נעמה פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמה פרידמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1969 (בת 55 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס מיכאל ברונו (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tau.ac.il/~naamafr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעמה פרידמן (נולדה ב-1969) היא חוקרת ישראלית בתחומי הנוירופסיכולוגיה של השפה ופרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך ובבית הספר סגול למדעי המוח של אוניברסיטת תל אביב[1][2]. מחקריה עוסקים בליקויי תחביר ושליפת מילים לאחר פגיעה מוחית ובפגיעות התפתחותיות, בדיסלקסיות ודיסגרפיות בשפות שונות, ברכישת שפה ובהדמיה מוחית של שפה וקריאה[1]. היא תוארה כ"חוקרת מוערכת, חדשנית ופורצת דרך בתחום מדעי הגיל הרך" אשר "מחקריה, המתמקדים ברכישת השפה העברית והערבית, הם בעלי רלוונטיות גבוהה ביותר לחברה בישראל ובעלי השלכות ללמידת ילדים במערכת הבית ספרית"[3].

פרידמן שימשה כראש התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן[1] של אוניברסיטת תל אביב, והיא ראש המעבדה לחקר שפה ומוח והמעבדה לחקר התפתחות הילד של בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב[4], כמו כן היא מרצה אורחת במחלקה למדעים קוגניטיביים באוניברסיטת מקווארי (אנ') שבסידני[2] ומכהנת במערכת המייעצת של האגודה הישראלית לאוריינות ושפה[5].

היא עורכת ראשית של כתב העת "שפה ומוח"[6][1] ועורכת בכתב העת Cortex(אנ') בהוצאת אלסוויר[7][1], כמו כן היא חברה בוועד המערכת של כתבי העת Applied Psycholinguistics (אנ') בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'[8] ו־Biolinguistics[9].

החל משנת 2022 חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[10].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1990–1994 למדה באוניברסיטת תל אביב לתואר שני במסגרת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן. בשנת 1994 קיבלה תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית בנושא מורפולוגיה באגרמטיזם, בהדרכת פרופ' יוסף גרודזינסקי וד"ר אורי הדר, ובשנת 1998 קיבלה תואר דוקטור בתחום זה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת תשס"ה הייתה בין הנבחרים לפורום צעירי מדעי הרוח והחברה בחטיבה למדעי הרוח של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשותו של פרופ' יוחנן פרידמן[11]; ב־2007 כיהנה כמתאמת קבוצת עבודה בפרויקט של התוכנית לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי באירופה (COST) לסיקור וניתוח לקויות שפה של ילדים דו־לשוניים[12].

ב־2013 זכתה פרידמן בפרס מיכאל ברונו[13] בתחום המדעים הקוגניטיביים, ב־2014 בפרס המנחה המצטיין מטעם מרכז־העל לחקר המוח ע"ש אדמס של אוניברסיטת תל אביב[2] וב־2015 בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו[14]. החל מ-2022 היא חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[15]

הישגים מחקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן מציינת כהישג מחקרי מרכזי שלה את זיהוים של סוגי דיסלקסיה שלא היו ידועים בעבר, אפיונם ופיתוח תוכניות טיפול יעילות עבורם. בין השאר היא מציינת כי מחקריה הובילו לראשונה לזיהוי מספר סוגי דיסלקסיה אצל קוראי ערבית. הישג חשוב נוסף הוא זיהוי ואפיון של לקויות תחביר ולקויות שפה מסוגים שונים[3].

מחקרים (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן חוקרת לקויות שפה של "ילדי רמדיה" – ילדים שנחשפו לפורמולה הצמחית הפגומה של החברה בשנת חייהם הראשונה. מתוך 61 ילדים במחקר, 59 סובלים מבעיות שקשורות לשפה, ולא בהכרח מבעיות אחרות[16][3].

מחקר אחר של פרידמן חשף שלגיל שבו ילדים חירשים מקבלים מכשיר שמיעה השפעה מכרעת על יכולתם לרכוש שפה באופן תקין: ילדים שקיבלו אותו רק אחרי גיל 8 חודשים נוטים לסבול מבעיות שפה לאורך כל חייהם[16][3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]