נושאי המגבעת

**נושאי המגבעת**
	נושאי המגבעת מופיעים במועדון אמדיאוס בירושלים, 1986; משמאל: ישי אדר, אלון כהן, אהד פישוף
מוקד פעילות	ירושלים, ישראל
תקופת הפעילות	1984–1992 (כ־8 שנים)
סוגה	גל חדש • פוסט-פאנק • רוק
חברת תקליטים	האוזן השלישית, הד ארצי
	http://noseihamigbaat.com
חברים
	אהד פישוף; תמיר אלברט; אלון כהן; רם אוריון (1989 - 1992); אדם הורוביץ (לשעבר)
חברים לשעבר
	ישי אדר (1984 - 1989)

נושאי המגבעת הייתה להקת גל חדש ישראלית שהוקמה בירושלים בשנת 1984 והתפרקה בשנת 1992. לשיא הצלחתה זכתה בשנת 1991, כשהוחתמה בחברת הד ארצי. באותה שנה הוציאה את אלבומה "מי רצח את אגנתה פאלסקוג", שהפיק שלומי ברכה. זמן קצר אחר כך הגיעה לסוף דרכה. כחמש שנים לאחר התפרקות הלהקה הוציא מוטי שהרבני, מפיק הלהקה, את האלבום "נושאי המגבעת", שכלל הקלטות ישנות של הלהקה שטרם פורסמו באופן מסודר, בהן "Live in בית שמש" וכן שלוש גרסאות שונות לשירים שהופיעו ב"מי רצח את אגנתה פאלסקוג".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בשנת 1984 תחת השם נושאי המגבעת של קובי אור, ובמהרה קיצרה את שמה לנושאי המגבעת. חבריה המקוריים היו אהד פישוף, ששימש כזמר וכגיטריסט, אלון כהן כמתופף וישי אדר כקלידן, כולם בני המחזור הראשון של התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית' בירושלים, שנפתח באותה שנה והיה ממוקם במתנ"ס שבשכונת מוסררה^[1]. בשנת הקמתו מנה בית הספר כ-90 תלמידים והם ניגנו יחד בהפסקות בין השיעורים. תמיר אלברט הצטרף להרכב כשנה אחר כך כגיטריסט מוביל וכזמר נוסף לצידו של פישוף בקדמת הבמה^[2]. בהמשך נשרו מהלימודים בתיכון (למעט ישי אדר) והחזרות של הלהקה נערכו בבית הוריו של פישוף במוצא עילית. בשנותיה הראשונות הופיעה הלהקה בעיקר בירושלים בתיאטרון פרגוד ומועדון "אמדיאוס" בכיכר ציון (ששינה את שמו אחר כך ל"מועדון האנדרגראונד"). את הדחיפה הראשונה ברדיו קיבלו נושאי המגבעת באותם ימים מיוסי כסיף, שהשמיע אותם בתוכנית "קצת אחרת" שערך ברשת ג'^[3]. בשנת 1987 המפיק-אמרגן התל אביבי מוטי שהרבני החל לנהל את הלהקה ולארגן הופעות מחוץ לירושלים^[4], אחת ההופעות הראשונות בתל אביב בוטלה, מאחר שהגיל הממוצע של חברי הלהקה היה 17 והכניסה למועדון שבו היו אמורים להופיע הייתה מגיל 23 ומעלה. את הופעותיהם כינו "Live in Beit Shemesh" וגם הקליטו קלטת דמו בהפקה עצמאית בשם זה, בה ביצוע גם גרסאות כיסוי^[5]^[6].

בשנת 1988 הקליטו חברי הלהקה קלטת ראשונה בחברת "האוזן השלישית", שנמכרה בכ-1,000 עותקים, וכללה בין השאר את השירים: "קול של אלוהים אחר", "ביקור בהר" ו"נושאי המגבעת" [האדמה מקולקלת]^[7]. הלחנים נכתבו על ידי כל חברי הלהקה במשותף, את רוב הטקסטים לשירים כתב פישוף, למעט "האלוהים שלי עייף" שנכתב על ידי אמיר זידנר, חבר של פישוף ממוצא עילית, שנהרג בהתפוצצות מטען צד כשהיה בטנק בדרום לבנון ב-22 בפברואר 1988. השיר "ביקור בהר" נכתב לזכרו^[8]^[9]. סיבוב ההופעות של הלקה באותה עת נקרא "אל תדאגו בקשר לממשלה". ב-13 במרץ 1988, הופיעו יחד עם להקת אפור גשום במועדון "המרתף העליון" בבית ליסין והקדישו את ההופעה לזכרו של אמיר^[10].

