ניקולה פטקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נִיקוֹלָה דִימִיטְרוֹב פֶּטְקוֹב
Никола Димитров Петков
לידה 8 ביולי 1893
סופיה, נסיכות בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 23 בספטמבר 1947 (בגיל 54)
סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית הבולגרית
מקום קבורה סופיה
השכלה אוניברסיטת רנה דקארט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה האיחוד הלאומי של חקלאי בולגריה
שר בלי תיק
9 בספטמבר 194426 באוגוסט 1945
(50 שבועות ויומיים)
פרסים והוקרה
מסדר סטרה פלנינה (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נִיקוֹלָה דִימִיטְרוֹב פֶּטְקוֹבבולגרית: Никола Димитров Петков;‏ 8 ביולי 1893, סופיה, נסיכות בולגריה23 בספטמבר 1947, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה פוליטיקאי בולגרי, ממקימי חזית המולדת של בולגריה ומראשי מפלגת האיחוד הלאומי של חקלאי בולגריה. ב-1947 הועמד פטקוב לדין על ידי השלטון הקומוניסטי ונשפט במשפט ראווה, אשר בסופו נגזר עליו דין מוות בעוון חתרנות. בספטמבר 1947 הוצא ניקולה פטקוב להורג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולה פטקוב נולד ב-1893 בסופיה לדימיטר פטקוב אשר כיהן בהמשך כראש ממשלת נסיכות בולגריה ונרצח בכדורי מתנקש. הוא רכש השכלה אקדמית בסורבון ובהמשך שב לבולגריה ולחם במלחמת הבלקן הראשונה והשנייה. לאחר מלחמת העולם הראשונה שב לפריז והמשיך בלימודיו האקדמיים. ב-1924 נרצח אחיו פטקו פטקוב, ככל הנראה בידי חברי מיליציה שפעלה מטעם משטרו של אלכסנדר צאנקוב.

ב-1929 שב לבולגריה והצטרף למפלגת האיכרים הבולגרית. ב-1938 נבחר לפרלמנט הבולגרי וכיהן מספר חודשים בתפקיד. במהלך מלחמת העולם השנייה נמנה עם מייסדי חזית המולדת. פטקוב נמנה עם "קבוצת ה-63" של פוליטיקאים, אנשי רוח ואקדמיה שנאבקו נגד כוונת בוריס השלישי, מלך בולגריה וממשלתו, לגרש את יהודי בולגריה למחנה ההשמדה טרבלינקה. ב-9 בספטמבר 1944 חוללה חזית המולדת הפיכה בבולגריה והמשטר הפרו-מלוכני הודח. פטקוב מונה לשר בלי תיק בממשלת חזית המולדת וכיהן בתפקידו עד אוגוסט 1945.

מנובמבר 1946 כיהן שוב כחבר הפרלמנט הבולגרי. לאחר כינון הרפובליקה העממית של בולגריה נמנה ניקולה פטקוב עם בולטי המתנגדים להשתלטות האלימה של המפלגה הקומוניסטית על השלטון. ביוני 1947 נעצר פטקוב על ידי אנשי מנגנון ביטחון הפנים הבולגרי. בהמשך, הועמד לדין ונדון למוות. ב-23 בספטמבר 1947 הוצא להורג בתלייה.[1]

ב-1990 טוהר שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולה פטקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמודים 314-305.