סוזנה מ. סולטר
 | |||
| לידה |
2 במרץ 1860 מחוז בלמונט, ארצות הברית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
17 במרץ 1961 (בגיל 101) נורמן (אוקלהומה), ארצות הברית | ||
| שם לידה |
Susanna Madora Kinsey | ||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| מקום קבורה |
Argonia | ||
| השכלה |
אוניברסיטת המדינה של קנזאס | ||
| מפלגה |
מפלגת האיסור | ||
| |||
  | |||
סוזנה מדורה סולטר (באנגלית: Susanna Madora Salter; 2 במרץ 1860 – 17 במרץ 1961) הייתה פוליטיקאית ופעילה חברתית אמריקאית. היא שימשה כראשת העיר של ארגוניה, קנזס, והייתה האישה הראשונה שנבחרה לראשות עיר ואחת הראשונות שנבחרו לכל תפקיד פוליטי בארצות הברית.[1]
תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוזנה מדורה קינסי נולדה ב-2 במרץ, ב-1860, במחוז בלמונט שבאוהיו. היא הייתה בתם של אוליבר קינסי ותריסה אן וייט קינסי, צאצאים של מתיישבים קווייקרים מאנגליה.[2]
בגיל 12, היא עברה עם הוריה לקנזס, שם התיישבה המשפחה בחווה סמוך לסילבר לייק, קנזס. שמונה שנים לאחר מכן, היא החלה לימודיה במכללה החקלאית של קנזס (היום באוניברסיטת קנזס) בעיירה מנהטן, קנזס.[3] התירו לה לדלג על לימודי שנה א' מכיוון שלמדה בקורסים ברמת אוניברסיטה בעודה בתיכון, אך מספר שבועות לפני קבלת התואר, היא נאלצה לנשור מהלימודים עקב מחלה.
בעודה סטודנטית, פגשה את לואיס אליסון סולטר, עורך דין שאפתן ובנו של סגן מושל קנזס לשעבר, מלוויל ג'יי סולטר. הם התחתנו זמן קצר לאחר מכן ועברו להתגורר בארגונניה, שם הייתה סולטר פעילה בארגון הנשים הנוצרי נגד צריכת אלכוהול ובמפלגת האיסור, דרכם הכירה את פעילת ההתנגדות לאלכוהול הידועה קארי ניישן.
בשנת 1882, היא ילדה את התינוק הראשון שנולד בארגוניה, בנה פרנסיס ארגוניה סולטר. לסוזנה ולואיס סולטר היו בסך הכל תשעה ילדים, אשר אחד מהם נולד בתקופת כהונתה כראשת העיר ומת בינקות. בעקבות התאגדות העיר בשנת 1885, אביה ובעלה נבחרו לראשות העיר ומזכיר העיר הראשונים, בהתאמה.[2]
ראשת העיר הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולטר נבחר לראשות העיר של ארגוניה ב-4 באפריל 1887. תוצאות הבחירות באה לה כהפתעה, משום ששמה הוצב בקלפי בתור מתיחה על ידי קבוצה של גברים שביקשו להשפיל נשים פעילות פוליטית, ובכך להרתיע אותן מהשתתפות בממשל.[4] משום שעל פי החוקים המקומיים לא היה על המועמדים להכריז על עצמם באופן פומבי לפני יום הבחירות, סולטר בעצמה לא ידעה שהיא מועמדת לפני שהקלפיות נפתחו. כאשר, ביום הבחירות עצמו, היא הסכימה לקבל על עצמה את התפקיד אם תיבחר, ארגון הנשים הנוצריות נטשו את המועמד בו תמכו עד לאותו היום, והצביעו עבור סולטר בהמוניהן. בנוסף, יו"ר המפלגה הרפובליקנית המקומית שלח משלחת אליה הביתה[5] כדי לוודא שבכוונתה לכהן, וכשקיבלו תשובה חיובית, גם הרפובליקנים הצביעו עבורה, וכך היא זכתה בבחירות עם רוב של שני שלישים.[4]
על אף שהקדנציה שלה הייתה נטולת אירועים מיוחדים, הבחירות עוררו עניין בעיתונות הלאומית, וכן ויכוח ציבורי לגבי הכדאיות של ערים אחרות ללכת בדרכה של ארגוניה ולבחור בנשים לתפקידים ציבוריים. התגובות של הציבור נעו בין התנגדויות ל"ממשל התחתוניות" לבין גישה של "נחכה ונראה".
באחת מאספות מועצת העיר הראשונות בניהולה של סולטר נכח כתב מעיתון New York Sun, אשר שיבח את הענייניות שלה והמקצועיות שלה, ואת היכולות הפרלמנטריות שלה. עם זאת, הוא גם טרח לציין את צבע שמלתה וסגנון הכובע לראשה. סקירות אחרות של בחירתה לראשות העיר הגיעו למקומות רחוקים כמו עיתונים בשוודיה ודרום אפריקה. כפיצוי על שנה של שירות בתפקיד, סולטר קיבלה דולר אחד. לאחר שנה בתפקיד (קדנציה מלאה), היא החליטה לא לעמוד שוב בבחירות.[2]
המשך חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות שירותה כראשת העיר, סולטר ומשפחתה המשיכו לחיות בארגוניה, עד שנת 1893, כאשר בעלה רכש קרקע באוקלהומה, ב"רצועת הצ'רוקי" - שטח שנגזל מאומת הצ'רוקי על ידי ממשלת ארצות הברית כדי למכרו למתיישבים לבנים, באירוע "קדחת האדמה" הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. עשר שנים לאחר מכן, הם עברו לאוגוסטה, אוקלהומה, שם לואיס פתח משרד עריכת דין והקים את העיתון Headlight.[2]
הם בסופו של דבר הצטרפו למתיישבים בכרמן, אוקלהומה. בעקבות מותו של לואיס בשנת 1916, סולטר עברה לנורמן, אוקלהומה,[3] שם בתה הצעירה למדה, באוניברסיטת אוקלהומה.[2] היא חייה שם עד סוף ימיה, ועל אף שנותרה פעילה בנושאים פוליטיים וחברתיים, לא עמדה שוב לבחירות לתפקיד ציבורי.
מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולטר נפטרה בנורמן, אוקלהומה, שבועיים לאחר יום הולדתה ה-101, ונקברה בבית העלמין בארגוניה, לצד בעלה.[5]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1933, הוצב לוח ארד לכבודה בכיכר ציבורית בארגוניה, המכבד אותה בתור ראשת העיר הראשונה בארצות הברית.[2]
הבית בו היא התגוררה בתקופת כהונתה כראשת העיר נוסף להרשמה הלאומי של מקומות היסטוריים בחודש ספטמבר 1971.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוזנה מ. סולטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Koerth-Baker, Maggie. "Why We Don't Know How Much Sexism Is Hurting Clinton's Campaign". fivethirtyeight.com.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Billington, Monroe (Autumn 1954). "Susanna Madora Salter – First Woman Mayor". kancoll.org.
- ^ 1 2 "Susanna Madora Salter". Emily Taylor Center for Women & Gender Equity website.
- ^ 1 2 Weatherford, Doris. Women in American Politics: History and Milestones. SAGE Publications, 2012, p. 240.
- ^ 1 2 "Susanna Madora Salter profile". emilytaylorcenter.ku.edu.
- ^ "Salter House". National Register of Historic Places.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סוזנה מ. סולטר".