בשנת 1989 עזב ישי אדר את הלהקה בשל גיוס לצה"ל. את מקומו של אדר תפס נגן הבס אדם הורוביץ. מאוחר יותר באותה שנה הצטרף ללהקה הגיטריסט רם אוריון.

בשנת 1990 הוחתמו נושאי המגבעת בחברת התקליטים "הד ארצי"^[11]. שם הצמידו ללהקה את שלומי ברכה, שבאותו הזמן היה חבר להקת משינה, על מנת שישמש כמפיק מוזיקלי באלבום "מי רצח את אגנתה פאלסקוג" שיצא לבסוף בקיץ 1991^[12]. התפתחות זו פרצה ללהקה את הדרך אל הקהל הרחב. האלבום הניב מספר להיטים, בהם "הבא בתור הוא סוס", "אני טקסט פוליטי", "מתנה לחג" ו"נגד כיוון הזיפים" ובעקבותיו יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ברחבי הארץ, כולל הופעה בבמה המרכזית בפסטיבל ערד בקיץ 1991. ההופעה האחרונה של הלהקה נערכה במועדון ליקוויד בתל אביב, ב-22 בנובמבר 1991^[13].

פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1991 הודיע פישוף על פרישתו מהלהקה. סיבת הפרישה הייתה מתחים פנימיים בלהקה על רקע הכיוון היצירתי, והמעבר לסגנון רוק גיטרות מיינסטרימי. עקב פרישתו של פישוף, זמן קצר אחרי תחילת העבודה על האלבום הבא, העבודה עליו נפסקה והלהקה התפרקה^[14].

לאחר הפרישה התפצלה הלהקה לשני הרכבים: הראשון נקרא "הבא בתור הוא כלום" וכלל את פישוף, רם אוריון, וישי אדר (שחזר להרכב), שקיימו מספר הופעות פרידה בשם זה, בהם ביצעו גרסאות אלקטרוניות־תעשייתיות לשירי הלהקה^[15]. החלק השני של הלהקה, ששמר על שמו המקורי, הקליט עם צביקה פיק את תקליט ה"קמבק" שלו ויצא עם פיק לסיבוב הופעות, שנקרא "צביקה פיק ונושאי המגבעת"^[16]. סיבוב ההופעות זכה להצלחה והמשיך כשנה וחצי, שבמהלכו הצטרפו אליו המתופף של "דורלקס סדלקס" וענבל פרלמוטר. במהלך סיבוב ההופעות הקליטו חברי הלהקה בשיתוף עם צביקה פיק גרסאות חדשות לכמה משיריו, ששלושה מהם יצאו כתקליטי שדרים, בהם "לגור איתו", ו"שיר הפריחה".

לאחר הפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירות אחרות של חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישוף ואוריון נשארו חברים בלהקת הפה והטלפיים ומקפידים להוציא תקליט כל שש שנים, בהתאם ל"קוד" שקבעו לעצמם. עד עכשיו יצאו לפי הקוד חמישה אלבומים.

פישוף התגורר כ-10 שנים בלונדון, ועוסק באמנויות הבמה, בעיקר מחול מודרני. בשנת 2015 לקח פישוף חלק ב"נשף רוק 4", מופע מחווה לשנות התשעים שארגן אביב גפן, וביצע על הבמה שני שירים של נושאי המגבעת^[17].

ישי אדר עבר ליצור מוזיקה אלקטרונית מחתרתית תחת הכינוי "עוש". בשנת 2011 פישוף ואדר הוציאו אלבום תחת השם בני המה. במהלך הופעותיהם בני המה מדי פעם מבצעים גרסאות אלקטרונית לשירי נושאי המגבעת^[18].

