נשים חלוצות במקצועות כירורגיים ביישוב ובמדינת ישראל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התמחות בכירורגיה לכל ענפיה דורשת ידע אנטומי מקיף, סיבולת ניכרת המאפשרת לכירורג לעמוד על רגליו ברציפות, ללא הפסקה, במשך שעות רבות, וידיים יציבות וכושר אבחון חד ומהיר (בעיקר במקרים אקוטיים).

במשך שנים רבות, הייתה הכירורגיה לכל ענפיה מאופיינת במנתחים גברים בלבד, כתוצאה מכך שהיא נתפסה כמקצוע תובעני, מחייב, עם שעות עבודה רבות מאוד, לעיתים 12–16 שעות ביממה, לא כולל תורנויות וכוננויות.

כירורגים פורצי-דרך במהלך ההיסטוריה היו גברים בלבד. להלן מספר דוגמאות החל מהמאה ה-10: אבו אל-קאסם א-זהראווי, דומיניק ז'אן לארה[1], ויליאם סטיוארט האלסטד, ארנסט פרדיננד זאורברוך[2], מייקל דבייקי[3], כריסטיאן בארנרד[4].

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית של שנות ה-50 של המאה ה-20 בדרך כלל נרתעו נשים מלהיכנס להתמחויות כירורגיות, בין השאר בגלל הנטל הכפול המסורתי לפיו עליהן לנהל את משקי הבית במקביל לקריירה שלהן. במקום זאת, נטו סטודנטיות לרפואה ורופאות זוטרות להימשך יותר להתמחויות רפואיות מסורתיות כגון: רפואה פנימית, פדיאטריה. היות שמנתח מכל סוג שהוא נתפס כקריירה הקשורה בדרך כלל לגברים, ואסוציאציה זו הייתה עשויה להסביר מדוע תחום הניתוח אויש בעיקר על ידי גברים[5].

מנתחת הלב בראשונה בארצות הברית הייתה הפרופ' נינה סטאר בראונוולד (אנ'), ילידת שנת 1928, שהוסמכה ככירורגית לב בשנת 1958.[6]

בשנת 2018 עמד מספר הנשים מנתחות הלב בארצות הברית על 5%.[7]

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אמצע המאה ה-20 היו רופאות תופעה נדירה, אך בארץ ישראל הן היו שכיחות למדי מזה 85–90 שנה. בשנת 1929, מתוך 640 רופאים שפעלו בארץ ישראל, 138 היו רופאות (30.8%). בשנת 1942 מתוך 2,271 רופאים שפעלו בארץ, 482 היו רופאות (23.92%)[8].

ערב מלחמת העולם הראשונה (1914), היו כ-30% מהסטודנטיות לרפואה בפרוסיה יהודיות. בווינה היו הסטודנטיות היהודיות לרפואה 60% מכלל הסטודנטיות לרפואה. המקצועות הרפואיים שבהם הרופאות היהודיות נטו להתמחות היו: פדיאטריה, גינקולוגיה, מיילדות, מחלות עיניים ופסיכיאטריה. רופאות יהודיות רבות הפכו ציוניות ועלו לארץ ישראל.

בין העולות החדשות: רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל ד"ר סוניה בלקינד שחזרה לארץ ישראל בתום התמחות בפריז 1907, רופאת הנשים ד"ר בת שבע יוניס גוטמן שעלתה לארץ ישראל בשנת 1909, רופאת העיניים הראשונה בתל אביב ד"ר מרים נופך שעלתה לארץ ישראל בשנת 1913, רופאת הילדים ד"ר הלנה כגן שעלתה לארץ ישראל בשנת 1914, הבקטריולוגית ד"ר רינה (רוזה) יונוביץ שעלתה לארץ ישראל בשנת 1920.

החל משנות ה-20 של המאה ה-20 היו הרופאות 21.2% מכלל הרופאים היהודים שקיבלו רישיונות עבודה מממשלת המנדט הבריטי (מאביב 1919 עד סוף דצמבר 1929). במשך כל תקופת השלטון הבריטי (1918–1948), הוצאו כ-3,600 רישיונות ליהודים, מהם 720 לרופאות (20%).[9]

ד"ר רחל יהודית ספיר-וילצ'יק שהייתה רופאת נשים, נתמנתה למנהלת מחלקת יולדות בבית החולים על שם שוויצר בטבריה, בין השנים 1934–1948.

הקמת ענפי הכירורגיה השונים בישראל (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף שנות ה-40 של המאה ה-20 המקצוע הכירורגי הכמעט בלעדי שהיה קיים בארץ היה "כירורגיה כללית". כל העוסקים בכירורגיה היו גברים מלבד 2 נשים שהחלו להתמחות בתחום בשנות ה-30 של המאה ה-20.

הכירורג פרופ' דוד ארליק התחיל לבצע בבית החולים רמב"ם ניתוחים אורולוגיים בשנת 1948, ובהמשך נפתחה מחלקה אורולוגית בניהולו של הד"ר דן לוין.

מחלקות כירורגית החזה והלב הראשונות בארץ נפתחו בבית חולים תל השומר בתחילת שנות ה-50 על ידי הפרופ' יהודה פאוזנר, ובמרכז רפואי הדסה בירושלים על ידי הפרופ' חנוך מילויצקי. ב-1964 הוקמה המחלקה לכירורגיית חזה ולב על ידי פרופ' מוריס לוי בבית החולים בילינסון.

