נסיכות אורנז'
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה |
צרפתית  |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אירופה |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
1163 |
| תאריכי פירוק |
1713 |
| ישות קודמת |
 ממלכת ארל |
| ישות יורשת |
 ממלכת צרפת |
  | |
נסיכות אורנז' (בצרפתית: la Principauté d'Orange) הייתה, מ-1163 עד 1713, מדינה פיאודלית בפרובאנס, בדרום צרפת של ימינו, על הגדה המזרחית של נהר הרון, מצפון לעיר אביניון, ומוקפת במדינת האפיפיור העצמאית קונטה ונסן.
היא הוקמה בשנת 1163, כאשר פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה העלה את רוזנות אורנז' הבורגונדית (שהייתה מורכבת מהעיר אורנז' והנחלה המקיפה אותה) לנסיכות ריבונית בתוך האימפריה. הנסיכות הפכה לחלק מהנחלות הפזורות של בית אורנז'-נסאו מאז ירש וילם השתקן את התואר נסיך אורנז' מבן דודו ב-1544, ועד שלבסוף נמסרה לצרפת ב-1713 במסגרת הסכם אוטרכט. למרות שאבדה אז לצמיתות לבית נסאו, הנחלה הזו העניקה את שמה לבית המלוכה של הולנד. שטח הנסיכות היה כ-12 מיל (19 קילומטרים) באורך על 9 מיל (14 קילומטרים) רוחב, או 108 מילים רבועים (280 קילומטרים רבועים). [1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורם של הרוזנים הקרולינגים של אורנז' היה במאה ה-8, והנחלה עברה למשפחת הרוזנים של באו. רוזני באו של אורנז' הפכו לעצמאיים לחלוטין עם התפרקות ממלכת בורגונדי לאחר 1033. בשנת 1163 הועלתה אורנז' לנסיכות, כפייף של האימפריה הרומית הקדושה.
בשנת 1365, אוניברסיטת אורנז' נוסדה על ידי קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כאשר שהה בארל לרגל הכתרתו למלך ארל.
בשנת 1431 ויתר רוזן פרובנס על חובות מיסוי לשליטי אורנז' (מארי מ-Bau-Orange וז'אן דה שאלון מבורגונדי) בתמורה לנכסים נזילים שישמשו לכופר. העיירה והנסיכות אורנזג' היו חלק מהממשל והמחוז של דופינה.
בשנת 1544, וילם השקט, רוזן נסאו, עם נכסים גדולים בהולנד, ירש את הנסיכות. וילם, בן 11 באותה תקופה, היה בן דודו של רנה משאלון שמת ללא יורש כאשר נורה בסן דיזייה בשנת 1544 במהלך המלחמות הצרפתיות-הבסבורגיות. רנה העניק את כל הונו לקרוב המשפחה הצעיר הזה. בין אותם תארים ונחלות הייתה נסיכות אורנז'. אמו של רנה, קלאודיה, החזיקה בתואר לפני שהועבר לווילם הצעיר מאחר שהייתה אחותו של פיליבר דה שאלון, הנסיך האחרון משל אורנז' מבית שאלון.
כאשר ויליאם ירש את הנסיכות, היא שולבה בנחלות של מה שהפך לבית אורנז'. זה הכניס אותו לצד הפרוטסטנטי במלחמות הדת, שבמהלכן נפגעה העיר קשות. בשנת 1568 החלה מלחמת שמונים השנים כאשר וילם כסטאדהאודר של הולנד מוביל את ההצעה לעצמאות הולנד מספרד. וילם השקט נרצח בדלפט ב-1584. היה זה בנו, מאוריץ מנסאו (נסיך אורנז' לאחר שאחיו הבכור מת ב-1618), בסיועו של יוהאן ואן אולדנברנבולט, אשר חיזק את עצמאותה של הרפובליקה ההולנדית.
כמובלעת עצמאית בתוך צרפת, אורנז' הפכה ליעד אטרקטיבי לפרוטסטנטים ולמעוז הוגנוטי. וילם השלישי, נסיך אורנז', ששלט באנגליה כוויליאם השלישי, מלך אנגליה, היה הנסיך האחרון מאורנגז' ששלט בנסיכות. הנסיכות נכבשה על ידי כוחותיו של לואי ה-14 בפיקודו של פרנסואה אדהמר דה מונטיל רוזן דה גריניאן, בשנת 1672 במהלך מלחמת הולנד–צרפת, ושוב באוגוסט 1682, אך ויליאם לא הודה בתביעתו לשלוט. בשנת 1702, ויליאם השלישי מת ללא ילדים והזכות לנסיכות הפכה לעניין של מחלוקת בין פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה ויוהאן וילם פריסו, נסיך אורנז', שניהם טענו לתואר 'נסיך אורנז''. באותה שנה, גם לואי הארבעה עשר העניק לפרנסואה לואי, נסיך קונטי, קרוב משפחה של שושלת שאלון, את נסיכות אורנז', כך שהיו שלושה טעונים לתואר.
לבסוף בשנת 1713 בהסכם אוטרכט, פרידריך הראשון מפרוסיה ויתר על הנסיכות לצרפת (מבלי לוותר על התואר הנסיכותי) שהסכימה כי הנסיכות תהיה בזיקה אל האימפריה הרומית הקדושה, אם כי יוהאן וילם פריסו מנסאו-דיאץ, הטוען האחר לנסיכות, לא הסכים לפשרה. רק עם הסכם החלוקה ב-1732 ויתר יורשו של יוהאן וילם פריסו, וילם הרביעי, נסיך אורנז', מכל תביעותיו לשטח, אך שוב (כמו פרידריך הראשון) הוא לא ויתר על תביעתו לתואר. באותה אמנה נערך הסכם בין שני התובעים, הקובע כי שני הבתים יהיו רשאים להשתמש בתואר. [2]
בשנת 1713, לאחר שאורנז' נמסרה רשמית לצרפת, היא הפכה לחלק ממחוז דופינה.
לאחר המהפכה הצרפתית של 1789, אורנז' נקלטה במחוז הצרפתי של דרומה בשנת 1790, לאחר מכן ב-Bouches-du-Rhône, ולבסוף ב-Vaucluse.
בשנת 1814 לאחר תבוסתו של נפוליאון, הרפובליקה ההולנדית לא הוקמה לתחייה אלא הוחלפה בממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, תחת מלך בית אוראניה-נסאו. בשנת 1815 קונגרס וינה דאג לרגישות הצרפתית בכך שקבע כי ממלכת הולנד תישלט על ידי בית אוראניה-נסאו - "אוראניה", לא "אורנז'" כפי שהיה נהוג עד אז. [3]
כיום, נסיכת הכתר ההולנדית אמליה נושאת את התואר "נסיכת אוראניה" בצורה הרשמית של Prinses van Oranje.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ George Ripley And Charles A. Dana (1873). The New American Cyclopædia. 16 volumes complete. article on Principality of Orange: D. Appleton And Company.
- ^ "Treaty between Prussia and Orange-Nassau, Berlin, 1732". Heraldica.org (בצרפתית). נבדק ב-16 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Couvée, D.H.; G. Pikkemaat (1963). 1813-15, ons koninkrijk geboren. Alphen aan den Rijn: N. Samsom nv. pp. 119–139.