נועם ויסמן
 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1963 (בן 60) רמת אביב, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | פילוסוף, משורר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| שפות היצירה |
עברית |
| סוגה |
שירה |
| יצירות בולטות | "מיהו האדם" (הקיבוץ המאוחד, 2015); "חילוניות דיאלוגית" (נצר, 2024); "כן" (עתון 77, 2021); "כליל הכלילים" (אבן חושן, 2011) |
  | |
נועם ויסמן (נולד ב-17 באוקטובר 1963) הוא משורר ופילוסוף ישראלי. ויסמן שימש כמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשלוחת האוניברסיטה באילת. נושא עיסוקו המחקרי הוא בעיית הסובייקט והמענה לה בפילוסופיה הדיאלוגית. ויסמן פרסם 3 ספרי פילוסופיה ו-13 ספרי שירה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויסמן נולד וגדל ברמת אביב. אביו, דוד ויסמן היה צייר[1][2] ואימו, רבקה, הייתה אחות במחלקת פגים. ויסמן למד בתיכון אליאנס תל אביב. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200 של חיל המודיעין. בשנת 1986, עם שחרורו משירות הקבע, החל ללמוד פיזיקה ופילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנה המשיך בלימודי רפואה ופילוסופיה בתוכנית למצטיינים באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1991 סיים במקביל שני תארי BA נפרדים ברפואה ובפילוסופיה. מתוך עניין בחר ויסמן להתמקד בתחום הפילוסופיה. במסגרת לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית כתב את עבודת המחקר "מושגי הכללי והפרטי כפי שהם מתבטאים ב'היש והאין' של סרטר", בהנחייתו של פרופ' מנחם ברינקר. את הדוקטורט, אותו קיבל בשנת 2010, עשה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתו של פרופ' אברהם מנסבך. נושא המחקר היה "בעיית הסובייקט: ניטשה, סרטר ובובר"[3].
בנוסף להשכלתו הפורמלית, ויסמן הוא בעל ידע נרחב באסטרונומיה ובמוזיקה קלאסית. בשנת 1996 עבר עם משפחתו להתגורר בנגב והקים מצפה כוכבים ביישוב עזוז, שבו העביר עד שנת 2007, סיורים, הרצאות והדרכות בנושא אסטרונומיה, בין השאר לתלמידי המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה של אוניברסיטת בן-גוריון. במקביל, שימש בשנים אלו כמבקר מוזיקה בעיתון דבר, והנחה ערבי האזנה מודרכים למוזיקה קלאסית בגני עומר, אותם הפיקה רות הילמן, מנהלת הקונסרבטוריון העירוני באר שבע. בהמשך עבר להתגורר בכרכור. משם המשיך בעיסוקו כמרצה לאסטרונומיה במצפה הכוכבים טכנודע חדרה[4], במקביל להרצאותיו בפילוסופיה ובמוזיקה במוסדות תרבות שונים, ביניהם בית אריאלה ומכון גתה[5].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויסמן הוא אב לשתי בנות: שחר - סטודנטית לווטרינריה, ומיה - מתכנתת הייטק. מתגורר בחדרה.
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקריו של ויסמן עוסקים בפילוסופיה דיאלוגית. נקודת המוצא שלהם היא בעיית הסובייקט – בעיה פילוסופית מרכזית, שליבה הוא הפיכת הסובייקט לאובייקט או איונו (שלילתו). שני מושגים בסיסיים בהגותו של ויסמן הם: המושג א-רציונליות – הנמצא מחוץ לתחום התבונה אך לא בניגוד לשיפוטה, מנגד למושג האי-רציונליות – העומד בסתירה לשיפוט התבונה.
עבודת המחקר של ויסמן "בעיית הסובייקט: ניטשה, סרטר ובובר" סוללת את הדרך אל הסובייקט, שהוא ה'אני קיים' של הקוגיטו הקרטזיאני וסוקרת את הבעיה בפילוסופיה החדשה, בדגש על ניטשה וסרטר, שלטענת המחקר סותרים את לב שיטותיהם שלהם עקב אי-רציונליות או רציונליות חד-צדדית. המחקר טוען כי הפתרון הוא באספקט הא-רציונלי, וקובע את צירו בפילוסופיית הזיקה של בובר.
