נסים כהן (לוחם אצ"ל)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
נסים כהן (1908 - דצמבר 1989) היה מפקד באצ"ל. ברוב שנותיו בארגון היה מפקד סניף תל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נסים כהן נולד בשנת 1908 בתימן להוריו שלום ורחל. בשנת 1910 עלתה משפחתו לארץ, והשתקעה בשכונת מחנה יוסף בתל אביב. כהן רכש השכלה כללית, והיה מהראשונים שהצטרפו לתנועת הנוער בית"ר בשנת 1926, ונמנה עם מפקדיה הראשונים. במאורעות תרפ"ט באו לידי ביטוי כושר מנהיגותו ועוז רוחו כשהשתתף בהגנה על שכונת שפירא, שכונות א' וב' (כיום שדרות ח"ן) ושכונת קריית שאול. במאורעות תרצ"ו מונה מטעם האצ"ל למפקד פלוגה על האזור הדרומי-מזרחי של העיר, שגבל עם ערביי יפו.
מונה למפקד האצ"ל באזור ת"א, ונמנה עם המפקדה הראשית הארצית של הארגון. תרם רבות לשיקום הארגון לאחר הפילוג בשנת 1937 וכן בשנת 1941. בעת שהותו של דוד רזיאל בעיראק במאי 1941 מונה כהן לממלא מקומו מפקד הארגון ועם מותו של רזיאל, התמנה להיות מפקד האצ"ל. אולם לאחר תקופה קצרה הוא המליץ להעביר את הפיקוד לחברו יעקב מרידור.[1]
על כך כתב מרידור: "קרה מקרה שמפקד ירושלים החליט לשים פצצה על דלתו של... בניגוד לכל דעה אחרת. הוא לא הביא את העניין בפני המפקדה... כינסנו את המפקדה ופתאום באה הצעה של חבר נוסף במפקדה שמציע את מפקד ירושלים כמפקד האצ"ל. אני הייתי המום, ... לפני שחשבתי מה לעשות ואיך להגיב, קפץ ניסים והציע אותי כמפקד האצ"ל וזאת מבלי להתייעץ איתי".
בין השנים 1939–1944 ידע נסים כהן פעילות מבצעית רבה וענפה, ובכלל זה פיקוד על העלאת עולים בלתי לגאלים מטעם הארגון. הוא נעצר ונכלא פעמים רבות בכלא ביפו, בצריפין, בלטרון, בכלא המרכזי בירושלים, בכלא מזרע ובכלא עכו. באוקטובר 1944 גורש לאפריקה יחד עם 250 פעילי אצ"ל.
נפטר בדצמבר 1989 ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בת"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נסים כהן על האצ"ל ועל מאסרו, ריאיון עם נסים כהן משנת 1981.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מכון ז'בוטינסקי, ע"א\9\41 שלושים למותו של ניסים ז"ל, 4 בינואר 1990, דברי יעקב מרידור, עמ'3