נחל אמציהו
 | |
| מצוקי החוואר של נחל אמציהו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 20 קילומטרים |
| אגן ניקוז |
190 קמ"ר  |
| קואורדינטות מוצא | 30°50′34″N 35°12′23″E / 30.8428619°N 35.2064107°E |
| יובלים |
נחל סיף, נחל יכליה, נחל יואש, נחל אביה |
| שפך |
ים המלח (30°57′45″N 35°22′18″E), מלחת סדום |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   נחל אמציהו | |
  | |
נחל אמציהו הוא נחל בצפון הערבה. אורכו כ־20 קילומטר ושטח אגן ניקוזו כ־190 קמ"ר. מוצאו בגבעות יועדן[1], כ־5 קילומטר מדרום לפתחו של המכתש הקטן[א], והוא נשפך למלחת סדום ליד מושב עין תמר שמדרום לים המלח[2].
הנחל מתאפיין בפיתולים שתוחמים אותם מצוקים גבוהים של תצורת חוואר הלשון.
שמו הערבי הקודם של הנחל הוא ואדי קוצייב[3]. הוועדה לשמות עבריים בנגב, שהקים בן-גוריון לאחר "מבצע עובדה", העניקה לו במאי 1950 את שמו של אמציה מלך יהודה – שלפי ההשערה עבר כאן מסעו הצבאי לכיבוש ארץ אדום. בזכות אמציהו הוענקו לנחלים הסמוכים, והמתנקזים אליו, שמות בני משפחתו – נחל יואש, על שם אביו (שזכה בעוד נחל יואש, גם בהרי אילת), נחל יכליה, על שם אשתו, ונחל ירושא, על שם כלתו – אשת בנו עוזיהו[4].
נחל אמציה מנקז שטח גדול בצפון הערבה שממערב למושב עידן עד בואכה כיכר סדום ודרום ים המלח, כאשר הוא נשפך כאמור לתוך אגן הניקוז של נחל צין במלחת סדום. הוא מותווה לאורך קו העתק הבנוי מסלעי חוואר הלשון הנמשך ממערב לנאות הכיכר ועד למרגלות הרי אדום הצפוניים. מתלול זה מתרומם כ־30 מטר מעל ערבת סדום (ראו צילום), כיוונו צפון מזרח והוא ידוע גם בכינוי "מדרגת ההעתק של נאות הכיכר". לאורך אפיקו נמשכת דרך עפר עבירה לרכב 4X2 גבוה. נחל אמציהו מתחתר לכל אורכו במשקע האגמי של סדרת הלשון, ויוצר קניון עמוק בין קירות לבנים זקופים. בקירותיו נראה חתך גאולוגי של הסלעים המרכיבים את סדרת הלשון: שכבות אופקיות דקות של חרסית, ארגוניט, גבס וקונגלומרט נחלים. שכבות אלה נקראות בשפה הגאולגית למינות בעקבות הזרימה הלמינרית בנחלים שהשקיעה אותם.
לפני הכניסה לנחל ישנו פארק אמציהו פארק אמציהו שפתוח לקהל הרחב בכל ימות השבוע והכניסה היא בחינם, הפארק כולל בתוכו פינות ישיבה שירותים מוזיאון פתוח על תולדות התמר בארץ ישראל, ובסוף השבוע ימים חמישי שישי ושבת פתוחה גם שכשוכית שהיא תעלת מים נמוכה שניתן להתרענן בתוכה.
לאורך הנחל, בעיקר בחלקו העליון, צומחים עצי שיזף גדולים, ולעיתים גם עצי שיטה סלילנית ושיחי אשלים המעידים על מי תהום עליונים. לאורך חלקו הדרומי של ערוץ נחל אמציהו גדלים שיחי רותם ועצי שיטה היוצרים יחדיו נוף סוואנה מדברי. הצל שמטילים ענפי השיטה מגן על היצורים החיים המתקיימים בסביבתה מפני קרינת השמש החזקה. העץ מהווה מחסה ומזון עבור בעלי חיים מדבריים כגון צבאים, ציפורים, לטאות ומכרסמים ומכאן חשיבותו האקולוגית הגבוהה.
בנובמבר 1948, במסגרת "מבצע לוט", לאחר שהשתלט על תחנת המשטרה בעין אל חוצוב (עין חצבה) עבר בנחל אמציהו כוח של צה"ל בדרכו לסדום שהייתה נצורה באותה עת ושחרר אותה. במרץ 1949 ירד כח של חטיבת גולני ממעלה עקרבים ועבר לא רחוק מהנחל בדרכו לכיבוש אילת, תוך חניית לילה במחנה הבריטי הנטוש בעין חצבה[1].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו מפת Google ומיקום הגבעות מדרום ל"שער השטן" המהווה כניסה למכתש הקטן, וכן הנקודה ממזרח לכביש 90 שבה הנחל זורם כבר צפונה לכיוון עין תמר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 עמותת גולני, מקטע מספר 73: מנחל אמציה לצומת עין חצבה, באתר עמותת גולני - שביל גולני בדרום.
- ^ דובי זכאי, הדרך המתכווצת: מסלול טיול בנחל אמציהו, באתר מעריב NRG, 12 מאי 2011
- ^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל – כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 – עם הפנים אל הנגב, עמ' 21–26.
- ^ יואב קווה, נחל אמציהו, נחל חצרה: כל שיטפון צריך מרפסת, באתר שבילים 4X4 בדרך ארץ, 25 מאי 2006