ניווט בפולינזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאנו בשם Hōkūleʻa מפליג מהונולולו ב 2009

הניווט בפולינזיה הייתה מסורת בת אלפי שנים של מסעות למרחק רב (אלפי קילומטרים) באוקיינוס השקט. נווטים שטו לאיים קטנים מיושבים בעזרת טכניקות וידע שהועברו בעל-פה ממורה לתלמיד לעיתים קרובות בצורת שיר. בכל אי הייתה לרוב גילדת נווטים בעלי מעמד גבוה שבזמן רעב יכלו לפנות אנשים לאיים שכנים או לסחור בעבור עזרה. טכניקות מסורתיות אלה עדיין נלמדות באי טאומאקו שבאיי שלמה.

הניווט הפולינזי מסתמך על צפייה בכיוון גלי הים, הזרמים, הרוחות, מיקום הכוכבים, מעוף הציפורים הנודדות וכן העופות הניזונים מן הדגה אך חיים באיים. כמו כן נעשה שימוש במספר מכשירים הקודמים למכשירי המתכת האירופאים (כדוגמת הסקסטנט והאצטרולב) וגם שונים מהם. טכניקות הניווט ובניית הקאנו נשמרו בגילדה בסוד, אך כיום, עם תחיית השימוש בכישורים אלה, הם נרשמים ומתפרסמים.

הפולינזים הגיעו כמעט לכל אי במשולש הפולינזי הנרחב באמצעות סירות קאנו שאליהן צורפו מצופים חיצוניים למניעת התהפכות (outrigger canoes) או באמצעות שתי סירות קאנו שהוצמדו זו לזו (double-hulled canoes), וברווח ביניהן אוחסנו מזון, חומרי ציד ורשתות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]