נמרוד ארז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמרוד ארז
סגן נמרוד ארז מקבל ציון לשבח מהרמטכ"ל מרדכי גור, ספטמבר 1975
סגן נמרוד ארז מקבל ציון לשבח מהרמטכ"ל מרדכי גור, ספטמבר 1975
לידה שנות ה־50 של המאה ה־20
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נגה ארז עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה רב סרן עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמרוד ארז (נולד ב-4 בפברואר 1953) הוא מנהל ישראלי, בעל צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו בקרב מרסא תלמאת במלחמת יום הכיפורים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייס לחיל הים וסיים קורס חובלים מחזור כ"א. ביולי 1973 הוצב בפלגה 915.

ארבעה ימים לפני מלחמת יום הכיפורים יצא כוח של שתי ספינות דבור, בפיקודו של סגן צבי שחק, לסיור במפרץ סואץ. ארז שירת בכוח זה, בדרגת סגן-משנה, כסגן המפקד של דבור 864. ב-6 באוקטובר, בשעה 14:10, יצא זוג הדבורים במגמה לבלום חדירה של טרפדת מצרית K-123 שנעה לכיוון החוף הישראלי, בלא שידעו כי זמן קצר קודם לכן פתחו כוחות מצריים במתקפה נרחבת לכל אורך תעלת סואץ, בשארם א-שייח' ולאורך חוף המפרץ. הכוח גם לא עודכן לגבי תקיפת מטוסים מצריים את המעגן בשארם א-שייח', שגרמה לניתוק הקשר עם יחידות הזירה במפרץ סואץ. בשעה 23:00 קיבל כוח הדבורים פקודה ממפקדת חיל הים לתקוף את כלי השיט שבראס זעפרנה. שחק הסיק בהתייעצות עם אנשיו בדבור כי יעד התקיפה הוא המעגן של ראס זעפרנה - מרסא תלמאת והתארגן לתקיפתו.

מעט לאחר השעה 01:00 בלילה שבתחילת 7 באוקטובר הגיעו שני הדבורים למעגן מרסא תלמאת. מפקד הכוח צביקה שחק נכנס למעגן בדבור 864, ודבור 867 נותר במרחק של כקילומטר מחוץ למעגן. דבור 864 פתח באש לעבר מטרות מעגן, ונענה באש נגדית שהשביתה את מכ"ם הדבור ופצעה את כוון תותח החרטום שהפסיק לירות. ארז, שהיה אחראי על הניווט מתוך הגשר הסגור, עלה לגשר הפתוח לאחר שבמטח האש הראשון נפגע המכ"ם בו השתמש לניווט. לפי תמונת המכ"ם האחרונה שהייתה בזיכרונו הבין שהדבור מתקרב לחוף במהירות ומשך את ידיות השליטה על המנועים למצב עצירה ואחורה. כך האט את התנופה של דבור 864 בעלייה על שיפוע החוף. לאחר מספר ניסיונות הספינה ירדה משיפוע החוף ולא היה צורך בגרירתה. תוך כדי היציאה לקח ארז אקדח זיקוקים וירה חמישה זיקוקים לעבר סירת ברטרם מצרית במגמה להדליקה. לפחות חלקם פגעו בה כי נראתה בוערת.[2]

בחודש ספטמבר 1975 קיבל ארז ציון לשבח מהרמטכ"ל מרדכי גור. תיאור מעשיו בכתב הצל"ש:

ביום 6 באוקטובר 1973, בקרב של ספינות "דבור" במרסה-תלמת, שימש סג"ם נמרוד ארז כסגן מפקד הספינה הראשונה שנכנסה למעגן. הוא ניוט את הספינה לתוך המעגן בתנאים קשים, בתושיה רבה. במהלך הקרב עלתה הספינה על שרטון, אך סג"ם נמרוד ארז המשיך להילחם ואף ארגן את שאר הלוחמים לשימוש בנשקם האישי. משנפגע תותח החרטום והתותחן נפצע, גרם סג"ם נמרוד ארז להצתת ספינת אויב, באמצעות אקדח-זיקוקין - וכל-זאת תחת אש אויב מטווחים קצרים, ועל-אף היותו פצוע.[3]

בהמשך מלחמת יום הכיפורים השתתף בתקיפת מעגן ראס-ע'ריב כמפעיל תול"ר קרל גוסטב ("קרגו") על-גבי הדבור.[4]

המשיך לשרת בזירת ים סוף כמפקד דבור, מוביל זוג, קצין הדרכה ומבצעים של פלגה 915 ומפקד סיירת דבורים. שימש כסגן מפקד 'אח"י מעוז' בעת קליטתה בחיל הים. ביולי 1977 השתחרר משירות סדיר בדרגת סרן. בשירות המילואים שימש עד גיל 45 כמפקד דבור בבסיס חיפה ובזירת ים סוף, ועלה לדרגת רב-סרן.

לאחר שחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל עבד כקצין שני בצי הסוחר. הצטרף לצוות ההקמה של מפעל נשיונל סמיקונדקטור (כיום טאואר סמיקונדקטור) במגדל העמק, ועבד שם במשך שמונה שנים כסמנכ"ל משאבי אנוש ולוגיסטיקה. עבר לחברת שטראוס שבה היה במשך שנתיים מנהל משאבי אנוש. הצטרף לצוות ההקמה של חברת סלקום כסמנכ"ל משאבי אנוש, ולאחר חמש שנים בתפקיד זה מונה בשנת 1999 לסמנכ"ל השירות בחברה,[5] ובהמשך מונה לסמנכ"ל המגזר הפרטי בחברה. בשנת 2004 מונה למנכ"ל קבוצת עמדה, העוסקת בהשמה, פיתוח ארגוני וליווי תהליכי שינוי.[6] המשיך כיועץ עסקי עצמאי.

בפברואר 2020 הקים את קבוצת "בית החובל" בפייסבוק,[7] שאותה הוא מוביל עד היום, שאליה הצטרפו מעל 2,300 בוגרי קורס חובלים. בקבוצה פורסמו אלפי סיפורים העוסקים במורשת קרב, סיפורים מוגזמים ("פלברה"), הגיגים בנושאי חובלות, מעשי משובה, ויכוחים מקצועיים, וידויים על הסתרות ופאשלות ודיונים בנושאי ערכי צה"ל. הסיפורים החשובים אוגדו ונערכו על ידי ארז ובעזרת מתנדבים בשני ספרים: "אח"י פלברה" ו"אח"י פלברה 2".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו של נמרוד ארז הוא יהודה ארז, שהיה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל. בתו של נמרוד ארז היא נגה ארז, זמרת, פזמונאית, ראפרית, מוזיקאית, מפיקה מוזיקלית ושחקנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמרוד ארז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לנמרוד ארז, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    נמרוד ארז, באתר הגבורה
  2. ^ נמרוד ארז, חויות מקרב מרסה תלמת באתר משמר המורשת הימית.
  3. ^ סגן נמרוד ארז, באתר הגבורה.
  4. ^ נמרוד ארז, זכרונותי בתקיפת מעגן ראס ע'ריב באתר משמר המורשת הימית
  5. ^ אביבה רוזן, ‏זהו, החלטתי, זזים הלאה, באתר גלובס, 20 בדצמבר 1999
  6. ^ עינב בן יהודה, נמרוד ארז, ששימש בעבר כסמנכ"ל המגזר הפרטי של סלקום, מונה למנכ"ל קבוצת עמדה, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2004
  7. ^ קבוצת "בית החובל" בפייסבוק