סגנון ברנקובאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנזר חורזו, דוגמה מובהקת לאדריכלות ברנקוביאנית
כנסיית סטאוורופולאוס בבוקרשט, עוד דוגמה מובהקת לאדריכלות ברנקוביאנית
הכנסייה הישנה במנזר סינאיה
ארמון מוגושואיה, מבט מכיוון גן הוורדים

סגנון ברנקוביאני או אומנות ברנקוביאניתרומנית: stilul brâncovenesc או artă brâncovenească) הוא הכינוי לזרם אומנותי באדריכלות ובאומנויות פלסטיות, שהתפתח בנסיכויות הרומניות בתקופתו של השליט קונסטנטין ברנקוביאנו (1688-1714).

היסטוריונים של אומנות מקשרים את הסגנון הברנקוביאני עם הרנסאנס המערבי, לכן משתמשים לעיתים במינוח בארוק ברנקוביאני. האדריכלות הברנקוביאנית שימשה בעיקר בבניית מנזרים וכנסיות, אך יש גם דוגמאות יפות של אומנות חילונית: ארמון מוגושואיה, ארמון פוטלוג'י, ועוד.

הסגנון הברנקוביאני, שנפוץ בנסיכויות הרומניות מן המחצית הראשונה של המאה ה-17, הוא שילוב של כמה סגנונות קדומים יותר: רומי, ביזנטיני וכן השפעות גותיות. לסגנון הברנקוביאני יש המשך משלהי המאה ה-19, פרי יוזמתו של האדריכל יון מינקו, הקרוי בשם "סגנון ברנקוביאני חדש" או "הסגנון הרומני החדש".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סגנון ברנקובאני בוויקישיתוף