תמיר אלברט הקים יחד עם אמיר צורף שהיה לפני כן חבר בלהקות נוער שוליים ורוקפור את הצמד ג'ינג'יות, שהוציא אלבום אחד שזכה לביקורות חיוביות והנפיק את הלהיטים "ג'ינג'יות", "ביפ" ו"L.A."^[19]. זמן קצר לאחר יציאת האלבום אלברט חזר בתשובה ופרש מעיסוק במוזיקה, אך לאחר מכן יצא בשאלה וחזר להופיע עם שירי הג'ינג'יות בשנת 2002.

אלון כהן הוציא יחד עם רע מוכיח את האלבום "סליחות", שבו היה שילוב של מוזיקה אלקטרונית עם הקלטות של סליחות בביצוע חזנים. מאוחר יותר גם הוא חזר בתשובה.

רם אוריון ניגן עם ערן צור באלבומו "עיוור בלב ים" ובהופעותיו. היה סולן להקת בתרי זוזי ופתח לאחר מכן בקריירת סולו. מדי פעם מפיק אלבומים לאמנים אחרים.

אדם הורוביץ היה חבר בלהקת ריר, שהוציאה אלבום אחד ב־1995. בנוסף כתב ביקורות מוזיקה בעיתונים במחנה והעיר.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 הזמרת איגי וקסמן, באלבומה אדום שרה את שירה של הלהקה "יש לי חברה", בגרסה יותר פּוֹפּית מהגרסה המקורית.

בשנת 1996 הוציא מוטי שהרבני אלבום אוסף של הלהקה דרך חברת פוך בשם "נושאי המגבעת", אלבום שכלל שירים שטרם יצאו לאור בצורה מסודרת וכן שירים שכבר הופיעו בקלטת הראשונה בגרסאות שונות.

בשנת 1997 יצר הבמאי חן שיינברג סרט על הלהקה בשם "שמים שרוטים של גלויה". הסרט עבר עריכה מחדש ויצא לאור בהוצאה מחודשת בלייבל העצמאי של האוזן השלישית בשנת 2006.

בשנת 2007 הפיקה האוזן השלישית ערב גרסאות כיסוי לשירי הלהקה, הערב נערך במועדון הבארבי בתל אביב. הערב תועד ב-DVD.

ב-2012 שודר פרק בסדרה האלבומים העוסק בקלטת הראשונה של נושאי המגבעת.

ב-26 בדצמבר 2013 התאחדו ארבעת חברי ההרכב המקורי לראשונה, לכבוד ההוצאה המחודשת של הקלטת הראשונה בלייבל אנובה, לראשונה בפורמט דיגיטלי^[20]. בדצמבר 2015, יצאה הקלטת כתקליט ויניל באישור הלהקה^[21], לאחר שקודם לכן יצא ללא אישור ובתגובה קראו לציבור לא לרכוש אותה^[22].

בשנת 2018 יצאו אלברט ואוריון, בליווי נגנים נוספים, לסיבוב הופעות מיוחד לרגל 30 שנה לצאת הקסטה^[6].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי המגבעת (הקסטה) (1988) - קלטת בהוצאת האוזן השלישית.
מי רצח את אגנתה פאלסקוג (1991) - הד ארצי.
נושאי המגבעת (1996) - פוך.

סינגלים

"רוכסן" (1986) - סינגל קלטת בהוצאת האוזן השלישית.
"אני טקסט פוליטי" (1989) - מקסי סינגל.
"הבא בתור הוא סוס" (1991) - הד ארצי.

