נטלי מרצ'נט

**נטלי מרצ'נט**
**Natalie Merchant, Natalie A. Merchant**
	נטלי מרצ'נט בהופעה בשנת 2010
לידה	26 באוקטובר 1963 (בת 60); ג'יימסטאון, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Natalie Anne Merchant
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1981
מקום לימודים	המכללה הקהילתית של ג'יימסטאון
סוגה	רוק ; רוק אלטרנטיבי ; פולק
סוג קול	קונטרה אלט
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	קלידים, פסנתר
חברת תקליטים	אלקטרה רקורדס ; Nonesuch Records
שיתופי פעולה בולטים	10,000 מניאקים
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

נטלי אן מרצ'נט (באנגלית: Natalie Anne Merchant; נולדה ב-26 באוקטובר 1963) היא זמרת-יוצרת ומוזיקאית אמריקאית. בשנים 1993–1981 הייתה הסולנית של להקת "10,000 מניאקים", ולאחר מכן המשיכה בקריירת סולו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצ'נט נולדה בג'יימסטאון, ניו יורק, השלישית מבין ארבעת ילדיהם של אנתוני ואן מרצ'נט. שם משפחתו של סבה מצד אביה, לפני שהיגר לארצות הברית מסיציליה, היה מרקנטה. כל שנות ילדותה ונעוריה עברו עליה בג'יימסטאון. הוריה התגרשו בהיותה בת 8, ואמה התחתנה לאחר מכן בשנית. בגיל 16 עזבה את בית הספר התיכון והחלה לעבוד בחנות לממכר מזון בריאות.

10,000 מניאקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – 10,000 מניאקים

ב-1981, בהיותה סטודנטית במכללה הקהילתית של ג'יימסטאון, החלה לשיר עם להקת "Still Life". לאחר מספר חודשים הלהקה שינתה את שמה ל-"10,000 מניאקים". בשנים 1993 - 1981 שימשה מרצ'נט כסולנית הלהקה וכתבה את המילים למרבית משיריה. בתקופה זו הוציאה הלהקה שישה אלבומי אולפן, הבולטים שבהם היו "In My Tribe" מ-1987, שהגיע בארצות הברית למעמד של אלבום פלטינה כפול, ו-"Blind Man's Zoo" מ-1989, שהגיע למעמד של אלבום פלטינה. באוגוסט 1993 הודיעה מרצ'נט על עזיבתה את הלהקה, לטובת קריירת סולו.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצ'נט ציינה בראיונות שנתנה, כי לאחר שעזבה את "10,000 מניאקים" היא הייתה כה להוטה להתחיל ולכתוב שירים עבור עצמה, שבאותו היום שבו עזבה את הלהקה הלכה הביתה וכתבה את השיר "I May Know The Word", שנועד במקור להיכלל בפסקול הסרט "פילדלפיה". השיר לא נכלל בסופו של דבר בפסקול הסרט, אך הוא נכלל באלבום הסולו הראשון שהוציאה מרצ'נט, "Tigerlily". האלבום יצא ב-20 ביוני 1995 בהוצאת "אלקטרה רקורדס", חברת התקליטים שהוציאה גם את אלבומיה של "10,000 מניאקים". מרצ'נט כתבה והלחינה את כל שירי האלבום, ומאחר וביקשה לקבל חירות אמנותית, היא אף מימנה והפיקה אותו בעצמה. האלבום זכה לביקורות מעורבות, כשרבים ממבקרי המוזיקה שיבחו את סגנון כתיבתה האישי והחושפני של מרצ'נט, בעוד אחרים ביקרו את סנטימנטליות היתר שלה. האלבום זכה להצלחה מסחרית רבה בארצות הברית, הגיע בשיאו למקום ה-13 במצעד האלבומים, וזכה למעמד של אלבום פלטינה מחומש, על מכירות של למעלה מחמישה מיליון עותקים. זהו אלבומה המצליח ביותר של מרצ'נט עד כה. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Carnival", הגיע למקום העשירי במצעד הסינגלים האמריקאי. השיר "River" הוא מחווה לשחקן ריבר פיניקס, שנפטר כשנתיים לפני יציאת האלבום. בעקבות האלבום יצאה מרצ'נט לסיבוב הופעות נרחב והופיעה בתוכניות אירוח רבות, כולל ב"סאטרדיי נייט לייב".

