נחל רביבים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| יובלים |
נחל צבוע, נחל הימן, נחל מסעד  |
| שפך |
נחל הבשור |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   נחל רביבים | |
  | |
נחל רביבים הוא נחל אכזב ברכס הנגב הצפוני.
תוואי הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילתו במורדותיו הצפוניים - מערביים של רכס חתירה. מכאן זורם הנחל לכיוון צפון-מערב, בסביבות שדה בוקר, קילומטרים מספר במקביל לכביש שדה בוקר-ירוחם. בהמשכו הנחל מתחתר צפונה לכיוון רכס ירוחם. בקרבת הרכס פונה הנחל מערבה וחוצה את קמר ירוחם, ובנקודה זו העמק צר. בקטע זה בנוי סכר אגם ירוחם. בהמשכו חוצה הנחל את קמר הר שחר, ובהמשך חוצה את כביש 211, בקרבת צומת משאבים. הנחל ממשיך לכיוון צפון- מערב לאזור העיר חלוצה, ובקרבתה הוא מתחבר עם נחל בשור.[1]
אתרים בקרבת הנחל וסביבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארק ירוחם הוא יער אורנים, שניטע על ידי הקק"ל, מסביב לערוצו העילי של הנחל, בסמוך לעיירת הפיתוח ירוחם שבנגב. יער האורנים משתרע על פני כ-500 דונם, משולבים בו גם עצי פרי המושקים במי קולחין, וכן ניתן למצוא בו פינות חמד לפיקניקים.[2]
פארק גולדה הוא פארק שהוקם על ידי קק"ל כאתר נופש על גבי שרידי מחצבה שפעלה במקום,[3] כחלק משיקום הנוף הפגוע. הפארק משתרע על פני כ-540 דונם וממוקם סמוך לצומת משאבים וקיבוץ רביבים. הפארק קרוי על שמה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל הרביעית. בתה של מאיר, שרה, השתייכה למייסדיו של קיבוץ רביבים, הסמוך לפארק. במרכז הפארק עובר הנחל שאורכו כ-170 מטר ורוחבו כ-50 מטר.[4]
גשר הרכבת הטורקי על נחל רביבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה חתר השלטון העות'מאני בארץ ישראל לכבוש את תעלת סואץ על מנת לנתק את קווי האספקה של הבריטים.[5] כדי לתמוך לוגיסטית בכוחותיהם שנעו לכוון סיני, בנו הטורקים מסילת רכבת שהחלה בתחנת הרכבת בוואדי צראר, עברה דרך תחנת הרכבת בבאר שבע ותוכננה להגיע עד לקוסיימה שבסיני.[6] כחלק מתשתית המסילה בנו הטורקים גשר מעל לנחל.[7]
חפירות ארכאולוגיות בסביבות הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2021 נערכה חפירה על גדתו הדרומית של הנחל, צפונית-מערבית להמועצה האזורית רמת נגב, בעקבות פגיעה של כלים חקלאיים בשרידים עתיקים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ רביבים בחפירה נחשף חלקו הדרומי של מבנה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. בסקר שנערך תועדו שרידי המבנה, ובו שישה חדרים, וכן עמוד ושברים של כלי חרס מהתקופות הביזאנטית והאיסלאמית. כ-350 מטרים משם מערבה לאזור החפירה הארכאולוגית נחשפו שרידיהם של מבנים וגת מהתקופה הביזנטית.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטפון מדהים בנחל רביבים משנת 2015 An amazing flood in Revivim wadi in the Negev, סרטון בערוץ "שיטפונות בנגב Floods in Israel", באתר יוטיוב (אורך: 00:41)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מנחם מרקוס (ע), מדריך ישראל החדש: הנגב הצפוני, כרך 14, תל אביב: משרד הביטחון, 2001, עמ' 181-180
- ^ גלעד כרמלי, ביקור בפארק ירוחם - נווה המדבר הכי יפה שלא הכרתם, באתר ynet, 8 בנובמבר 2019
- ^ דודו דיין, טבע הדברים, פארק גולדה: מחצבה נטושה שהפכה לנווה מדבר, באתר ynet, 30 בדצמבר 2012
- ^
אורנית גינת, דווקא עכשיו: טיול בנווה היסטורי בלב המדבר, באתר הארץ, 20 ביוני 2019
- ^ חלק מהצבא הבריטי, שלחם באירופה, כלל כוחות מהדומיניונים הבריטים בהודו, באוסטרליה ובניו זילנד שהועברו לחזית דרך תעלת סואץ
- ^ בפועל הגיעה המסילה עד בארותיים שם הפסיקו הטורקים את בניית המסילה עקב תחילת נסיגתם מסיני
- ^ העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, באתר web.archive.org, 2016-04-19
- ^ גיליון 135 לשנת 2023נחל רביבים, באתר www.hadashot-esi.org.il
