נולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב. "נולד" הוא חפץ שלא היה קיים, לפחות במצבו הנוכחי, בערב שבת, כגון 'ביצה שנולדה בשבת', ועל כן הוא לא היה "מוכן" לשימוש בעת כניסת השבת ונחשב כמוקצה.

דיני 'נולד' נידונו בהרחבה במסכת 'ביצה'[1].

הגדרת נולד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שלוש הגדרות למהו נולד, ודין כל אחד מהם שונה[2]:
סוג הגדרה דוגמה דין
נולד גמור דבר שלא היה קיים בעולם כלל לפני בין השמשות, ולכן נחשב כ'נולד'. טל על צמחים- לפני כניסת שבת הוא היה חלק מהאוויר, והיום הוא כבר מים. אסור בטלטול, לשיטת כולם.
דבר שהשתנה דבר שאינו חדש מצד עצמו, אך השתנה ממה שהיה קודם, ולכן נחשב כ'נולד'. כלי שנשבר, והשברים ראויים לשימוש- אבל לשימוש אחר מהתכלית המקורית של הכלי. ר"ש מתיר בטלטול, ורבי יהודה אוסר.
אוכל הראוי לאכילה אוכל שצורתו השתנתה, אך הוא עדיין ראוי לאכילה- לא נחשב כ'נולד'. רוטב דגים שנקרש.

מיגו דאתקצאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלל "מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא[3]" (מתוך שהוקצה בבין השמשות הוקצה לכל היום), קובע שחפץ שהיה מוקצה בזמן בין השמשות יהיה מוקצה לכל יום השבת, גם אם במהלך היום הוא כבר אינו מוקצה בפני עצמו.

כלל זה חל רק אם מתקיימים שני תנאים:

  • הדבר אינו ראוי לשימוש.
  • האדם דחה אותו בידיו מלהיות ראוי.

למשל, אדם שהניח ענבים על גגו כדי שיתייבשו ויהיו לצימוקים, אסורים בשבת מדין "מיגו דאתקצאי"- האדם דחה אותם מדעתו, ובבין השמשות עדיין לא היו ראויים לאכילה.

כאשר מתקיים רק אחד מן התנאים, יש מחלוקת תנאים בנוגע להאם מותר להשתמש בדבר במהלך השבת. ר' יהודה סובר שלא, ור' שמעון סובר שכן. כך, לדוגמה, ר' שמעון יתיר לאכול פירות העומדים למכירה- כי הם ראויים לאכילה, למרות שהאדם דחה אותם מדעתו, ור' יהודה יאסור.

'מיגו דאתקצאי' הוא סוג נוסף של נולד- גם אם החפץ 'נולד' להיות ראוי לשימוש במהלך השבת, הוא אסור.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לחפץ המוגדר כ'נולד' היא ביצה שהוטלה במהלך השבת או החג; זו הדוגמה שבאמצעותה נפתחת המסכת העיקרית שעוסקת בתחום זה, מסכת ביצה.

בספרות ההלכתית העדכנית קיימים דיונים רבים הדנים בדין "נולד" ובדברים האסורים בטלטול בגללו. כך למשל דנים הפוסקים האם קיים איסור טלטול של קרח שנמס והפך למים, משום איסור "נולד".

פוסקי הדור הקודם, כחלק מדיון על היחס ההלכתי לחשמל, דנו האם יש מקום לאסור שימוש בחשמל בשבת, מדין "נולד"[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפ"י מסכת ביצה ב, א, באתר ויקיטקסט
  2. ^ כ"ב, הערה ק"מ, שמירת שבת כהלכתה
  3. ^ עיין בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ג, עמוד א', ובתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ד, עמוד ב', וכן בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ו, עמוד ב'.
  4. ^ דעת הרב יצחק שמעלקיש, בשו"ת בית יצחק, יורה דעה השמטות סימן לא.
ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.