ניסים בן שטרית
_(cropped).jpg) | |||||||
| לידה |
1949 (בן 75 בערך) מרוקו | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| השכלה | תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומקרא, מהאוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
| עיסוק | דיפלומט, מנהל כללי | ||||||
| |||||||
| |||||||
.jpg)
ניסים בן שטרית (נולד ב-1949) הוא דיפלומט ישראלי, שכיהן כשגריר ישראל ביפן וכמנכ"ל משרד החוץ בין שנת 2013 למאי 2015.[1][2][3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסים בן שטרית נולד במרוקו בשנת 1949.[1] הוא עלה עם משפחתו לישראל בגיל 3, והתגורר תחילה במעברת תלפיות ולאחר מכן בשכונת קטמונים בירושלים. היו לו שמונה אחים ואחיות. אביו נפצע קשה בתאונת דרכים שבה הייתה מעורבת מכונית של האו"ם, ובעקבות זאת לא היה יכול יותר לפרנס את המשפחה. בגיל 14 הוא נאלץ לצאת לעבוד כדי לעזור בכלכלת המשפחה. הוא קיבל עבודה כחניך במשרד החוץ, שם תפקידו היה לעשות שליחויות שונות בתוך המשרד. בהגיעו לגיל צבא הוא התגייס והשתתף במלחמת ההתשה כסייר מודיעין אוויר. בשנת 1969, לאחר שחרורו, הוא חזר למשרד החוץ, בהתאם לחוק שחייב מעסיקים להחזיר לעבודה מועסקים שהפסיקו את עבודתם כדי להתגייס לשירות סדיר.[א] הוא הוצב בתפקיד מנהלי שולי, במדור הפרסומים של המשרד, ותפקידו היה לשלוח לנציגויות חוברות של המשרד.[4]
בשנת 1973 עבר לשמש בתפקיד מנהלי בשגרירות ישראל באנקרה, טורקיה. בשנת 1982 עבר לשמש כקצין המנהלה בשגרירות ישראל בוושינגטון.[1][3][2] בין השנים 1987 ל-1993 כיהן כמנהל מחלקת ניהול משאבי אנוש במשרד החוץ.[2] בשנת 1993 החל לשמש כסמנכ"ל למינהל (אליו כפופות כל יחידות המינהל ומשאבי האנוש במשרד החוץ).[5] במהלך שנים אלו, כיהן כחבר ב"וועדות המינויים של משרד החוץ". הוא שימש בתפקידים אלו עד שנת 2004.[6] בינואר 2005, מינה שר החוץ סילבן שלום, את בן שטרית לתפקיד המשנה למנכ”ל משרד החוץ ולראש אגף מינהל. הייתה זו הפעם הראשונה שאיש מינהל, שמעולם לא מילא תפקיד מדיני, מונה למשנה למנכ"ל.[5][7][6] הוא שימש בתפקידים אלו עד למינויו לשגריר ישראל בטוקיו בספטמבר 2007.[6][8]
במהלך כהונתו כשגריר בטוקיו אירעו רעידת האדמה והצונמי בסנדאי ובעקבותם האסון הגרעיני בפוקושימה.[9] במרץ 2012, היה לאזרח הישראלי הראשון שנתגלו בגופו שאריות יוד רדיואקטיבי שדלף מהכורים בפוקושימה. בן שטרית, נבדק במרכז למחקר גרעיני שורק. במהלך הבדיקה התברר כי יוד רדיואקטיבי התגלה בבלוטת התריס שלו, אך במינונים נמוכים שאינם מהווים סיכון.[10]
עם חזרתו משליחותו כשגריר ישראל ביפן ב-2013, כיהן כסמנכ"ל אגף אסיה ואוקיאניה במשרד החוץ.[11][9] הוא החל לשמש כמנכ"ל משרד החוץ (בפועל) עם מינויו של המנכ"ל הקודם, רפאל ברק לשגריר ישראל בקנדה בנובמבר 2013.[12]
בטרם מינויו הרשמי פנתה התנועה לאיכות השלטון לראש הממשלה, בנימין נתניהו לשר החוץ, אביגדור ליברמן ולמזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט בדרישה שיטרפדו את מינויו הצפוי של בן שטרית למנכ"ל המשרד. פנייה זו באה בעקבות דו"ח מבקר המדינה מיוני 2006 בו נטען כי "בין החודשים נובמבר 2004 עד יוני 2005, הסמנכ"ל למנהל, מר בן שטרית הציג בדרך כלל לוועדת המינויים (בה היה חבר) חלק מהמועמדים, הראויים לדעתו להתמנות למשרה הנדונה. לרוב נסב הדיון על אותם מועמדים בלבד ואפילו על מקצתם, גם אם מספר המועמדים הגיע ל-20, ורבים מהמועמדים שתמך במינוים אכן מונו. מהמתואר לעיל עולה כי מר בן שטרית מיין למעשה את המועמדים שלא על פי אמות מידה ידועות ושקופות". הפנייה נדחתה ובעקבות לחץ שהפעיל יושב ראש ישראל ביתנו ושר החוץ, אביגדור ליברמן, הוא נכנס לתפקידו רשמית באוגוסט 2014.[13]