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של נושאי המגבעת
נושאי המגבעת, באתר שירונט
נושאי המגבעת, באתר אייטונס (באנגלית)
נושאי המגבעת, באתר ספוטיפיי
נושאי המגבעת, באתר Last.fm (באנגלית)
נושאי המגבעת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נושאי המגבעת, באתר Discogs (באנגלית)
נושאי המגבעת, באתר Tab4u
נושאי המגבעת, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
עמי ברנד, על הדלת יש מלאך, ולכן אנ'לא אוהב אותך כל כך על נושאי המגבעת לאור מופע המחווה ב-2007
"סוף טראגי של מערבון ערבי" ראיון התפרקות מ-1992; מראיין: יורם בר, "כל העיר"
"צעירים מדי לרוקנ'רול": ראיון ראשון של הלהקה מ-1987 - כתבה מאת יורם בר שהופיעה ב"כל העיר"
מיה סלע, עכבר העיר אונליין, "נושאי המגבעת" כפסקול של ספר, באתר הארץ, 5 במרץ 2010
שני גורקביץ'‏, ביקור בהר: השנים הראשונות של נושאי המגבעת, באתר וואלה!‏, 7 במרץ 2011
ליה פן, הכוכב הזה נגמר בעוד שנייה - 20 שנה לאלבום הראשון והאחרון של "נושאי המגבעת", באתר הארץ, 1 ביולי 2011
עדי נוי, קול הקמפוס, 25 שנה אחרי, האזינו לקלטת המיתולוגית של נושאי המגבעת, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2013
דודי פטימר, ‏"האגו חיסל את הלהקה": "נושאי המגבעת" חוזרים לימי התהילה, באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2018
ארי קטורזה, 'גלות ברחוב הראשי': רגישויות ותחושות פוסט־מודרניות במוזיקת הפוסט־פאנק של 'הקליק' 'ונושאי המגבעת', 1980–1991, עיונים 29, 2018, עמ' 137–161

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ נושאי המגבעת - יש לי חברה באתר מימה
^ בראיון זה טוען אלברט שהוזמן להצטרף מאחר שהיה היחיד שהייתה לו גיטרה - עדי סמריאס, ‏"בגיל 50 אנחנו עושים את מה שהיינו צריכים לעשות בגיל 29", באתר "Time Out ישראל", 30 בינואר 2018
^ יורם בר, מגיעים נושאי-המגבעת - מרתון רוק בחאן, 27.10, כל העיר 31 באוקטובר 1986
^ יריב ארגמן, שורה שהייה באמצע, מעריב, 13 באפריל 1990
^ יורם בר, צעירים מדי לרוקנ'רול, כל העיר 12 ביוני 1987
^ ¹ ² לפי כתבה זו ההופע הראשונה מחוץ לירושלים הייתה בחיפה - בועז כהן, ההיסטריה חוזרת: תמיר אלברט ורם אוריון יופיעו ביחד בוונדרבר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 4 בפברואר 2018
^ ביקורת קטלנית על הקלטת: בועז כהן, ישראלי - "בלון נפוח" נושאי המגבעת- נושאי המגבעת (האוזן השלישית, אדר הפקות), כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1988
^ נושאי המגבעת - ביקור בהר באתר מימה
^ קורות החיים של אמיר זידנר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
^ מוקדש לאמיר ז"ל, מעריב, 18 במרץ 1988
^ שחר בן ברק, לא מורידים את המגבעת, מעריב, 28 בנובמבר 1990
^ עמית שהם, אנגטה פלסקוג חיה ומתה בהד ארצי, חדשות, 27 ביוני 1991
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: אודיו' אינו ערך חוקי נושאי המגבעת - הופעה אחרונה - ליקוויד 1991, אודיו באתר יוטיוב
^ עמית שהם, הלהקה שאני רוצה לאהוב, היא גם זו שאני רוצה להרוג, חדשות, 24 במרץ 1992
^ ייואב בירנברג, הבא בתור הוא כלום, חדשות, 4 בדצמבר 1991
יורם בר, סוף טראגי של מערבון ערבי, כל העיר 20 במרץ 1992
^ יואב בירנברג, מעלה מעלה, השילוח התחיל, חדשות, 28 בנובמבר 1991
^ יוסי חלילי, עכבר העיר, נשף רוק 4: חוזרים לרוקסן? לא כל כך, באתר הארץ, 13 במאי 2015
^ עינב שיף‏, בלעדי: בני המה בהופעה - "האלוהים שלי עייף", באתר וואלה!‏, 13 בדצמבר 2009
^ רותם רוזנטל, עכבר העיר, ספיישל ביכורים: עשרת אלבומי הבכורה הישראלים שעשו היסטוריה, באתר הארץ, 1 ביולי 2010
^ עדי נוי, קול הקמפוס, 25 שנה אחרי, האזינו לקלטת המיתולוגית של נושאי המגבעת, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2013
בן שלו, "נושאי המגבעת" תוציא מהדורה מחודשת של קלטת הבכורה שלה, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2013
^ דפנה ארד, באישור הלהקה: הקסטה הראשונה של "נושאי המגבעת" תצא בתקליט ויניל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2015
^ איתי שטרן, "נושאי המגבעת" נגד מנהל הלהקה לשעבר וחברת התקליטים "בי סייד", באתר הארץ, 28 ביוני 2015