המחלקה הנוירוכירורגית נוסדה בהדסה בירושלים, בשנת 1941 על ידי הד"ר הנרי ויגדורסון והייתה היחידה בארץ ישראל[10]. פרופ' אהרון בלר נתמנה למנהל המחלקה בשנת 1951. הפרופ' הרדן אשכנזי ייסד בבלינסון את היחידה לנוירוכירוגיה אשר בשנת 1948 הפכה למחלקה[11].

הפרופ' ג'ורג' לבנטון התמנה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כממלא מקום מנהל מחלקת א.א.ג. בבית החולים רמב"ם בחיפה, ובשנת 1963 מונה למנהל מחלקת א.א.ג. בבית החלים על שם חיים שיבא בתל השומר.

הפרופ' מרק מוזס בשנת 1962 ייסד בארץ ענף חדש בכירורגיה: "כירורגיית כלי דם", היה הכירורג הראשון שהתחיל לנתח ניתוחי כלי-דם בישראל. מוזס ניהל את המחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם בתל השומר[12]. הפרופ' מנדל סטבורובסקי התחיל לנתח ניתוחי כלי דם באיכילוב בשנת 1965. סטבורובסקי ניהל את המחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם[13].

בשנת 1951 נפתחה בתל-השומר המחלקה הראשונה בארץ ל- כירורגיה פלסטית בניהולו של הד"ר ליאו בורנשטיין. הפרופ' צבי נוימן בשנת 1958 נתמנה למנהל השירות הכירורגי-פלסטי ובהמשך למנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, בבית החולים הדסה בירושלים.

בשנת 1955 הפרופ' אברהם לאופר כירורג, וכירורג ילדים, ייסד וניהל את המחלקה הראשונה ב-ישראל, לכירורגית ילדים בבית החולים הדסה[14].

האורתופד פרופ' מאיר מייקין הקים בשנת 1955 וניהל את המחלקה לאורתופדיה בבית החולים הדסה (לימים בית החולים הדסה עין כרם).

רשימה חלקית של נשים פורצות דרך במקצועות כירורגיים ביישוב ובמדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baker D, Cazalaà JB, Carli P (September 2005), "Resuscitation great. Larrey and Percy—a tale of two barons", Resuscitation, 66 (3): 259–62, doi:10.1016/j.resuscitation.2005.03.009, PMID 15990216
  2. ^ "ארנסט פרדיננד זאורברוך" whonamedit.com/doctor
  3. ^ "Michael DeBakey".
  4. ^ השתלת לב אנושית: דו"ח ביניים של ניתוח מוצלח שבוצע בבית החולים Groote Schuur, קייפטאון S Afr Med J, "A human cardiac transplant: an interim report of a successful operation performed at Groote Schuur Hospital, Cape Town", Barnard CN, 1967 Dec 30; 41(48): 1271–74.
  5. ^ מאמר: "Women Physicians in the Specialties: Making Gains" 9בספטמבר 2019, nejmcareercenter
  6. ^ נושא מאמר : "Nina Braunwald: A Female Pioneer in Cardiac Surgery" Tex Heart Inst J. 2017 Apr; 44(2): 96–100.
  7. ^ מאמר "Dr. Erin Iannacone: A Female in the Male-Dominated Cardiac Surgery Field" Weill Cornell Medicine, 27 במרץ 2018
  8. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, רופאי הארץ, מספרם והתפלגותם לפי התמחות, עמוד 34
  9. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, נשים ברפואה, הרופאות היהודיות והרופאות בארץ ישראל, עמודים 71–74
  10. ^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), "התפתחות שירות הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בארץ", פרק משנה: "עליית הרופאים מגרמניה ואוסטריה", עמוד 303, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
  11. ^ מחלקה לנוירו-חירורגיה בביה"ח בילינסון, על המשמר, 29 במרץ 1948
  12. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך :מוזס, מרק עמוד 278
  13. ^ "מרכז רפואי עירוני ממשלתי (ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן - תל אביב יפו") - ספר השנה 1971/1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים - ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, מחלקת כירורגית ג', מנהל: מ. סטבורובסקי, עמודים 99–101
  14. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 332
  15. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : לוי הוכמן, שושנה עמודים 258–259
  16. ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי - ספר השנה 1971–1972, הוצאת המחלקה ליחסי-ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך : אריה תורג'מן, 1972, "מחלקת עיניים", עמודים 127–129
  17. ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי - ספר השנה 1971–1972, הוצאת המחלקה ליחסי-ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, 1972, "מחלקת נוירוכירורגית", עמודים 120–122
  18. ^ ראו / ד"ר יואנה שיפר, באתר camoni.co.il
  19. ^ כשהיא נושקת לגיל 40 וחובקת תינוק ראשון כאם חד הורית, ד"ר הילית כהן עושה מהלך היסטורי קטן והופכת למנתחת הלב הראשונה בישראל. הזירה שהייתה שמורה עד כה לגברים בלבד, מצרפת כעת לשורותיה בפעם הראשונה מנתחת לב מוערכת ופורצת דרך של ממש לב אמיץ, מרכז רפואי שיבא, 3 בפברואר 2015
  20. ^ פרופ' יעל רפאלי מנהלת היחידה לכירורגיית חזה במחלקה לכירורגיית לב וחזה אתר בית החולים סורוקה / הרופאים המומחים שלנו
  21. ^ דיאנה בחור ניר, הגינקולוגית הבדואית הראשונה מתחילה מהפכה, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2016
  22. ^ ליאת רון, המנהלת היחידה של מחלקה כירורגית בישראל: היו התערבויות אם אחזיק מעמד, באתר גלובס, נשים ברפואה, 4 במאי 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נשים_חלוצות_במקצועות_כירורגיים_ביישוב_ובמדינת_ישראל&oldid=38177083"