נבחרת קולומביה בכדורגל עד גיל 17
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | Los Cafeteros (יצרני הקפה) | ||
| התאחדות | פדרציית הכדורגל של קולומביה | ||
| מאמן | אורלנדו רסטרפו | ||
| תלבושת | |||
| |||
| משחק בינלאומי ראשון | |||
 נבחרת פרו עד גיל 17 2 - 0 קולומביה  בואנוס איירס, ארגנטינה; 1 באפריל 1985 טורניר סודאמריקנו 1985 | |||
| הניצחון הכי גדול | |||
 נבחרת פינלנד עד גיל 17 1 - 9 קולומביה הלסינקי, פינלנד; 19 באוגוסט 2003 מונדיאליטו עד גיל 17 | |||
| ההפסד הכי גדול | |||
 נבחרת ברזיל עד גיל 17 5 - 1 קולומביה איברה, אקוודור; 25 במרץ 2011 סודאמריקנו 2011 | |||
| גביע העולם בכדורגל עד גיל 17 | |||
| הופעות | 5 (הראשונה ב-1989) | ||
| ההישג הטוב | מקום רביעי, מונדיאליטו 2003 ו-2009 | ||
| קמפאונטו סודאמריקנו | |||
| הופעות | 17 (הראשונה ב-1985) | ||
| ההישג הטוב | מקום ראשון, 1993 | ||
| המשחקים הדרום אמריקאיים | |||
| הופעות | 3 (הראשונה ב-1994) | ||
| ההישג הטוב | מקום ראשון 2014, 2010, 1994 | ||
נבחרת קולומביה בכדורגל עד גיל 17 היא נבחרתה הלאומית של קולומביה לקטגורית גילאים זו. הנבחרת זכתה פעם אחת באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 בשנת 1993[1] וכן הופיעה חמש פעמים בבטורניר גביע העולם עד גיל 17. הישגה הטוב ביותר בטורניר זה הוא המקום הרביעי, אותו השיגה ב-2003 וב-2009.[2] לאורך השנים הופיעו בנבחרת שחקנים שהפכו עם השנים לשחקני הנבחרת הבוגרת, כמו חאמס רודריגס ופרדי גוארין. קולומביה היא גם הנבחרת השנייה שכבשה הכי הרבה שערים במשחק אחד במונדיאליטו עד גיל 17 כשהביסה את נבחרת פינלנד עד גיל 17 1:9 ב-19 באוגוסט 2003.[3] הנבחרת הבטיחה את מקומה בטורניר המונדיאליטו עד גיל 17 שייפתח ב-6 באוקטובר 2017 בהודו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולומביה העפילה לטורניר הגמר הראשון שלה ב-1989 שנערך בסקוטלנד. הנבחרת שסיימה שנה קודם לכן במקום השלישי בסודאמריקנו שבאקוודור, כללה שחקנים בולטים כמו ויקטור פאצ'קו, הנרי סמברנו ואוסוולדו מקנסי. במונדיאליטו הנבחרת לא הצליחה וסיימה בתיקו 1:1 עם גינאה במשחק הפתיחה. שני הפסדים אחר כך לפורטוגל וערב הסעודית שלחו את קולומביה הביתה אחרי השלב הראשון.[4]
ב-1993 אירחה קולומביה בפעם הראשונה והיחידה עד היום את אליפות היבשת לקטגורית גילאים זו וגם זכתה בפעם הראשונה והיחידה עד כה באליפות. היא ניצחה את כל יריבותיה בשלב המוקדם שכלל את ארגנטינה, פרו, אקוודור וונצואלה. בבית הגמר פגשה את ארגנטינה, ברזיל וצ'ילה. ניצחון נוסף על הארגנטינאים ושתי תוצאות תיקו מול צ'ילה וברזיל, נתנו לקולומביה את התואר. בין השחקנים הבולטים היו חורחה בולניו וריקרדו סיסיליאנו. במונדיאליטו באותה שנה שנערך ביפן, שוב לא הצליחה קולומביה לעבור את שלב הבתים, לאחר שרשמה שני הפסדים, לקטר וצ'כוסלובקיה אל מול ניצחון על ארצות הברית שלא הספיק.[5]
