחבי העולם. סיינסאברוד מפעיל 23 מרכזים בקמפוסים בארצות הברית, קנדה ואנגליה. כל מרכז מנוהל על ידי חוקר מתנדב שבנוסף לפעילות המחקר גם מנדב את זמנו לתפעול המרכז ונהול קהילת החוקרים המקומית.

במרכזים מתקיימים מפגשים חברתיים ומקצועיים באופן תדיר המנוהלים על ידי מטה סיינסאברוד היושב בישראל.

פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מספק מעטפת תמיכה לחוקר ומשפחתו החל מההחלטה לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, לאורך השהות ולקראת חזרה באמצעות:

ניהול רשת מקצועית-חברתית של חוקרים ישראליים השוהים בחו"ל וטיפוח הקשרים שלהם עם קהילת המחקר בישראל
עידוד חזרת מדענים למסלולי מחקר בתעשייה ויזמות בישראל
סיוע לחוקרים ישראלים השוהים בחו"ל ומבקשים לחזור לישראל
פעילות מול מקבלי החלטות להגדלת היצע משרות המחקר באקדמיה והתעשייה בישראל

במהלך השנה מתקיימים אירועים שוטפים במרכזים בקמפוסים בחו"ל ובפעילות מקוונת (וובינרים). האירועים הקהילתיים מייצרים קשרים מקצועיים וחברתיים בין חברי הארגון ומשמרים את הזהות הישראלית שלהם ושל משפחותיהם. האירועים המקצועיים מאפשרים מפגשים עם אנשי מפתח באקדמיה והתעשייה בישראל ליצירת רישות (Networking) ומספקים לחוקרים כלים וידע לקראת חזרה לישראל.

מרכז התעסוקה של הארגון מחבר חוקרים עם מעסיקים ומציע אפשרות למנטורינג של בכירים. תוכנית מלגות הטיסה מאפשרת לחוקרים המבקשים להגיע לראיונות עבודה בישראל סבסוד של כרטיס הטיסה.

הארגון מבקש לפעול בקרב מקבלי ההחלטות בישראל להגדלת ההיצע התעסוקתי ולקליטה מוגברת של חוקרים מחו"ל.

חברי הארגון מתנדבים בפעילות למיתוג ישראל בשיתוף עם ארגונים פרו-ישראלים בקמפוסים בחו"ל ורואים בכך שליחות ציונית.

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלגות לסבסוד טיסה לחוקרים המבקשים להגיע לראינות עבודה בישראל בשתוף עם משרד העלייה והקליטה.
חלון לתעשייה וליזמות - חשיפה לאפשרויות המחקר היישומי בתעשייה והכוונה מקצועית להשתלבות בתעשייה ועולם היזמות בישראל.
שנת התמחות בתעשייה - מיועדת למדעניות ומדענים בתחום מדעי החיים הנמצאים בחו”ל ומעוניינים להשתלב ולהתפתח מקצועית בתעשיית הביוטק בישראל. לאחר שנים של התמקצעות בעולם האקדמי ושהייה ממושכת בחו"ל – המדענים מכירים פחות את עולם התעשייה בכלל והתעשייה הישראלית בפרט. התוכנית מסייעת לגשר על הפערים, מלווה את המדענים החוזרים ויוצרת חיבור בינם לבין חברות בתעשייה הישראלית – עד להשמה בתפקיד בתעשייה ואף אחריו.
תכנית Sciencement - נועדה להכשיר עתודה ניהולית של מדענים מנוסים, בעלי תואר שלישי ומעלה, העובדים בתעשיות עתירות ידע, במגזר הציבורי והפרטי, באקדמיה ובממשלה, על מנת להצמיח מתוכה את מנהלי העתיד של של ישראל.

הישגים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016 - בעקבות מפגש של שר המדע, אופיר אקוניס עם חברי סיינס אברוד בוושינגטון, החליט משרד המדע על השקת תוכנית מלגות שמיר, למתן מענקי פוסט דוק לחוקרים השבים לישראל.
2017 - תו מידות לאפקטיביות^[6].