ספריו והגותו הפילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיהו האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר "מיהו האדם"[6] (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ה 2015) מדגיש ויסמן כי השאלה הפילוסופית היסודית היא מיהו האדם ולא מהו האדם – כניסוחו של קאנט. שאלה זו, היוצאת מתוך השקפה דיאלוגית, מחדדת את הצורך בהצגת האדם כסובייקט תחת הפיכתו לאובייקט או איוּנו. חלקו הראשון של הספר הוא עיון ביקורתי בהתפתחות ראיית האדם בפילוסופיה המודרנית, בדגש על בעיית הסובייקט בהגותם של ניטשה וסרטר. חלקו השני בוחן את הפתרון שמציעה הפילוסופיה הדיאלוגית, במיוחד בגרסתו של בובר. חלקו השלישי של הספר עוסק בהשלכות החברתיות ובביטוי האמנותי של השאלה המוצבת בכותרת הספר – מיהו האדם.
האמת: הקיום הדיאלוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
"האמת: הקיום הדיאלוגי"[7] (הוצאת עולם חדש, תשע"ח 2018) הוא מניפסט של הקיום הדיאלוגי בהגות שרואה את הפילוסופיה כקרובה ביותר לחיים. המניפסט טוען כנגד הספקנות והפוסטמודרניזם – כי יש אמת. אמת זו חלקה מעבר לגבולות הכרתנו, וליבה מתגלה לנו דווקא באופן א-רציונלי, אך לא אי-רציונלי. זוהי פילוסופיה שרואה את האדם עקרונית וקיומית, הן כישות דיאלוגית והן כסובייקט, כנושא ולא כמושא – "מי" ולא "מה". האדם הוא בעל חירות ואחריות של סובייקט, שמתוכן הוא בוחר את סוג הדיאלוג שהוא מקיים עם הזולת ועם העולם, כל זאת מתוך זיהוי העולם מיסודו כרוח וכהוויה אימננטית.
חילוניות דיאלוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר "חילוניות דיאלוגית"[8] (הוצאת נצר, תשפ"ד 2024) מחיל ויסמן את הגותו הדיאלוגית על החילוניות ומבהיר מדוע רק היא יכולה לממשה בשלמותה. הטענה העומדת בבסיס הספר היא כי החילוניות הדיאלוגית היא הרוחניות השלמה, זאת משום היות האדם ביסודו סובייקט בעל חירות וישות דיאלוגית המכוננת את זהותו, יחד עם כך שהעולם הוא רוח אימננטית שהגשמי הוא התגשמותה. הנוסחאות הפיזיקליות והמתמטיקה, בהיותן ישויות מנטליות, מאששות זאת במובלע או במפורש. הספר עומד על ההשלכות האתיות והחברתיות של האמת הדיאלוגית, לרבות בתרבות ובאמנות.
יצירתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויסמן פרסם 13 ספרי שירה. בשיריו הוא מרבה לשלב מנושאי הגותו ורעיונותיו הדיאלוגיים, בין השאר, באשר למושגי האמת, החירות והאהבה.
שירתו כתובה בז'אנרים שונים. אחד הבולטים בהם הוא הסונטה. ספר שיריו כליל הכלילים[9] (אבן חושן, 2011) הוא יצירה הכוללת 14 כלילי סונטות, שכל אחד מהם הוא כליל סונטות הירואי, ובסך הכול 210 סונטות.
ספר שיריו כֵּן[10] (עתון 77, 2021) הוא שירת-תודעה המתמשכת ברצף על פני 36 עמודים, ללא פסקאות וללא סימני פיסוק. שירה זו נובעת מזרם התודעה הספרותי אך מתייחדת ממנו בליריות ובמאפייני שירה צורניים ומוזיקליים.