קולומביה נעדרה במשך עשור מהמונדיאליטו והעפילה חזרה רק ב-2003 תחת הדרכתו של המאמן אדוארדו לארה. באותה שנה סיימה במקום השלישי בסודאמריקנו שנערך בבוליביה והעמידה נבחרת טובה שכללה בין היתר שחקנים כמו פרדי גוארין, פבלו ארמרו, אדריאן ראמוס, קרלוס הידלגו וכריסטיאן ספאטה. הנבחרת הצדיקה את הפוטנציאל והשיגה את המקום הגבוה ביותר שלה אי פעם, המקום הרביעי. בבית המוקדם סיימה בתיקו 0-0 עם מקסיקו, ניצחה 1:2 את סין והייתה זקוקה לתיקו במשחק האחרון מול המארחת פינלנד, אבל לא הסתפקה בכך והביסה אותה 1:9, במה שהפכה להיות התוצאה השנייה בגובהה בכל הזמנים במונדיאליטו עד גיל 17. ברבע הגמר פגשה קולומביה את קוסטה ריקה וגברה עליה 0:2, אך נעצרה בחצי הגמר על ידי ברזיל באותה תוצאה. במחשק על המקום השלישי סיימה עם ארגנטינה בתיקו 1:1 אך הפסידה לה 4:5 בדו-קרב פנדלים.[6]
אחרי שלא העפילה למונדיאליטו ב-2005, חזרה קולומביה לטורניר ב-2007 שנערך בדרום קוריאה אחרי שסיימה במקום השני באותה שנה בסודאמריקנו שנערך באקוודור. הנבחרת כללה אז שמות כמו חאמס רודריגס, כריסטיאן נסרית', ריקרדו צ'ארה, מיגל חוליו וסנטיאגו טרייס. במשחק הפתיחה הצליחה קולומביה לכפות 3:3 מול גרמניה אחרי שכבר פיגרה 1:3. במשחק השני הביסה ללא קושי את טרינידד וטובגו 0:5 אבל הפסידה במשחק השלישי 1:2 מול גאנה. זה הספיק לה בשביל להעפיל לשלב שמינית הגמר, אך שם היא שוב פגשה נבחרת אפריקאית והפסידה, כאשר ניגריה ניצחה אותה 0:2 והדיחה אותה מהמשך הטורניר.[7]
ההופעה הבאה של קולומביה במונדיאליטו הייתה ב-2009, אז נערך בניגריה והנבחרת העפילה אליו בזכות כך שסיימה רביעית בסודאמריקנו באותה שנה בצ'ילה. בין השחקנים הבולטים של אותה נבחרת היו כריסטיאן בונייה, פביאן קסטייו, סנטיאגו אריאס, חואן קמילו סאיס, סטפן מדינה, וג'ייסון מורייו. ניצחון בפתיחה 1:2 על הולנד בתוספת תוצאות תיקו 0:0 ו-2:2 מול אירן וגמביה בהתאמה העלו את קולומביה לשמינית הגמר. שם פגשו את ארגנטינה ובמשחק מותח גברו עליה 2:3. ברבע הגמר סיימה בתיקו 1:1 מול טורקיה אך ניצחה אותה בדו-קרב פנדלים 5:3, אבל המסע הגיע לסיומו שוב בחצי הגמר, אז הובסה על ידי שווייץ 0:4. במשחק על המקום השלישי הפסידה 0:1 לספרד ושיחזרה את הישגה מ-2003.[8]
לאחר הפסקה של 8 שנים, חזרה הנבחרת למונדיאליטו של 2017 בהודו. היא לא כל כך הרשימה באליפות ההיבשת, אבל הצליחה לסיים במקום הרביעי ולהעפיל. הפסד במשחק הפתיחה מול גאנה 0:1 וניצחונות על המארחת הודו וארצות הברית 1:2 ו-1:3 בהתאמה, הספיקו לקולומביה בשביל לסיים במקום השני בבית ולהעפיל לשמינית הגמר. שם חיכתה להם נבחרת גרמניה וללא הרבה קושי הביסה את קולומביה 0:4 והדיחה אותה. שמות בולטים ששיחקו בנבחרת זו היו חואן סבסטיאן פנילוסה, חמינטון קמפס, דייבר קייסדו ותומאס גוטיירס.
