נחל יקנעם
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| עמק נחל יקנעם, צילום מתל יקנעם. מבט לכיוון דרום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ־5 ק"מ |
| גובה מוצא הנהר | כ־200 מטרים |
| יובלים |
נחל רקפת  |
| שפך |
נחל קישון |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת הכרמל רגילה)   נחל יקנעם | |
  | |
.jpg)
נַחַל יָקְנְעָם (שם בערבית: ואדי אלמלח) מהווה גבול גאוגרפי בין הר הכרמל ורמות מנשה. תחילתו בגובה כ-200 מטר מעל פני הים ליד מחלף אליקים בקו פרשת המים. אורכו של הנחל 5 ק"מ. הנחל יורד בתלילות לכיוון צפון-מזרח ונשפך לנחל קישון מצפון ליקנעם ליד כביש 722 צפונית-מזרחית לצומת התשבי. הנחל הוא חלק מהדרך הקרויה ואדי מילק.
נחל יקנעם הוא נחל אכזב. אפיק הנחל עובר בעמק עמוק ורחב למדי, המהווה גבול ברור בין הכרמל השוכן מצפון מערב לאפיק הנחל ובנוי בעיקר מסלע גיר קשה, לבין אזור רמות מנשה מדרום מזרח הבנוי מגבעות קירטון רך. מדרונות אפיק הנחל מיוערים. בצד הצפוני על הכרמל צמחיית חורש טבעי. ובצד רמות מנשה יער אורנים נטוע.
נחל יקנעם מוזכר בספר יהושע פרק יט, יא כגבול נחלתו של שבט זבולון: ”וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם.”
עמק הנחל שימש מתקופות קדומות כדרך חשובה. העמק היה חלק מדרך הים. בפתח הכניסה לעמק הנחל מכיוון צפון נמצא תל יקנעם. מצביאיו של תחותמס השלישי הציעו במאה ה-15 לפנה"ס את הדרך הזאת כדרך חלופית לדרך שעברה בנחל עירון במסעו לקרב מגידו בציינם ”והאחרת ראה מובילה מפאת צפון לצפתי והיו תוצאותיה מצפון למגידו”.
בעמק הנחל עובר כביש 6. במלחמת העצמאות, בעקבות חסימת כביש חיפה–תל אביב על ידי תושבי הכפרים הערביים בחוף הכרמל, שימש קטע הכביש העובר כעורק תחבורה ראשי מצפון לדרום.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "נחל יקנעם" מדריך ישראל החדש כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה, בעריכה סלמאן אבו רוכן ויעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון 2001 עמ' 158–159
