נחל ענבה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפך |
נחל איילון  |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נחל ענבה  מצפון וממערב: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח: __ מועצה אזורית מטה בנימין / נפת רמאללה ואל-בירה מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר | |
  | |
נַחַל עֲנָבֶּה (ואדי ענבֶּה) הוא נחל אכזב באזור גבעות מודיעין. נחל ענבה מתחיל סמוך לגבולה הצפון-מזרחי של מודיעין-מכבים-רעות ונשפך לנחל איילון כשני קילומטר מזרחית למושב יד רמב"ם. פארק ענבה במודיעין-מכבים-רעות נקרא על שם הנחל.
תוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצאו של הנחל מצפון למחסום מכבים בכביש 443. הוא זורם מערבה על גבול שטח השיפוט של מודיעין-מכבים-רעות ופונה דרומה ממזרח לרחוב יאיר פרג. משם הוא פונה מערבה בתוואי שעליו נבנה רחוב עמק החולה. בעת גשם זורמים המים ברחוב בתוואי עילי בחלקם הקטן וברובם בתעלת הולכה תת-קרקעית. התעלה מתנקזת לכיוון פארק ענבה ושם חוזר הנחל לתוואי עילי. המשך התוואי מתפתל מערבה ועובר מתחת לגשר גדול בתחומי העיר. משם פונה אפיקו לצפון מערב וכקילומטר מצפון למרכז עינב הוא פונה לדרום-מערב ועובר מתחת לכביש 431. הוא ממשיך בחלקו הדרומי של מחלף ענבה ונשפך לנחל איילון כ-500 מטר ממערב למחלף.
היסטוריה וארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחל קיבל את שמו מהיישוב היהודי הקדום בית ענבה שהיה בסמוך לנחל. על חורבות יישוב זה שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הערבי עינאבה[1]. השם "בית ענבה" מוזכר באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה מן המאה הרביעית לספירה[2]: ”עֲנָב Άνώβ (יהושע יא, כא). עיר, אשר לכדהּ יהושע. ויש היום כפר בסביבות לֹד כד׳ מילים מזרחה, הנקרא בֵּיתוֹ־עַנָּבָ[א] ([Βητοαννάβ[α)“[3]. בתקופה הביזנטית הוא נזכר במפת מידבא: "ענוב היא בית ענבה"[4].
בשנת 1552 הוקדשו חלק מהכנסות המיסים של עינאבה למוסד העימארה אל-עאמרה, מוסד הצדקה הגדול שהקימה הורם סולטאן, אשתו המועדפת של סולימאן הראשון בירושלים בתקופה העות'מאנית. מבחינה אדמיניסטריבית, הכפר השתייך לנפת רמלה.[5]
בצידי אפיק הנחל מצויים מספר גדול של מחצבות וכבשני סיד מתקופה העות'מאנית ששימשו לתעשיית הסיד של יישובי הסביבה.[6][7]
ליד הנחל ממוקמת עמדה מבוצרת.
-
נחל ענבה - כבשן סיד -
נחל ענבה - כבשן סיד -
נחל ענבה - כבשן סיד עתיק -
בור מים בחורבת בית ענבה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמות חדשים ליישובי הפרוזדור, על המשמר, 26 בדצמבר 1949
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך בית ענבה עמ' 112.
- ^ אות Α, 55. ספר האונומאסטיקון לאֶבסביוס, תֻרגם בידי ע״צ מלמד, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ״ו, עמ׳ 8
- ^ כל-מקום, פנקס כיס להכרת הארץ, הוצאת מטכל/אכא, ענף השכלה, אוגוסט 1953 בערך על הכפר הנטוש עינבה עמ' 237
- ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 19-16
- ^ רועי מרום, תעשיית הסיד הערבית באזור מודיעין בתקופת המנדט מנקודת מבטם של העוסקים במלאכה, לוד דיוספוליס - עיר האלוהים ח, 2023-05-13, עמ' 70 - 83
- ^ ששון א' ושביט א' 2022. תעשיית הסיד בשפלת לוד. בתוך: שביט א' (עורך), לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים" כרך ח'. לוד: 136-103.