[1] נושאי המגבעת - יש לי חברה באתר מימה

[2] בראיון זה טוען אלברט שהוזמן להצטרף מאחר שהיה היחיד שהייתה לו גיטרה - עדי סמריאס, ‏"בגיל 50 אנחנו עושים את מה שהיינו צריכים לעשות בגיל 29", באתר "Time Out ישראל", 30 בינואר 2018

[3] יורם בר, מגיעים נושאי-המגבעת - מרתון רוק בחאן, 27.10, כל העיר 31 באוקטובר 1986

[4] יריב ארגמן, שורה שהייה באמצע, מעריב, 13 באפריל 1990

[5] יורם בר, צעירים מדי לרוקנ'רול, כל העיר 12 ביוני 1987

[כלבו-6] ¹ ² לפי כתבה זו ההופע הראשונה מחוץ לירושלים הייתה בחיפה - בועז כהן, ההיסטריה חוזרת: תמיר אלברט ורם אוריון יופיעו ביחד בוונדרבר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 4 בפברואר 2018

[7] ביקורת קטלנית על הקלטת: בועז כהן, ישראלי - "בלון נפוח" נושאי המגבעת- נושאי המגבעת (האוזן השלישית, אדר הפקות), כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1988

[8] נושאי המגבעת - ביקור בהר באתר מימה

[9] קורות החיים של אמיר זידנר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון

[10] מוקדש לאמיר ז"ל, מעריב, 18 במרץ 1988

[11] שחר בן ברק, לא מורידים את המגבעת, מעריב, 28 בנובמבר 1990

[12] עמית שהם, אנגטה פלסקוג חיה ומתה בהד ארצי, חדשות, 27 ביוני 1991

[13] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: אודיו' אינו ערך חוקי נושאי המגבעת - הופעה אחרונה - ליקוויד 1991, אודיו באתר יוטיוב

[14] עמית שהם, הלהקה שאני רוצה לאהוב, היא גם זו שאני רוצה להרוג, חדשות, 24 במרץ 1992

[15] ייואב בירנברג, הבא בתור הוא כלום, חדשות, 4 בדצמבר 1991
יורם בר, סוף טראגי של מערבון ערבי, כל העיר 20 במרץ 1992

[16] יואב בירנברג, מעלה מעלה, השילוח התחיל, חדשות, 28 בנובמבר 1991

[17] יוסי חלילי, עכבר העיר, נשף רוק 4: חוזרים לרוקסן? לא כל כך, באתר הארץ, 13 במאי 2015

[18] עינב שיף‏, בלעדי: בני המה בהופעה - "האלוהים שלי עייף", באתר וואלה!‏, 13 בדצמבר 2009

[19] רותם רוזנטל, עכבר העיר, ספיישל ביכורים: עשרת אלבומי הבכורה הישראלים שעשו היסטוריה, באתר הארץ, 1 ביולי 2010

[20] עדי נוי, קול הקמפוס, 25 שנה אחרי, האזינו לקלטת המיתולוגית של נושאי המגבעת, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2013
בן שלו, "נושאי המגבעת" תוציא מהדורה מחודשת של קלטת הבכורה שלה, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2013

[21] דפנה ארד, באישור הלהקה: הקסטה הראשונה של "נושאי המגבעת" תצא בתקליט ויניל, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2015

[22] איתי שטרן, "נושאי המגבעת" נגד מנהל הלהקה לשעבר וחברת התקליטים "בי סייד", באתר הארץ, 28 ביוני 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]