נביא (ביתא ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נביאגעז: ነቢይ)[1] הוא תפקיד דתי שהתקיים בעבר בקרב ביתא ישראל. המקור ההיסטורי הקדום ביותר שהוא גם היחיד שמזכיר נביאים כחלק מהיררכיה הדתית של ביתא ישראל הוא ההגיוגרפיה של הנזיר האתיופי תכלה חווריית מן המאה ה-15.[2] על פי אסרס הנביא הוא נזיר העומד בראש קבוצת נזירים.[3]

חלק מאלו המסתמכים על ההגיוגרפיה ועל מחקר הקהילה שאינו כולל מחקרים על קיומם של נביאים טוענים שמחברו לא הכיר את ההיררכיה הדתית של ביתא ישראל ושתפקיד כזה לא התקיים ושייתכן שמדובר למעשה בנזיר או בכהן.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wolf Leslau, "nabiyy" in Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 385
  2. ^ סטיבן קפלן, "לתולדות ביתא ישראל (הפאלאשים) מתוך החיים של אבונא טאקלה האוואריאט", פעמים 15, תשמ"ג, עמ' 115
  3. ^ Asres Yayeh, Traditions of the Ethiopian Jews, 1995, ISBN 0969924704, pp. 59-60
  4. ^ קפלן, "לתולדות", עמ' 120-119


ערך זה הוא קצרמר בנושא ביתא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.