סידור הבעל שם טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סידורו של הבעל שם טוב, בספריית חב"ד ארכיון #1995

סידורו של הבעל שם טוב נכתב על ידי רבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב, בכתב יד, ועליו נכתבו בכתב ידו של הבעל שם טוב כוונות האר"י ושמות לתפילה. נוסח הסידור הוא נוסח אשכנז. הסידור שוכן כיום בספריית חב"ד בברוקלין.

נוסח הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחו של הסידור, היה נתון בספק במשך שנים רבות[1]. רבי אשר צבי מאוסטראה כתב לגבי סידורו של רבי יעקב קופיל ליפשיץ - המורכב רובו מנוסח אשכנז: "מפי השמועה שמעתי, הסדור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מרן הבעש"ט נשמתו בגנזי מרומים, וישר בעיניו[2]. בשנת ה'תשס"ה התפרסמו הגהותיו של האדמו"ר מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון על הסידור, שממנו משתמע, שנוסח הסידור היה בנוסח אשכנז, זאת בשונה מהנוסח המקובל בתנועת החסידות - נוסח ספרד[3].

גלגוליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור נכתב בכתב ידו של רבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב. בברכת "שמע קולנו" המודפסת בסידור, כתב הבעל שם טוב שמות של כמה מתלמידיו ושמות אימותיהם לתפילה עבורם. בדפים של הכוונות של תקיעת שופר יש כתמים של שתי טיפות דם[4].

יש שכתבו שהסידור עבר בירושה מהבעל שם טוב לבנו רבי צבי, וממנו לנכדו רבי ישראל. זמן קצר לפני פטירתו, הורה רבי ישראל להעביר את הסידור לרבי מרדכי מטשרנוביל[5]. הסידור עבר מאדמו"רי בית צ'רנוביל[דרושה הבהרה] לגביר יצחק ליפסון, סקווירא מהעיר קמינקה, שהיה מצאצאי הבעל שם טוב וקיבל מחפציו בירושה, וגם היה בעצמו אספן יודאיקה וחפצי רבנים[6].

על קיומו של הסידור נודע לראשונה בשנת ה'תרס"א (1900), עם פרסומו של הספר "רבי ישראל בעל שם טוב" מאת אברהם כהנא (שהודפס בז'יטומיר). לאחר שליפסון ירד מנכסיו, הוא מכר את הסידור לאדמו"ר מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסון תמורת 1,500 דולר. הריי"צ הציגו לראווה בוורשה בעת מגוריו שם; כשעבר לגור בניו יורק לקח עמו את הסידור, שם הגיע לספרייתו.

בשנת ה'תשמ"ה נגנב מהספרייה מספר דברים. לאחר הגניבה, נשא רבי מנחם מנדל שניאורסון שיחה פומבית בפני חסידיו, בה דיבר על חשיבותו של הסידור, והזהיר את הציבור מלגעת בו[7].

באדר ה'תשפ"ב (2022) הועלו הצילומים של הסידור לאתר ספריית חב"ד[8][9].

סידורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר יהושע מונדשיין שיער כי קיים סידור נוסף מהבעל שם טוב, הנזכר במספר מקורות[10]. בשנת ה'תשע"ב נחשף סידור המיוחס להבעש"ט, שנכתב על ידי רבי מרדכי מצ'רנוביל, ונמכר במכירה פומבית בחצי מיליון דולר[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אלפסי, "נוסח תפילתו של הבעש"ט", בתוך מחקרי החסידות עמ' 74, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  2. ^ מתוך הסכמתו לסידור, סלאוויטא ה'תקס"ח.
  3. ^ באיזה סידור התפלל הבעש"ט? באתר חב"ד און ליין. הגהות על הסידור התפרסמו על ידי הרב ברוך אבערלאנדער, הגהות האדמו"ר מליובאוויטש על סידור הבעש"ט, בתוך "היכל הבעש"ט", גיליון מס' י"א, עמ' י', באתר אוצר החכמה.
  4. ^ רבי יהודה חיטריק, רשימות דברים, חלק ד', עמ' ע"ו, ברוקלין ה'תשנ"ב.
  5. ^ יצחק דוב בער, קהל החסידים החדש, לבוב ה'תרס"ו, עמ' 83 - 84, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ ליפסון זה החזיק ברשותו גם תפילין של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (ה"דגל מחנה אפרים"), והוא העניקם בשנת ה'תרע"ב לרבי יעקב יוסף טברסקי, בן רבו האדמו"ר מסקווירא רבי דוד טברסקי.
  7. ^ שיחה מפרשת בלק ה'תשמ"ה.
  8. ^ הסידור
  9. ^ דרישת שלום מהבעל שם טוב, בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון 1946, עמ' 24 קובץ PDF, באתר חב"ד און ליין.
  10. ^ יהושע מונדשיין, "סידורו הק' של מרן הבעל שם טוב נ"ע", בתוך קובץ שפתי צדיקים, עמ' 88, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  11. ^ ישראל כהן, ‏סידור נדיר של ה'בעל שם טוב' נמכר אמש בכחצי מיליון דולר, באתר כיכר השבת, 16 בדצמבר 2011