נתן ג'ייקובסון
 | |
| לידה |
5 באוקטובר 1910 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1999 (בגיל 89) האמדן, ארצות הברית |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גרוב סטריט |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ג'וזף ודרברן |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
María Wonenburger, Craig Huneke, Daya-Nand Verma, George Seligman, Christine S. Williams Ayoub, Charles W. Curtis, ג'ורג'יה בנקרט, Joseph C. Ferrar, Lynne Barnes Small, Eugene A. Klotz, Dominic Carmen Soda, Harry P. Allen, David Alexander Smith, John Robert Faulkner, Michel Racine, David J. Saltman, Samuel R. Gordon, Ronald Infante, Jerome M. Katz, Kevin McCrimmon, Charles M. Glennie, Dallas W. Sasser, Eugene Victor Schenkman, ארל טאפט, אליעזר רואן, Leslie Hogben, Tae-II Suh, Herbert Frederick Kreimer, Jr., William Gordon Lister, Robert Alan Bix, Charles L. Carroll, Jr., Morris Weisfeld, Henry G. Jacob, Bruno Harris |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום תורת החוגים, משפט ג'ייקובסון-מורוזוב | |
  | |
נתן ג'ייקובסון (באנגלית: Nathan Jacobson; 5 באוקטובר 1910 – 5 בדצמבר 1999) היה מתמטיקאי יהודי-אמריקאי, שנודע בעיקר בשל תרומתו המכרעת להתפתחותה של תורת החוגים בשליש האמצעי של המאה ה-20.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ייקובסון נולד בוורשה שבפולין (אז חלק מהאימפריה הרוסית) למשפחה יהודית, שהיגרה לארצות הברית ב-1918. הוא סיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת אלבמה ב-1930, וקיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת פרינסטון ב-1934. את העבודה, שכותרתה "פולינומים לא קומוטטיביים ואלגברות ציקליות", כתב תחת הנחייתו של ג'וזף ודרברן. בתחילת דרכו עבד בקולג' Bryn Mawr (בשנים 1935-1936), באוניברסיטת שיקגו (1936-1937), באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל (1937-1943) ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס (1943-1947). ב-1947 החל לעבוד באוניברסיטת ייל, שם נשאר עד לפרישתו.
ג'ייקובסון היה חבר באקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. היה נשיא החברה האמריקאית למתמטיקה בשנים 1971–1973, וזכה בפרס לרוי פ. סטיל על מפעל חיים מטעם חברה זו ב-1998. היה גם סגן-נשיא האיחוד המתמטי הבינלאומי בשנים 1972–1974.
ג'ייקובסון היה אחד מחוקרי האלגברה המובילים בדורו. עיקר תרומתו לתורת המבנה של חוגים לא קומוטטיביים, שם הכניס לשימוש את רדיקל ג'ייקובסון ואת החוגים הפרימיטיביים שעבורם הוכיח את משפט הצפיפות. לצד אלה עסק בתחומים העיקריים של המחקר האלגברי בזמנו: תורת המבנה של אלגברות ז'ורדן, אלגברות לי, אלגברות פשוטות ואלגברות חילוק. כתב כתריסר ספרי מחקר, והנחה יותר משלושים תלמידי דוקטורט, כמעט כולם בייל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן ג'ייקובסון, ברשת החברתית Goodreads- נתן ג'ייקובסון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- נתן ג'ייקובסון, באתר MacTutor (באנגלית)
- ריאיון עם ג'ייקובסון ואחרים על תקופת לימודיהם בפרינסטון
- נתן ג'ייקובסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
