נחל צאלים
 | |
| גבים בנחל צאלים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 32 ק"מ |
| אגן ניקוז | 287 קמ"ר |
| יובלים |
נחל ענבה, נחל לטאות, נחל אוזנן, נחל סימן, נחל טוב, נחל הרדוף, נחל דומיה, נחל גורני, נחל צפירה, נחל צללית, נחל שפן  |
| שפך | ים המלח |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   נחל צאלים  | |
  | |
נַחַל צֶאֱלִים (בערבית: وادِي السيّال- ואדי אַ-סֵיַּאל) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים ביותר בנחלי מדבר יהודה היורדים אל ים המלח, אורכו מתחילתו ועד לשפך הוא כ-32 ק"מ. שטח אגן הניקוז של הנחל, כ-287 קמ"ר. הנחל מנקז את אזור דרום מזרח הר חברון סמוך ליישוב מעון ממשיך מצפון לערד ונשפך לים המלח צפונית למצדה. מלבד גֵבֵי מים רבים, המתמלאים מדי שנה לאחר שיטפונות גשמי החורף, נובעים בנחל ארבעה מעיינות.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערבית מכונה הנחל- "ואדי א-סֵיַאל" שפירושו "הנחל הזורם". שמו העברי ניתן לו בשנות ה-50 והוא נגזר משם העץ צאל. "תַּֽחַת־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃ סֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלֲל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל." (איוב מ', כ"א-כ"ב). עץ הצאלה במקרא הוא עץ מצל, וסבורים שהוא עץ השיטה.
תוואי הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובליו העליונים של הנחל מתחילים להיאסף מהאזור המזרחי של דרום הר חברון, על "מדרגת הכפיפה העליונה" בשוליו המזרחיים של דרום הר חברון, משם משתפל נחל צאלים מזרחה במתינות יחסית תוך שהוא "אוסף" אליו נחלים נוספים. בשלב מסוים נכנס נחל צאלים לתוך "במת השוליים המזרחיים", שהיא רצועה צרה לכל אורכו של מדבר יהודה, אשר יורדת במדרגת כפיפה חריפה לעבר ים המלח. בשלב זה נחל צאלים הופך לקניוני, החל מ"ברכת צפירה", בריכה המתמלאת מים בחורף, שם ישנו גֵב הנשאר מלא רוב השנה. מתחת לברכת צפירה יש מפל בגובה של כ-80 מטרים. בלב קניון הנחל נובע כל ימות השנה עין נמר, מעיין מים מתוקים בתוך מערה שפתחה מוסתר על ידי סלעים, ומשם הנחל מתחתר לגיא "בהק", ולערוץ קניוני נוסף החסום כולו בסלעים ועל כן נקרא שם הקטע הזה "גֵיא סלעים". בסיום הגיא, נשפך נחל צאלים לים המלח כארבעה קילומטרים צפונית למצדה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1960 משלחת ארכאולוגית בהובלת פרופ' יוחנן אהרוני לנחל צאלים מצאה שרידים משלוש תקופות: הכלקוליתית, הישראלית, ומימי בר כוכבא. הממצאים השונים נמצאו במערת החצים, במערת המגילות ובמערת הגולגולת המצויות על יד ברכת צפירה וליד עין נמר וכללו כלי חרס, ראשי אלה מנחושת ומהמטיט, גרזן נחושת, לוחיות עצם, צדף ושנהב, בדים, מחצלות, סלים וחרוזים בשקיות בד. כמו כן באחת המערות המשלחת מצאה קטעי קלף ופפירוס הכתובים יוונית וארמית ובהם מצוינים שמות עבריים כגון: זכי בן יוסף, חנן בן חנן, ישוע בן יעקב, ישוע בן הלוי ועוד[1].
בנחל אירעו מספר אירועי טביעה עקב שיטפון בזק: בשנת 2002 טבע למוות בנחל בעת טיול צעיר בן 22 שטייל עם חבריו. הצעיר ניסה לחצות את ערוץ הנחל עם ג'יפ כשנחשול מים הפך את רכבו וסחף אותו במורד הערוץ. גופתו נמצאה יממה לאחר מכן, כ-4 ק"מ ממקום ההסחפות. במהלך סערת דצמבר 2013 טבעו בנחל שני צעירים.
צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריחה באגן הנחל: בינואר-פברואר - פריחה של זמזומית המדבר (נפוצה ברמת המדבר). בפברואר - פריחת מקור החסידה השעיר, ציפורני חתול, מנתור מחוספס, בצלציה ארצישראלית, באשן תמים, כדן סגול, רותם המדבר (פריחת הכדנים נדירה במסלול. ריכוז נאה נמצא במקטע קטן בין הר נמר לנחל שפן). באפריל - פריחת דרדר החרחבינה. בספטמבר - פריחת חצבים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדה ירדני, מחקרי מדבר יהודה - תעודות 'נחל צאלים'. בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1995. ISBN 965-221-029-3
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחל צאלים – iNature, באתר inature.info - אתרים ומסלולים בנחל צאלים, באתר "טבע ונופים בישראל".
- ספי בן יוסף, בריכת נעמה: אמבט סנוניות מדברי, באתר ynet, 17 במרץ 2005
- מאת אמיר בוחבוט ושלמה צזנה, נחשול אדיר הפך את הג'יפ, הנהג נסחף וטבע למוות, באתר nrg, 31 במרץ 2002
- נחל צאלים באתר "טיולי"
- ערן ודוד גל-אור, מי גשמים ופינת חמד: בריכת צפירה בנחל צאלים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2011
איתן לשם, טיול לעצלנים שמעוניינים בנוף מרהיב, באתר הארץ, 11 בפברואר 2021- טיול וירטואלי 360 בנחל צאלים - אתר ישראל ב-360
נחל צאלים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
