סוראיה מירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוראיה מירה
Soraya Miré
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1961 (בת 63 בערך)
בלדוויין, סומליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סומליה עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוראיה מירהאנגלית: Soraya Miré; נולדה ב-1961) היא מחברת ספרים, יוצרת סרטים, ופעילה נגד השחתת איבר המין הנשי סומלית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירה נולדה בבלדוויין. אביה היה גנרל בשלטונו של הדיקטטור הסומלי מוחמד סיעד באר, ומשפחתה הייתה חלק מן האליטה בסומליה.[1] בגיל שלוש-עשרה, עברה השחתה מאסיבית של אברי מינה, בתהליך הקרוי אינפיבולציה (Infibulation), בו כל החלקים החיצוניים של הפות נכרתים, כולל השפתיים הפנימיות והחיצוניות, ואז הפות נסגר ונחסם בתפירה. סוג זה של השחתה גניטלית קרויה על ידי ארגון הבריאות העולמי "מילת נשים סוג 3".

ב-1978, כשהייתה בת 17, היגרה מירה לאירופה. היא למדה ספרות ומדעי המדינה בגרנובל, צרפת, אך נטשה את לימודיה כדי לקדם את מטרתה למגר אלימות כלפי נשים וילדים. ב-1984, עברה ללוס אנג'לס, ופתחה בקריירה בקולנוע ועבדה בתחומי הפקה במספר אולפנים. היא החלה ללמוד קולנוע ב-UCLA, ובמסגרת זאת זכתה לסייע בעבודתו ליוצר הסרטים התיעודיים דושאן גרסי.

ב-1994, הוציאה מירה סרט תיעודי, Fire Eyes, בו מירה מתארת את החוויות שלה ואף מראיינת קרבנות אחרות לפרקטיקה.[2]

הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים סאנדנס, בו היה מועמד לפרס השופטים, בוועידת הנשים הבינלאומית בבייג'ינג, בוועידת האומות המאוחדות בנושא אוכלוסיות ופיתוח בקהיר, ובכינוס האו"ם בז'נבה, בנוסף למגוון פסטיבלי סרטים בינלאומיים. פועלה נגד השחתת אברי מינן של ילדות ונשים זכה להכרה רבה: היא זכתה בפרס הומניטרי מטעם האו"ם, פרס ויני מנדלה מטעם ג'ון ג'יי קולג' לצדק פלילי, פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בוועידת האו"ם בקהיר, פרס האומץ האישי מטעם ארגון Intact America ובפרס זכויות האדם בסימפוזיום השלישי בנושא מילה באוניברסיטת מרילנד.

ב-2011, יצא ספרה The Girl with Three Legs: A Memoir, שבו היא מספרת על האתגרים שעמדו בפניה בניסיונה להתגבר על ההשחתה שעברה, ופיתוח ויישום המטרה שלה להילחם על זכויות האדם של נשים וילדות, בפרט בנושא מילה. מירה מספרת בספר כיצד הילדות בבית הספר היו מציקות לה, וטוענות שלא ישחקו איתה כל עוד היא "הולכת על שלוש רגליים". כשסיפרה לאמה וביקשה הסבר, אמה הודיעה לה שהגיעה העת ל"מתנה" שלה - ואז כיצד עברה את התהליך הכואב והמשפיל, שלא רק נועד "להכין" אותה לבעלה לעתיד, אלא "לרסן את פראיותה".

מירה הפכה לדוברת מבוקשת בנושא מילה, ומרצה בכל העולם, בין היתר הרצתה באוניברסיטת הרווארד, מכללת מורהאוס, UCLA, אוניברסיטת ונדרבילט, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת הווארד, ועוד רבים. היא העידה בפני הסנאט האמריקאי, ומופיעה בתוכניות אירוח וחדשות, כמו התוכניות של אופרה וינפרי וטד קופל. היא גם הופיעה במחזה מונולוגים מהווגינה בווסט אנד בלונדון, בקטע שמדבר על השחתת איבר המין הנשי.

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fire Eyes: Female Circumcision, 1994

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Girl with Three Legs: A Memoir, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Roy Armes (2008). Dictionary of African Filmmakers. Indiana University Press. p. 96. ISBN 0-253-35116-2.
  2. ^ Stanlie M. James (2002). "Listening to Other(ed) Voices: Reflections around Female Genital Cutting". In Stanlie Myrise James; Claire C. Robertson (ed.). Genital Cutting and Transnational Sisterhood: Disputing U.S. Polemics. University of Illinois Press. p. 107. ISBN 978-0-252-02741-3.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link)