באפריל 2015 חשף העיתונאי ברק רביד בהארץ מכתב ששיגר בן שטרית לשר החוץ ליברמן ובו התריע כי ישראל "עלולה לשלם מחיר כבד" בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות בשל "משבר חריף, מתמשך ופומבי" ביחסים עם ממשלו של הנשיא, ברק אובמה. במכתב מפרט בן שטרית את עמדת הדרג המקצועי של שירות החוץ הישראלי וקורא ליזום מהלך שיביא לשיקום מהיר של היחסים עם ארצות הברית.[14] רביד תיאר מכתב זה כך: "בתשע השנים שאני מסקר את משרד החוץ לא נתקלתי במסמך חריף כל כך מגורם בכיר כל כך".[15] גורמים במשרד החוץ סברו כי מכתב זה הוא אחת הסיבות המרכזיות שהובילו לפיטוריו של בן שטרית מתפקידו על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו חודש לאחר מכן והחלפתו בד"ר דורי גולד, הנחשב לאחד האנשים המקורבים ביותר אל נתניהו.[3]
בן שטרית הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומקרא, מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1981).[2] נשוי לכרמלה.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרק ניסים בן שטרית: נתניהו רצה שאכיר בישיבות הסדר כלימודים אקדמיים בהליך הקבלה לקורס צוערים בפודקאסט "אפרכסת" עם אמיר אורן, אוקטובר 2022, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 ניסים בן שטרית, Grandfestival greetings by Israeli Ambassador, www.jinruiaizenkai.jp, 4 במאי 2011 (ביפנית)
- ^ 1 2 3 4 Nissim Ben-Shitrit, Director-General of Israeli Foreign Ministry, Asan Institute for Policy Studies, 18 בדצמבר 2012 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, פיטורי מנכ"ל משרד החוץ: "נתניהו רצה שליטה מלאה", באתר ynet, 26 במאי 2015
- ^ הפרק ניסים בן שטרית: נתניהו רצה שאכיר בישיבות הסדר כלימודים אקדמיים בהליך הקבלה לקורס צוערים בפודקאסט "אפרכסת" עם אמיר אורן, אוקטובר 2022, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
- ^ 1 2 אלוף בן, עשרות עובדים חסרי תעודת בגרות שהתקבלו לתפקידים זוטרים במשרד החוץ התמנו לקציני מינהלה וקונסולים, באתר TheMarker, 27 ביוני 2006
- ^ 1 2 3 אהוד קינן, היועץ המשפטי למשרד החוץ, מינוי המנהל הכללי של משרד החוץ, באתר www.gov.il, 11 בספטמבר 2014
- ^ כתב כאן ישראל, איכות השלטון: לשקול בשנית ההצעה למינוי ניסים בן שטרית למשרת מנכ"ל משרד החוץ, באתר כאן ישראל | kanisrael, 14 באוגוסט 2014
- ^ Israel Diplomatic Network, Embassy of Israel in Japan, web.archive.org, 12 ביולי 2012 (באנגלית)
- ^ 1 2 ניסים בן שטרית, כל המציל נפש בפיליפינים - מציל את ישראל, באתר וואלה!, 11 בנובמבר 2013
- ^ יוד רדיואקטיבי - בגופו של שגריר ישראל ביפן, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2012
- ^ שכחתם אותנו בחוץ. השגרירים כותבים, באתר ynet, 29 ביולי 2013
- ^ ניסים בן שטרית, הסדר למניעת ניגוד עניינים - ניסים בן שטרית, באתר State of Israel - Ministry of Foreign Affairs, 9 ביולי 2014
- ^ אריאל כהנא, פרסום ראשון: נתניהו פיטר את מנכ"ל משרד החוץ, באתר מקור ראשון, 25 במאי 2015
- ^
ברק רביד, משרד החוץ: ישראל עלולה לשלם מחיר כבד בשל המשבר עם ארה"ב, באתר הארץ, 16 באפריל 2015
- ^ ברק רביד, משרד החוץ: ישראל עלולה לשלם מחיר כבד בשל המשבר עם ארה"ב, באתר פייסבוק, 15 באפריל 2015
- ^ Diplomatic List, Department of State, 1985. (באנגלית)
| מנכ"לי משרד החוץ | ||
|---|---|---|
|
