נץ שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנץ שחור
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
סוג: נץ
מין: נץ שחור
שם מדעי
Accipiter melanoleucus
סמית, 1830
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נץ שחור (שם מדעי: Accipiter melanoleucus) הוא מין של נץ החי ביערות אפריקה הטרופית.

זהו הנץ הגדול ביותר באפריקה ואחד מהגדולים בעולם. הוא מגיע לאורך 50 ס"מ ולמוטת כנפיים של 1 מטר. משקל הזכר 450–650 גרם, והנקבה גדולה יותר ומשקלה 750-1,020 גרם. כמשתמע משמו נוצותיו שחורות כמעט לגמרי, כשהצד החיצוני של הכנפיים לבן וכן הזנב והשת. המקור והרגליים צהובות והעיניים אדומות. בזנבו יש 3–4 נוצות אברה והוא מעופף מיומן ובעל יכולת לתמרן בתוך היערות בהם הוא חי.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצים אלה מצויים באפריקה שמדרום לסהרה בעיקר במערב אפריקה, מקניה עד דרום אפריקה ומערבה עד סנגל. הם מצויים בעיקר ביערות גשם או יערות פתוחים וכן בערבות שיחים ואף בסוואנה הפתוחה. כמו כן הם מצויים בביצות, ביצות מנגרובים ובחוף הים ואף באזורים עירוניים. באזורים מסוימים כריתת היערות גורמת לצמצום מספרם.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצים נוהגים לצוד בעיקר עופות עד גודל בינוני ועד גודל של 300 גרם. הם עפים בדממה בין העצים ותופסים בזריזות ציפור שהופתעה ולא נמלטה בזמן. לעיתים נדירות הם מנהלים מרדף אחרי טרפם. הטרף נקטל באמצעות הטפרים הגדולים ששוברים את צווארו או קורעים את בשרו. לעיתים הם צדים גם טרף המצוי על הקרקע. המינים המועדפים עליהם הם יונים, שניצודות בעיקר על ידי הזכרים. הנקבות צדות יונים גדולות יותר וגם מיני פרנקולין, פנינייה (שיכולה לשקול עד 1 ק"ג) וכן דורסים קטנים יותר, לרבות נצים אחרים. לעיתים נדירות יצודו נצים אלה יונקים קטנים כמו עכברים, סנאים וגורי נמיות.


רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה מקננת מסתמכת על מושבות קינון של יוני סלע, שמהן היא ניזונה. הנצים ידאגו להצמיד את קניהם למושבות יונים גם אם יגיעו עד מגורי בני אדם. בדרום אפריקה, באזור כף התקווה הטובה, הם מקננים על החוף ועלולים לאבד את קניהם לאווזי היאורית האגרסיביים. על כן הם נוהגים לקנן באזורים מרוחקים יותר או לחכות לסיום עונת הקינון של האווזים.

ישנם 2 תת-מינים לנץ השחור:

  • Accipiter melanoleucus melanoleucus
  • Accipiter melanoleucus temminckii

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נץ שחור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נץ שחור באתר הרשימה האדומה של IUCN