נלי מירה רובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נלי מירה רובין
לידה 20 בפברואר 1991 (בת 33)
סנקט פטרבורג, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-2020
עיסוק שחקנית
מקום לימודים סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נלי מירה רובין (נולדה ב-20 בפברואר 1991) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלי מירה רובין נולדה בסנקט פטרבורג, רוסיה, להורים ממוצא קווקזי. כשהייתה בת 4 עלתה עם משפחתה לישראל ועד גיל 14 גדלה בחולון. לאחר מכן עברה יחד עם משפחתה לקנדה לצורך עסקיו של אביה.

בתיכון בקנדה למדה במגמת מוזיקה ותיאטרון, הייתה חלק מלהקת בית הספר, הקימה להקה משלה והופיעה בהצגות בתיכון.

עם חזרתה לארץ, פנתה ללימודי משחק. בשנים 20172019 למדה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין בתל אביב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 שיחקה את טלי בסדרה "חזרות".

בשנת 2021 שיחקה את עידית בסדרה "למה מי מת". באותה שנה שיחקה את חלי בסדרה "המפקדת" ובסדרה "ילדות סכסכניות" בתפקיד בתאל.

בשנת 2022 שיחקה את גיטי גורביץ' בסדרה ריקוד האש. באותה שנה שיחקה את לימור בסדרה "העיר הטובה" ואת חוקרת המשטרה רויטל לוינסון בסדרה "מנאייכ".

בשנת 2023 שיחקה בתפקיד הראשי את אשרת מורנו דמות בהשראת אורלי רביבו בפרשת משה קצב בסדרה "אָלֶף" של YES. על תפקידה בסדרה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסדרות של מארסיי, צרפת.[1] ובפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשחקנית הראשית בסדרת דרמה לשנת 2023.[2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלי מירה רובין נשואה לחיים ומתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נלי מירה רובין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
2022: מיה לנדסמן (שעת אפס)
פרס האקדמיה לטלוויזיה – שחקנית ראשית בסדרת דרמה ודרמה יומית
2023: נלי מירה רובין (אלף)
הבא: