נבט יצחק

נבט יצחק

אין תמונה חופשית
לידה	1975 (בת 49 בערך) ירושלים, ישראל
לאום	ישראלית
מקום לימודים	המכללה האקדמית הדסה ירושלים (1997) בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (2007) מוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר (2003) עלמא בית לתרבות עברית (2009)
תחום יצירה	וידאו ארט, מיצב
פרסים והוקרה	פרס לנדאו (2014)

נבט יצחק (נולדה ב-1975 בירושלים) היא אמנית וידאו ומיצב ישראלית, הבונה מיצבים תוך שימוש בחומרים ארכיוניים וחקר הבניית הזהות בקטגוריות תרבותיות, ובחינת מסורות מזרחיות ומערביות. כלת פרס ביאטריס קולינר מטעם מוזיאון ישראל, פרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט. פרס שמואל גבעון ממוזיאון תל אביב ופרס לנדאו מטעם מפעל הפיס.

ביוגרפיה

יצחק נולדה בירושלים, למדה צילום והדמיה דיגיטלית במכללת הדסה, המשיכה בלימודי אמנות במוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר והשלימה את לימודי התואר השני בבצלאל. לאחר מכן השתתפה בתוכנית עמיתים בעלמא בית לתרבות עברית, בתל אביב-יפו.

עבודותיה, מיצבי וידאו וקונצרטים חזותיים, מפרקות יסודות והגדרות ממשמעויותיהן המקובעות, בוחנות את מרכיבי התרבות ומערערות על הפרדה מקטבת בין מזרח ומערב. באמצעות עריכה של חומרים ארכיוניים מצולמים ומניפולציות דיגיטליות על המתאם בין צליל לתמונה ומימד הזמן, נוצרת התבוננות על הבניית העבר ומשמעות חדשה לשיח הזהויות.

חברי ועדת פרס ביאטריס קולינר בו זכתה ב-2014 ציינו כי "רבים מהמיצבים שיצחק יוצרת מקיימים דיאלוג עם התרבות המוסלמית דרך מקורות אמנותיים כמו שטיחים פרסיים, כתבי יד וחפצים אחרים או דרך המוזיקה של פריד אל-אטרש ואום כולתום. היחס למקורות אלו ארוג ביצירתה בתוך מערכת היחסים השברירית והטעונה שבין האסלאם לישראל של היום".

עבודותיה

עבודותיה של יצחק מוצגות בתערוכות במוזיאונים ובגלריות בישראל ומחוצה לה, ונכללות, בין היתר, באוספי מוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון ישראל ובמוזיאון וילפריד.

הקרנות ענק ("וידאו מאפינג") של עבודותיה הוצגו על תיאטרון הבימה ב-2013, עם אבי בנימין, בתיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל 2016, ועל היכל התרבות בתל אביב, יחד עם רן סלוין במסגרת חגיגות השמונים לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, 2016.

באוקטובר 2018 נערכה במרכז לאמנות עכשווית תערוכת היחיד "תערוכה תמידית" של יצחק. המתחקה אחר האוסף של בית הנכות בצלאל - המוזיאון העברי הראשון בארץ שיסד ב-1906 בוריס שץ. "כתולדה של עניין ארוך-שנים במלאכות-יד ובחפצי אמנות מסורתיים, כמו בשאלות של ייצוג ואסטרטגיות תצוגה, "תערוכה תמידית" ממקדת את תשומת הלב במשמעות החברתית המגולמות בחפצים כנשאים של זיכרון, ידע ואידאולוגיה". "נבט יצחק מנסה לשוב אחורה למעלה ממאה שנים כדי להתבונן מחדש במפעל המאוד שאפתני של בצלאל״, הסבירה אוצרת התערוכה, סאלי הפטל נווה.

ביוני 2021 נפתחה במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע תערוכת יחיד של יצחק - "זיכרון דברים". התערוכה כללה 2 מיצבי וידאו שעוסקים באוסף של וילפריד ישראל ובדמותו. בתערוכה, אותה אצרה שיר מלר-ימגוצ'י, התבוננה יצחק במערכת הקשרים שבין האוסף לבין האספן ובונה מרחב פרשני חדש, המשלב אלמנטים היסטוריים ובדיוניים.

בנובמבר 2023 הציגה יצחק תערוכת יחיד – HERE BE DARAGONS – במוזיאון הטבע בתל אביב, אותה אצרה ליאורה בלפורד. התערוכה כוללת שלושה מיצבים מרכזיים, המשלבים וידאו, קול ופריטים מאוספי המוזיאון. כך יצרה יצחק מעין מוזיאון בתוך מוזיאון, שמציג פריטים מאוסף המוזיאון לצד יצירותיה. באופן זה מציעה יצחק מבט אחר על האופן שבו מוצג הטבע.

תערוכות יחיד

• 2007 – "מגדל דוד מצדיע למגדלי התאומים", 2004, אירוע האמנות "הערת שוליים" במגדל דוד בירושלים. - "Schneckentempo (בקצב החילזון), שנקנטמפו", מיצב אודיו-וידאו בארבעה ערוצים, 18:53 דק' בלופ, גלריה בצלאל, ת"א.
• 2009 – "שמחה גדולה הלילה", 2009. מיצב אודיו-וידאו המשלב הקרנה בשני ערוצים וסאונד, 10:43 דק' בלופ, מוזיאון פתח תקווה לאמנות. אוצרת: דרורית גור אריה
• 2013 – "שמש של סוף יום", 2013. קו 16 - גלריה קהילתית לאמנות עכשווית, נווה אליעזר, תל אביב. אוצרת: סאלי הפטל-נוה.
• 2013 – "אוריינט אקספרס", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים. אוצרת: סאלי הפטל-נוה.
• 2014 – "ארץ יצורי הפרא", 2014. גלריה נגא, תל אביב. - גלריה יוסי מילוא, ניו יורק.
• 2015 – המוזיאון לאמנות עכשווית, קליבלנד, ארצות הברית, OFF THE RULING CLASS, 2015-2016, Curator: Rose Bouthillier, MOCA, Cleaveland.
• 2018 – "תערוכה תמידית", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב, 2018. אוצרת: סאלי הפטל-נוה.
• 2021 – "זיכרון דברים", 2021, מוזיאון וילפריד. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י
• 2023 – HERE BE DARAGONS, מוזיאון הטבע בתל אביב. אוצרת: ליאורה בלפורד

תערוכות קבוצתיות (מבחר)

• 2013 - Classics the Dub, עבודת וידאו של קונצרט ויזואלי על קיר הבימה, בתערוכה "בחזרה להיכל". עם אבי בנימין. אוצרת: רז סמירה.
• Beyond No-Mans Land - 2013, גלריה אנדראה מסלין, ניו יורק, ארצות הברית. Meislin Projects - "הקונצרט", מיצב וידאו וסאונד, במסגרת התערוכה "המטען" מוזיאון הרצליה לאמנות. אוצרות: נירית נלסון ורותם רוף.
• 2015 - "חוזר ושב" Recurrence: Rituals, Place and History, המרכז העירוני לאמנות (NIMAC), ניקוסיה, קפריסין. - "מוזיאון תל אביב לאמנות מבקר בברלין", במרטין-גרופיוס-באו, ברלין, גרמניה.
• 2015-2017 - "המוזיאון מציג את עצמו 2", אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון, מוזיאון תל אביב. אוצרת: אלן גינתון.

פרסים והוקרה

• 2004 -- פרס עיריית ירושלים להצטיינות בלימודי אמנות, מוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר, ירושלים.
• 2004 - פרס ראשון, תחרות הקולנוע הניסיוני, פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-21.
• 2007-2006 - פרס עבור הישגים בלימודים, בצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלים.
• 2012 - פרס עידוד היצירה, משרד התרבות והספורט.
• 2012 - פרס שמואל גבעון, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
• 2013 - תוכנית שהות, ארטפורט, תל אביב
• 2014 - פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים.
• 2014 - פרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו.
• 2017 - פרס משרד התרבות לאמנות פלסטית.

לקריאה נוספת

• מיכל בן חורין, עבודת מסורת, קול הדימוי בשנקנטמפו ובשמחה גדולה הלילה של נבט יצחק, המדרשה, 15, הדימוי המוקרן, 2013.

קישורים חיצוניים

• נבט יצחק, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• נבט יצחק באתר פייסבוק