נצר אחרון
המושג "נצר אחרון" מכוון לאדם האחרון שנשאר ממשפחה או מקהילה שהושמדה, בדרך כלל בשואה.
בחברה הישראלית נקשר מושג זה לניצולי השואה שהיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה, עלו לישראל, בדרך כלל כמעפילים, התגייסו לצה"ל במסגרת גיוס חוץ לארץ, השתתפו בקרבות מלחמת העצמאות ונפלו. מבין חללי המלחמה, בין 129 ל-152 היו נצר אחרון למשפחותיהם (שלהם הוקמה אנדרטה בהר הרצל)[1]. בנפילתם נכרתה ההמשכיות היחידה למשפחה.
הנצחת חללי נצר אחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 יזם יהודה שטרנפלד[2] את הנצחת חללי נצר אחרון:
יהודה ביקש ממשרד הבטחון את רשימתם של אותם ניצולים שנפלו ללא קרוב. בזכות יוזמתו של יהודה החל פרויקט מחקר לאיסוף מידע על ניצולי השואה, שריד אחרון למשפחותיהם, שנפלו במערכות ישראל. עשרות בתי ספר בכל רחבי הארץ התנדבו לפרויקט. במחקר התגלו קרובי משפחה לרבים מאלו שנחשבו כנופלים שלא נותר להם קרוב[3].
מחקרו של שטרנפלד הבשיל לספר שראה אור בשנת 2008 ובו תועדו 144 חללי נצר אחרון. גם אחר הוצאת הספר המשיך המחקר, שמונה את מספר חללי נצר אחרון על 152. עם זאת, מקור אחר טוען ל-129 חיילי נצר אחרון[1].
ביוזמתו של שטרנפלד הוקמה גם "אנדרטת משֶבֶר לתקווה" ביער המגינים סמוך ללטרון.
משה אורן, שהיה ראש תחום מפעלי ההנצחה במשרד הביטחון בשנת 2002 המשיך בדרכו של שטרנפלד, יזם את כבישת השביל המחבר בין מוזיאון יד ושם לבין בית הקברות הצבאי בהר הרצל[4], את הקמת אנדרטת נצר אחרון בשביל[5], וערך את ספר "נצר אחרון" שיצא לאור בשנת 2008.
צביקה שוורצמן, איש קבוצת הטלוויזיה הקהילתית של כפר סבא, שימש עד פרישתו לגמלאות אחראי על מיזמי האינטרנט במכללת "אפקה" בתל אביב. כמידען, הוא עסק בסיוע לניצולי שואה במציאת קרובי משפחה באמצעות האינטרנט. לדבריו[6] הוא קרא בשם המיזם "נצר אחרון" והחל לבדוק את רשימת חללי צה"ל נעדרי קרובי משפחה שסיפק לו משרד הביטחון. הראשון ברשימה לפי א"ב היה אברמוביץ אברהם (בומי) ומהר מאוד מצא שוורצמן בעזרת האינטרנט קרובי משפחה שלו, אם כי לא בני במשפחה הגרעינית (הורים, אחים ואחיות או בנים ובנות). בעקבות פעילותו של שוורצמן, ובשיתוף פעולה עם גופים נוספים, צומצמה רשימת חללי "נצר אחרון" לכדי 160 שמות, במקום 275[7][8].
ב-14 במרץ 2019 נחנכה אנדרטה לזכר השואה ו'נצר אחרון' שנפלו במלחמת העצמאות בגוש עציון. לפי המחקר של ארכיון כפר עציון נפלו 15 שורדי שואה-נצר אחרון בגוש עציון המהווים כ-10% מכלל נופלי 'נצר אחרון'. אחד מהם הוא יוסף באומינגר, ניצול שואה כבן 20, שעלה לארץ ב-1945 ונפל ב-14 במאי 1948, ד' באייר תש"ח, בקרב האחרון בכפר עציון. באנדרטה לוח שבו כתוב חלק ממגילת הנטיעה הקושרת בין השואה לבין הקמת כפר עציון[9]. האנדרטה נבנתה לאחר פנייה של זוג שורדי שואה תושבי אפרת, טוביה ואסתר שלזינגר ונבנה על ידי המועצות הדתיות גוש עציון ואפרת. מעצב האנדרטה: האדריכל יהודה לוי, מעצבת הזכוכיות: דברת אוסטרוף ביטון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נצר אחרון: ספר יזכור להנצחת חללי מערכות ישראל ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון למשפחתם שעלו לארץ התגייסו לשורות הצבא ונפלו במלחמה, עורך: משה אורן, בהוצאת משרד הביטחון, אגף משפחות והנצחה, היחידה להנצחת החיל ויד ושם, 2008
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נצר אחרון באתר יד ושם
- נצר אחרון באתר יזכור - אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל" של משרד הביטחון
- מבוא לספר יזכור לאנשי נצר אחרון בעריכת משה אורן
- נצר אחרון באתר הנוער העובד והלומד
- נצר אחרון – חברי ישראל שלי מנציחים ניצולי שואה שנפלו במלחמת העצמאות ללא שריד או משפחה באחר ישראל שלי
- RelatioNet Netzer נצר אחרון בלוג הכולל רשימת נופלי "נצר אחרון"
- רעננה חונכת כיכר זיכרון כחלק ממיזם "נצר אחרון", באתר ynet, 1 במאי 2006
- דף פייסבוק: פרויקט אימוץ חללי "נצר אחרון"
- אתר ההנצחה והמורשת בכפר עציון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יואב קרן, מוסף לחג של ידיעות אחרונות, 4 באוקטובר 2022
- ^ יהודה שטרנפלד, באתר "יד ושם"
- ^ בחרנו בחיים - ניצולי השואה ומדינת ישראל באתר "יד ושם"
- ^ על השביל המחבר, באתר של משה אורן
- ^ על אנדרטת נצר אחרון, באתר של משה אורן
- ^
ושיננתם לבניך - צביקה שוורצמן, סרטון בערוץ "TVkfarsaba", באתר יוטיוב
- ^ מכללת אפקה מסייעת באיתור קרובי ניצולי שואה, באתר ynet, 29 בנובמבר 2005
- ^ חדשות לימודים אינפו / מיזם אינטרנט ייחודי של מכללת אפקה, באתר www.limudim-info.co.il
- ^ הזמנה לטקס חנוכת האנדרטה באתר אלון שבות
