נדבך (אדריכלות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת משנה חשמלית בנויה לבנים בברמינגהם, אנגליה.

נדבך הוא שכבה של יחידה חזרתית העוברת בכיוון אופקי בקיר. ניתן להגדיר אותו גם כשורה רציפה של כל יחידת בנייה כגון לבנים, בלוקי בטון (CMU), אבן, רעפים, אריחים וכו'.[1]

בנייה בלבנים מסותתות בשיטת הנדבכים יוצרת סדרת יחידות בנדבכים מסודרים לעין. מנגד, בנייה משברי אבנים לא מסותתות יוצרת יחידות אקראיות לא חתוכות, ממולאות בטיט או באבנים קטנות יותר.[1]

אם נדבך הוא הסידור האופקי, אז ה-wythe הוא קטע אנכי מתמשך של בנייה[2] בעובי של יחידה אחת. WYTHE עשוי להיות בלתי תלוי, או שלוב עם, WYTHE הסמוכים לו. מבנה בעובי יחידה אחת של לבנים שאינו מבני באופיו מכונה חיפוי בנייה (אנ').

בלוק בטון סטנדרטי בעובי 20 סנטימטרים שווה בדיוק לשלושה נדבכים של לבנים.[3] דפוס קשר (או חיבור) הוא סידור של מספר נדבכים של לבנים.[2]

תחילה בונים פינות קיר בנייה, ולאחר מכן ממלאים את הרווחים ביניהן בנדבכים הנותרים.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Harris, Cyril (2006). Dictionary of Architecture and Construction (Forth ed.). United States of America. ISBN 978-0071452373.
  2. ^ 1 2 Ballast, David; O'Hara, Steven (2016). ARE 5 Review Manual for the Architect Registration Exam. United States of America: Professional Publications Inc.
  3. ^ Allen, Edward; Iano, Joseph. Fundamentals of Building Construction (Sixth ed.). Wiley.
  4. ^ McKee, Harley (1973). Introduction to Early American Masonry. United States: National Trust for Historic Preservation.