סיגלית פוקס
 | |
| לידה | 28 באפריל 1970 (בת 54) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות |
מ-1995 |
| עיסוק | שחקנית |
| מקום לימודים | החוג לתיאטרון סמינר הקיבוצים |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סיגלית פוקס (נולדה ב-28 באפריל 1970) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוקס גדלה בקריית טבעון, שם גם סיימה את לימודיה התיכוניים. לאחר שירותה הצבאי למדה שנה בבית הספר למשחק "HB Studio" בניו יורק. ב-1995 סיימה לימודי תואר ראשון בחוג לתיאטרון בסמינר הקיבוצים.[1] עם סיום לימודיה, הצטרפה לקבוצת תיאטרון הרחוב "ארמא".
בתיאטרון[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
פוקס החלה דרכה בהצגות שונות של תיאטרון שוליים. ב-1992 שיחקה לראשונה בפסטיבל עכו בהצגה "הניתוח" מאת דן וולמן ובבימויו. ב-1996 שיחקה בפסטיבל עכו בהצגה "ועכשיו לנרות" מאת רביד דברה ובבימויה. באותה שנה הצטרפה פוקס ללהקת שחקני תיאטרון הבימה, והשתתפה בו בהצגות "מנדראגולה" על פי מקיאוולי (בתפקיד האם).
ב-1997 השתתפה ב"מלכוד 22" מאת ג'וזף הלר ובעיבודו ובבימויו של אילן רונן (בתפקידי המאדאם בבית הזונות והפסיכיאטרית) ובערבי אימפרוביזציה של קבוצת הצעירים. ב-1998 החלה לשחק גם בתיאטרון הקאמרי, כשהשתתפה בהצגה "אשכבה" מאת חנוך לוין ובבימויו.
בשנת 2000 השתתפה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים עם ההצגה "שמוליק חבר חדש" מאת סיגל אבין. ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל, ושולבה ברפרטואר התיאטרון הארצי לנוער, בו שיחקה פוקס גם בהצגה "ג'ונגל בחירות".
ב-2001 שיחקה בפסטיבל עכו בהצגה "לפעמים עוברים פה פילים" מאת איציק ג'ולי. על משחקה בהצגה זו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל. ב-2004 שיחקה בהצגה "שטחים ופרידות" מאת אלדד כהן, לצד דביר בנדק בפסטיבל תיאטרון קצר בתיאטרון צוותא.
ב-2008 חזרה לתיאטרון הבימה כשהשתתפה בהצגה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון בתפקיד חואניטה, לצד יעקב כהן ואלי יצפאן. ב-2010 שיחקה בתיאטרון חיפה בהצגה "מחיר הכבוד" מאת יעקב גורדין בבימויו של רוני פינקוביץ.
ב-2011 החלה לשחק גם בתיאטרון באר שבע בהצגה "למה לא באת לפני המלחמה" בתפקיד גיטה, מאת עינת ברנובסקי, על פי ספרה של ליזי דורון ובבימויה של חגית רכבי ניקוליבסקי. מ-2013 שיחקה בתיאטרון תמונע במופע "Fairy Tale" שכתבה וביימה לצד חברתה יהודית ג'ינג'ר.
החל מ-2016 שיחקה בתיאטרון העברי בהצגה "אול יו ניד איז רב" מאת ארז שלם וגדי צדקה ובבימויו של צדקה.
בקולנוע[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
את תפקידה הראשון בקולנוע מילאה פוקס בשנת 1995 כשהשתתפה בסרט "ילדי קניון הזהב" מאת דניאל אסף ובבימויו.
ב-2001 שיחקה לצד איילת זורר והילי ילון בסרט הטלוויזיה "לילה ללא לולה".
ב-2003 שיחקה בסרט "האסונות של נינה".
ב-2005 שיחקה לצד רבקה מיכאלי, קרן מור וטל פרידמן בסרטה של ג'ולי שלז "מוכרחים להיות שמח", ועל משחקה זכתה בפרס אופיר לשחקנית הראשית. לאחר הזכייה השתתף הסרט בפסטיבל ירושלים, פוקס זכתה בפרס בפסטיבל לקולנוע בצרפת ובפסטיבל סירקיוז, של הפסטיבל לקולנוע עצמאי בניו יורק 2006[2].
