נחל יסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל יסף
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
אורך 16-20 ק"מ
יובלים נחל זוך, נחל יצהר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחל יסף הוא נחל במערבו של הגליל העליון. אורכו כ-16–20 ק"מ.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל נקרא בערבית "ואדי אל-ח'וישין" ו-"ואדי אל עמיק" (وادي الخوشين ووادي الأميك) ופירוש שמו הוא "הנחל העמוק". השם העברי יסף מושפע ככל הנראה מצליל שמו של הכפר העתיק יסיף שנמצא בסמיכות.[1]

מסלול הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הנחל היא ביישוב כישור ומשם הוא יורד מערבה תוך כדי שהוא עובר דרומית לבית ירכא ובין ג'וליס וכפר יאסיף. ליד ג'וליס יוצא הנחל מתחום הגליל העליון אל מישור חוף הגליל, ונשפך אל הים התיכון בסמוך לאתר חצרות יסף. לנחל שני יובלים עיקריים: נחל זך ונחל יצהר, שמתחברים אליו באזור מישור החוף.[2]

זיהום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 החלו דיווחים רבים על זיהום של מי הנחל, מי התהום וכן את חוף הים וגדודיות הסלעים (שברי הסלעים שעברו תהליכי גידוד) שבקו החוף. המשרד הישראלי להגנת הסביבה החל בקביעת תקנות והליכים לשיפור איכות המים בנחל. בסיור לאורך הנחל שנערך בינואר 2009 נצפה זרימת שפכים אל הנחל. המים, המלווים בקצף ובריח רע זרמו לכיוון ערוץ הנחל הזורם מערבה אל הים התיכון.

אתרים בסמוך לנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמת המים של עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמת המים של עכו

בסמוך לנחל ניתן למצוא את אמת המים לעכו שנבנתה בשנת 1815 בידי שליט עכו סולימאן פחה על מנת להעביר מים מאזור כברי לשלל תושבי עכו. אמת המים הייתה פעילה עד לקום המדינה. קטע הקשתות הגבוה ביותר של אמת המים ניצב לגובה של 13 מטרים וניצב מעל לאפיק הנחל.

מתלול נחל יסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה קטנה יחסית בגבול הסקר הדרומי. היחידה הזו כוללת את ערוצו המרכזי והעליון של נחל יסף. יחידה זו מתנקזת לנחל יסף.

חצרות יסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על גדתו הצפונית של הנחל נמצאות חצרות יסף - שם שניתן ליחידת דיור זמני ששימשה את גלי העלייה הגדולים מאתיופיה ומברית המועצות. חצרות יסף נבנו בשנת 1991.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיית אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1997
  2. ^ אנציקלופדיית מפה-כרך 3, הוצאת מפה, 2000