ספרי שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיתרי נייר, הוצאת גוונים, 1998
- סונטות, פואמות ושירי אהבה, הוצאת כרמל, 2004
- כליל הכלילים, הוצאת אבן חושן, 2011
- אהבת עולם, הוצאת עיתון 77, 2012
- ואל הים תשוב, הוצאת עיתון 77, 2013
- בזרם הכמיהה ישנן אדוות של חסד – סונטות מן העיזבון, הוצאת עיתון 77, 2014
- הצליל השקט ביותר בעולם, הוצאת עיתון 77, 2016
- רמז[11], הוצאת עיתון 77, 2017
- צלילות[12], הוצאת עיתון 77, 2018
- צ'לו עם כנפי פרפר[13], הוצאת עיתון 77, 2019
- פיוט[14], הוצאת עיתון 77, 2020
- כן, הוצאת עיתון 77, 2021
- אור עדין, הוצאת עיתון 77, 2022
יצירותיו של ויסמן פורסמו בבמות שונות, ביניהן: כתב העת מאזנים, כתב העת לספרות ולתרבות עתון 77[15], כתב העת עכשיו, כתב עת לשירה קפל[16], כתב העת בגלל, ביטאון שירה[17], כתב העת בין סגול ובין תכלת, הארץ[18], ישראל היום[19], האנתולוגיה העולם של אתמול[20], אתר ליריקה[21], האתר של נילי דגן, אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית[22].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיה סלע ויובל אביבי, לקראת חילוניות דיאלוגית חדשה, ריאיון עם ד"ר נועם ויסמן על ספרו חילוניות דיאלוגית, כאן 11, מה שכרוך, 28 בפברואר 2024
- ד"ר אריאל אוקסהורן, רקמה אנושית אחת, על הספר מיהו האדם מאת ד"ר נועם ויסמן, ישראל היום, 6 בנובמבר 2015
- ד"ר נועם ויסמן, מיהו האדם – על גוף ונפש, קאנט, ניטשה ועוד, עיתון הארץ, מדור ספרים | עיון, 25 באוגוסט 2015
- שירים מתוך בזרם הכמיהה ישנן אדוות של חסד מאת נועם ויסמן, האתר של נילי דגן, 25 בדצמבר 2014
- נורית ויסמן, על הספר כליל הכלילים מאת נועם ויסמן, באתר נוריתה, 16 ביולי 2013
- עמית ישראלי-גלעד, על הספר אור עדין מאת נועם ויסמן, באתר עיתון 77, 10 באוגוסט 2022
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נועם ויסמן, ברשת החברתית פייסבוק- רשימת הפרסומים של נועם ויסמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- נועם ויסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- ספריו של נועם ויסמן באתר סימנייה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איתמר זהר, "עבודות נבחרות" – תערוכה של דוד ויסמן, באתר עיתון הארץ, 24 במאי 2023
- ^ מיה, ו, אלבום ציורים של הצייר דוד ויסמן, באתר ספר דיגיטלי, 1 באפריל 2019
- ^ דיסרטציה – בעיית הסובייקט: ניטשה, סרטר ובובר מאת נועם ויסמן, באתר הספרייה הלאומית, תשע"א 2010
- ^ עופרית וינברגר, מנהלת פרויקטים טכנודע, מסעות במערכת השמש – הרצאות בליווי תצפית מאת ד"ר נועם ויסמן, נובמבר 2011
- ^ הרעיונות הפילוסופיים בסרט "מלאכים בשמי ברלין", מאת ד"ר נועם ויסמן, באתר בית אריאלה, בחסות מכון גתה, 9 בנובמבר 2021
- ^ תקציר, תוכן עניינים והקדמה מתוך הספר "מיהו האדם", באתר כותר, 2015
- ^ תקציר ופרק ראשון מתוך הספר "האמת", באתר עברית, דצמבר 2018
- ^ על הספר "חילוניות דיאלוגית", באתר נצר, 18 בפברואר 2024
- ^ על הספר "כליל הכלילים", באתר אבן חושן, 2011
- ^ על הספר "כן", באתר עתון 77, 7 ביולי 2021
- ^ על הספר "רמז", באתר עתון 77, 2 באוקטובר 2017
- ^ על הספר "צלילות", באתר עתון 77, 6 במרץ 2018
- ^ על הספר "צ'לו עם כנפי פרפר", באתר עתון 77, 23 במאי 2019
- ^ על הספר "פיוט", באתר עתון 77, 20 באוגוסט 2020
- ^ יצירותיו של ויסמן התפרסמו בגיליונות: 390, 394, 399, 407, 414, 419, 426, 430, גיליונות כתב העת, באתר עתון 77, 2016–2023
- ^ השיר זעקה מאת נועם ויסמן, באתר קפל – כתב עת לשירה, מרץ 2018
- ^ יצירותיו של ויסמן פורסמו בגיליונות: 133, 141, 146, 151, 321, אינדקס גיליונות, באתר ביטאון שירה, 2016–2020
- ^ השיר בורגנים בביתם ובצאתם מאת נועם ויסמן, באתר עיתון הארץ, מדור שירה, 3 במאי 2022
- ^ השיר חיים מאת נועם ויסמן, באתר נילי דגן, מתוך ישראל היום, מדור תרבות ספרים, 6 בפברואר 2015
- ^ על האנתולוגיה העולם של אתמול, באתר הוצאת כתב, 2021
- ^ שירים מאת נועם ויסמן, באתר ליריקה, 20 בפברואר 2018
- ^ משתתפי האנתולוגיה המקוונת לשירה עברית, באתר נילי דגן, מאי 2012