ב-2009 השתתפה פוקס בסרט הביכורים של אורי רביד ועודד רסקין, "אילי ובן", בתפקיד המחנכת של אילי.
ב-2014 שיחקה בתפקיד מירה בסרטה של ג'וליה פון היינץ "המסע של האנה", פרויקט ישראלי-גרמני, לצד קרולין שוך, דורון עמית, ליא קניג ושחקנים ישראלים וגרמניים נוספים ובסרט "פנסיון פראכט" בתפקיד תרזה.
ב-2017 שיחקה בסרטה של מיכל בת-אדם "הדרך לאן".
בטלוויזיה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2002 גילמה את סוזי בקומדיית המצבים "שאול" מאת דבל'ה גליקמן ששודרה בערוץ 3 בכבלים.
בשנת 2003 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "תיק סגור" לצד דני גבע.
ב-2004 שיחקה בתפקיד אורח באופרת הסבון "מיכאלה".
ב-2006 בסדרה "לא הבטחתי לך".
ב-2007 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "בובות" בתפקיד דנה בן שושן.
ב-2009 שיחקה את נירה בסדרת הילדים "קופיקו" ע"פ ספרה של תמר בורנשטיין-לזר.
ב-2011 השתתפה בתפקיד אורח בסדרה "ילדי ראש הממשלה" לצד רמי הויברגר.
ב-2013 בתפקיד אורח בסדרה "בית המשאלות" ששודרה בערוץ 1.
ב-2018 השתתפה בתפקיד אורח בסדרה "על הספקטרום".
ביוני 2019 החלה לגלם את שושנה תמיר בסדרה "בת אל הבתולה" בהוט בידור ישראלי.השתתפה באותה שנה בתפקיד אורח בסדרה ״לצבי יש בעיה״.
ב-2022 שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "העיר הטובה " בתפקיד אמא של תלמידה.
פרסים[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס השחקנית הטובה ביותר פסטיבל עכו בהצגה "סיפורי מעשיות" (Fairy Tale) (2013)
פרס ההצגה הטובה במסגרת פסטיבל בת-ים בהצגה "סוסיתא טורס" (2007)
פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל סיראקוסה הבינלאומי בסרט "מוכרחים להיות שמח" (2006)
פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר בסרט "מוכרחים להיות שמח" (2005)
פרס וולגין לתפקיד ראשי בפסטיבל הסרטים בירושלים, מוכרחים להיות שמח" (2005)
פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל עכו בהצגה "לפעמים עוברים פה פילים" (2000)
פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים בהצגה "שמוליק חבר חדש" (2000)
פרס ההצגה הטובה במסגרת החממה פסטיבל עכו בהצגה "ועכשיו לנרות" (1996)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיגלית פוקס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
סיגלית פוקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סיגלית פוקס, בארכיון הבימה
- יונתן אסתרקין, נועדה לבמה: ראיון עם סיגלית פוקס, באתר nrg, 22 בדצמבר 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 סיגלית פוקס, באתר יצוג1
- ^ סיגלית פוקס זכתה בפרס בפסטיבל סירקיוז, מור שני, אתר וואלה 10 באפריל 2006
| פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–2010 | ריטה זוהר (1990) • דפנה רכטר (1991) • ענת וקסמן (1992) • חגית דסברג (1993) • רונית אלקבץ (1994) • חנה אזולאי-הספרי (1995) • לוסי דובינצ'יק (1996) • אסתי זקהיים (1997) • דפנה רכטר (1998) • אוולין קפלון (1999) • טינקרבל (2000) • רונית אלקבץ (2001) • אורלי זילברשץ (2002) • איילת זורר (2003) • דאנה איבגי (2004) • סיגלית פוקס (2005) • אסי לוי (2006) • רונית אלקבץ (2007) • היאם עבאס (2008) • עירית קפלן (2009) • מיה דגן (2010) | |
| 2011 ואילך | אוולין הגואל (2011) • הדס ירון (2012) • סיון לוי (2013) • דאנה איבגי (2014) • מורן רוזנבלט (2015) • נועה קולר (2016) • שאדן קנבורה (2017) • שרה אדלר (2018) • לירון בן-שלוש (2019) • אלונה איב (2020) • ג'ונא סולימאן (2021) • ריטה שוקרון (2022) • ריימונד אמסלם (2023) | |