נחום לסמן
 | |
| לידה |
1921 לודז' פולין   |
|---|---|
| פטירה |
1969 (בגיל 48 בערך) בני ברק, ישראל  |
| תקופת הפעילות |
?–1969 |
| השתייכות |
חרדים ליטאים, ישיבת תושיה |
| רבותיו |
ברוך בר ליבוביץ |
| בת זוג | מאשה שטיגל-לסמן |
  | |
הרב נחום לסמן (ה'תרפ"א, 1921 - י"ב באלול ה'תשכ"ט, 26 באוגוסט 1969) היה ראש ומייסד ישיבת מגדיאל וישיבת תושיה-תפרח.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בלודז' לרב אפרים לסמן. בצעירותו למד בישיבת כנסת בית יצחק אצל רבי ברוך בר ליבוביץ, בשנות בחרותו המאוחרות למד בישיבת מיר שנים ארוכות ונמנה עם טובי הלומדים בישיבה, כך למשל למד בקביעות בחברותא עם חברו נחום פרצוביץ במשך עשר שנים מדי יום לפני תפילת שחרית[1]. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר עם בחורי ישיבות רבים אחרים לווילנה. עם רבים מתלמידי ישיבת מיר נמלט ברכבת הטרנס-סיבירית לאורכה של ברית המועצות, לוולדיווסטוק וממנה לקובה שביפן, באמצעות אשרות הכניסה שהנפיק הקונסול היפני בקובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, וממנה לשאנגחאי. מיפן נסע ב-1946 עם קבוצה מבחורי ישיבת מיר גולי שאנגחאי לניו יורק והם התיישבו זמנית בפאר ראקוואי, תוקף אשרת השהייה שלו פג והוא גורש לקנדה ושהה בטורונטו תקופה קצרה עד שקיבל אשרת שהייה קבועה בארצות הברית.
הוא עלה לארץ ישראל, נישא למאשה בת הרב מתתיהו שטיגל והתיישב בבני ברק. בתקופה שלאחר נישואיו התקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ שהראה אותו לתלמידיו כדוגמה למתמיד[2]. רבו, הרב חיים שמואלביץ אמר עליו בסעודת חתונתו כי בו הוא רואה דוגמה להתמדה כשל רבי עקיבא איגר[2].
בראשית שנות ה-50 היה ממייסדי ישיבת מגדיאל ועמד בראשה, בישיבה זו למדו רבים מבני עדות המזרח ובפרט מעולי יהדות מרוקו, כמה מהם ראו בו את מורם המובהק.
ב-1966 הקים עם הרב יעקב פרידמן את ישיבת תושיה בכפר מימון-תושיה, שנתיים לאחר הקמתה עברה הישיבה למקומה הנוכחי במושב תפרח. כשנה לאחר התבססות הישיבה בתפרח, בי"ב באלול ה'תשכ"ט, 1969, לקה בדום לב ונפטר. הוא הובא לקבורה בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמנתו ניהלה במשך עשרות שנים את בית הספר היסודי "בית יעקב" בזיכרון מאיר, בני ברק, עד פטירתה בשנת 2001.
אחד מבניו הוא הרב מתתיהו זאב לסמן, ראש הקהילה ורשת הכוללים "עמלי תורה - שנחאי". בן נוסף הוא הרב מיכאל לסמן, ראש ישיבת ברכת התורה בבני ברק. אחד מחתניו הוא הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין תלמידיו:
- הרב שלמה רוזנר ירושלים עמית הרב יעקב חיים סופר (הנין).
- הרב יעקב חיים סופר (הנין) ירושלים.
- הרב משה אלקובי בני ברק.
- הרב שמעון ביטון (חדרה), מחותן הרב ראובן אלבז ירושלים.
- הרב ראובן אלבז ירושלים.
- הרב שמואל ברדוגו בן רבי שלמה ברדוגו (משושלת ברדוגו) יליד ירושלים וקבע דירתו בתפרח (עד לפטירתו ב-[[שנת תשמ"ב-1982]]).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי זיכרון ב"המודיע": י"ט באלול ה'תשכ"ט וי"ד באלול ה'תשל"ד.
- ישיבה על קברו, בהוצאת מכון משנת רבי נחום רחוב רשב"ם 13 בני ברק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב שמעון ביטון (חדרה), תיאור על יומו בישיבת מגדיאל, בהקדמת ספרו מעשה חשב, א, חדרה תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
- מחידושיו
- חידושי מרן הגר"נ לסמן - ענינים, בני ברק, ללא שנת דפוס, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו על כך, הרב מאיר שולביץ, קוים לדמותו של הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל, ישורון, כב, ירושלים-ניו יורק, תש"ע, עמ' קס, ועמ' קסו.
- ^ 1 2 ראו: קובץ "חיזוק" (הוצאת ארגון דרשו ד' ועוזו), חלק ד, תשס"ג, עמ' קס-קסא. עוד על קשריו הקרובים עם החזון איש, ראו: מעשה איש, חלק א עמ' קפג; חלק ג עמ' קנא-קנב, רמד; חלק ה עמ' פג.