אלבום הסולו השני של מרצ'נט, "Ophelia", יצא ב-19 במאי 1998, אף הוא בהוצאת "אלקטרה רקורדס". האלבום הוקלט בניו יורק ובלונדון, בהשתתפות 30 מוזיקאים שונים, וגם אותו הפיקה מרצ'נט בעצמה. למרות שהאלבום אינו אלבום קונספט במובנו המסורתי, קיים חוט מקשר בין שיריו: שם האלבום ושיר הנושא שלו מתייחסים לדמותה של אופליה מתוך מחזהו של שייקספיר "המלט", שמשתגעת ולבסוף מתאבדת. שירי האלבום מתארים סדרה של נשים שונות, כאלה שיצאו נגד הפטריארכליות ושילמו על כך מחיר אישי, ומעבירים מסר של קריאה להכרה בזכויות נשים. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Kind & Generous", שיר שמח שאינו מאפיין את האלבום כולו, זכה להשמעות רבות בערוץ המוזיקה VH1, והגיע ל-"10 הגדולים" במצעד האמריקאי. האלבום עצמו הגיע בשיאו למקום השמיני במצעד האמריקאי וזכה למעמד של אלבום פלטינה פחות משנה לאחר צאתו. השיר "King of May" שהופיע באלבום נכתב כמחווה למשורר אלן גינסברג. סיבוב ההופעות שהתקיים לאחר צאת האלבום הסתיים ב-1999 במספר הופעות שנערכו והוקלטו בברודוויי. הופעות אלה כללו גרסאות כיסוי לשירים של דייוויד בואי וניל יאנג, והן נערכו לאלבום הופעה חיה שיצא באותה שנה ונקרא "Natalie Merchant: Live in Concert".

ב-13 בנובמבר 2001 יצא אלבומה השלישי של מרצ'נט, "Motherland". גם הפעם היא כתבה והלחינה בעצמה את כל שירי האלבום, והפיקה אותו ביחד עם טי-בון בארנט. האלבום הוקדש לקורבנות פיגועי 11 בספטמבר, אם כי הקלטתו הסתיימה יומיים לפני הפיגועים, כך שאין בו התייחסות ישירה אליהם. האלבום הגיע למקום ה-30 במצעד האמריקאי וזכה למעמד של אלבום זהב. שיר הנושא של האלבום זכה לגרסת כיסוי של ג'ואן באאז. מרצ'נט יצאה לסיבוב הופעות עולמי שנמשך שנה וחצי, כדי לקדם את האלבום.

לאחר שחוזה ההקלטות שלה עם "אלקטרה רקורדס" הסתיים ב-2002, היא החליטה לא לחדש אותו ולא לחתום על חוזה חדש עם אף לייבל מסחרי גדול. את אלבומה הבא, "The House Carpenter's Daughter", שיצא בספטמבר 2003, הוציאה בלייבל עצמאי שהקימה בעצמה ונקרא "Myth America Records". האלבום, בסגנון פולק, הכיל שירים מסורתיים וגרסאות כיסוי לשירי פולק מודרניים, ולא זכה להצלחה מסחרית.

באפריל 2010 הוציאה מרצ'נט את אלבום האולפן החמישי שלה, "Leave Your Sleep", בהוצאת "Nonesuch Records". זהו אלבום קונספט כפול, שעוסק כולו בילדות וכולל אוסף של שירים שאומצו ממוזיקה בריטית ואמריקאית מהמאות ה-19 וה-20 ועסקו בילדות. מרצ'נט הקדישה את האלבום, שהגיע למקום ה-17 במצעד האמריקאי, לבתה.