נביה מרעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נביה מרעי
נביה מרעי
נביה מרעי
לידה 15 באפריל 1954
ישראלישראל חורפיש, ישראל
נהרג 27 בספטמבר 1996 (בגיל 42)
רצועת עזה
מקום קבורה חורפיש עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות אוקטובר 197227 בספטמבר 1996 (כ־24 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
מהומות מנהרת הכותל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נָבִּיה מֶרְעִיערבית: نبيه مرعي; ‏15 באפריל 195427 בספטמבר 1996) היה אלוף-משנה בצה"ל וסגן מפקד אוגדת עזה בצה"ל. נהרג ברצועת עזה מירי של פלסטיני, בעימותים שהיו חלק ממהומות מנהרת הכותל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נביה מרעי נולד בכפר הדרוזי חורפיש. אחיו הצעיר הוא הקצין והפוליטיקאי מופיד מרעי.[1] למד בבית הספר התיכון החקלאי "עירון" בחדרה ושימש מדריך בתנועת הצופים.

באוקטובר 1972 גויס לשירות חובה בצה"ל, והיה נחוש להתגייס לחטיבת הצנחנים, זאת בניגוד למקובל בעדה הדרוזית, שבניה נהגו להתגייס ליחידת המיעוטים. בסיוע שר הביטחון באותה תקופה, משה דיין, והרמטכ"ל, דוד אלעזר, הגשים את משאלתו. מרעי שובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. במהלך מסלול ההכשרה פרצה מלחמת יום הכיפורים, ומרעי יצא להילחם עם גדודו בחצי האי סיני.[1]

עם סיום המסלול יצא לקורס קציני חי"ר, שלאחריו שובץ בגדוד חרב, שנקרא עד אז בשם "יחידת המיעוטים". נביה היה הוגה הרעיון להחליף את שם הגדוד ל"חרב" על מנת להעלות את גאוות היחידה, ולתרום להעלאת המוטיבציה בקרב הדרוזים להתגייס לצה"ל. במסגרת הגדוד שירת בתפקידים שונים ביניהם מפקד מחלקה, סגן מפקד גדוד, וקצין המבצעים של הגדוד.

מרעי נכנס לשירות קבע באוקטובר 1975, והחל מאוקטובר 1976 שימש כמפקד פלוגה בבית הספר לחי"ר. כשנתיים מאוחר יותר עבר לבית הספר לקצינים, ובין השנים 1978–1980 שימש כמפקד פלוגה בדרגת סרן בגדוד 932 של חטיבת הנח"ל במשימות ביטחון שוטף לאורך הגבול עם ירדן (בגזרה ממושב מחולה בצפון ועד ים המלח בדרום). באותה תקופה נישא לבחירת ליבו, שרחה, ובשנת 1978 נולדה בתם היחידה – מנאל.

בהמשך מילא מרעי מספר תפקידים קרביים בצה"ל, ביניהם מפקד גדוד חרב וסגן מפקד חטיבת גבעתי. ב-1989 קודם לדרגת אלוף-משנה. בינואר 1990 נהרג אל"ם יצחק רחימוב, שהיה מפקד החטיבה המערבית ביחידת הקישור ללבנון, ומרעי נקרא למלא את מקומו. בהמשך שירת כמפקד חטיבת הערבה, סיים לימודים במכללה לביטחון לאומי ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי. בשנת 1994 מונה למפקד החטיבה הצפונית בעזה, לאחר שנתיים בתפקיד, מונה לסגן מפקד אוגדת עזה, כתפקיד אחרון לפני קידומו למפקד אוגדה, תפקיד הנושא דרגת תת-אלוף.

ב-27 בספטמבר 1996, בעימותים שהיו חלק ממהומות מנהרת הכותל, נהרג מרעי במהלך קרב ברצועת עזה. עם הסלמת המצב באזור, מרעי זומן למקום, לאור קשריו המיוחדים עם הקצינים הפלסטינים. לאחר ששוחח עמם והבטיח רגיעה בגזרה הצפונית, פנה לגזרה הדרומית לכיוון מוצב "טרמית" באזור מעבר רפיח, במטרה לסייע לחייליו שהותקפו באש פלסטינית. במהלך הירי נפגע מרעי ומת במקום. בן 42 היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בחורפיש.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניון ע"ש נביה מרעי ליד אשקלון
  • לזכרו של מרעי הוקם על גבעת נזמית מצפור של קק"ל. אל נקודת התצפית ניתן להגיע בדרך עפר היוצאת מכביש 232, כקילומטר מערבה מהכניסה לקיבוץ מפלסים. המצפה צופה אל רצועת עזה, והוא שימש את אמצעי התקשורת בעת מבצע עופרת יצוקה (הוא סגור לביקור בגלל סכנת צליפה).
  • ביער "יד מרדכי" בסמוך לכביש 3411 הוקם "חניון נביה מרעי" בו מתקיימת מדי שנה אזכרה לזכרו בהשתתפות חיילי וקציני החטיבה הצפונית של אוגדת עזה בה ניטעים עצים במקום. בביתו הוקם חדר הנצחה לזכרו, הכולל תערוכה וסרט לזכרו.
  • ביישוב שערי תקווה שבשומרון המערבי הוקם לזכרו של מרעי מרכז תרבות ספורט וחוגים המשמש לרווחת תושבי היישוב.
  • גשר אלקוש על נחל כזיב הסמוך לחורפיש, כפר הולדתו, נקרא על שמו של מרעי.
  • בערב חנוכה תשנ"ז (דצמבר 1996) קראו בקיבוץ לוחמי הגטאות למירוץ הלפיד על שמו. הוא מתקיים כבר 25 שנה בהשתתפות משפחת מרעי.[2]
המצפור לזכר נביה מרעי מול עזה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נביה מרעי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]