הנבחרת בגביע העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקוטלנד 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולומביה - גינאה 1-1
- קולומביה - פורטוגל 2–3
- קולומביה - ערב הסעודית 0–1
שחקנים בולטים: ויקטור פאצ'קו, הנרי סמברנו, אוסוולדו מקנסי
יפן 1993[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולומביה - קטר 0–2
- קולומביה - ארצות הברית 1-2
- קולומביה - צ'כוסלובקיה 1–3
שחקנים בולטים: ריקרדו סיסיליאנו, חורחה בולניו
פינלנד 2003[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולומביה - מקסיקו 0-0
- קולומביה - סין 1-2
- קולומביה - פינלנד 1–9
- קולומביה - קוסטה ריקה 0-2 (רבע גמר)
- קולומביה - ברזיל 0–2 (חצי גמר)
- קולומביה - ארגנטינה 1-1 (5-4 בפנדלים, מקום שלישי)
שחקנים בולטים: פבלו ארמרו, פרדי גוארין, ליביס ארנס, קרלוס הידלגו, אדריאן ראמוס, כריסטיאן ספאטה
דרום קוריאה 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולומביה - גרמניה 3-3
- קולומביה - טרינידד וטובגו 0-5
- קולומביה - גאנה 1–2
- קולומביה - ניגריה 0–2 (שמינית גמר)
שחקנים בולטים: חאמס רודריגס, כריסטיאן נסרית', ריקרדו צ'ארה, מיגל חוליו, סנטיאגו טרייס
ניגריה 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולומביה - הולנד 1-2
- קולומביה - אירן 0-0
- קולומביה - גמביה 2-2
- קולומביה - ארגנטינה 2-3 (שמינית גמר)
- קולומביה - טורקיה 1-1 (3-5 בפנדלים, רבע גמר)
- קולומביה - שווייץ 0–4 (חצי גמר)
- קולומביה - ספרד 0–1 (מקום שלישי)
שחקנים בולטים: כריסטיאן בונייה, חואן קמילו סאיס, סטפן מדינה, סנטיאגו אריאס, ג'ייסון מורייו, פביאן קסטייו
הודו 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולומביה - גאנה 1-0
- קולומביה - הודו 1-2
- קולומביה - ארצות הברית 1-3
- קולומביה - גרמניה 4-0 (שמינית גמר)
שחקנים בולטים: חואן סבסטיאן פנילוסה, חמינטון קמפס, דייבר קייסדו ותומאס גוטיירס.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלופת דרום אמריקה פעם אחת (1993)
- סגנית אלופת דרום אמריקה פעם אחת (2007)
- מקום רביעי בגביע העולם פעמיים (2009, 2003)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gol Caracol, 15.6.2011 Ese tal Ronaldo que debutó en Colombia
- ^ Futbolred, 22.2.2017, Asi le ha ido a colombia en los campeonatos sub-17
- ^ ComuTricolor, 10.12.2013, Máxima goleada histórica de una Selección Colombia en competiciones FIFA
- ^ FIFA.com, Campeonato Mundial sub-17 Escocia 1989
- ^ FIFA.com, Campeonato Mundial Sub-17 Japon 1993
- ^ FIFA.com, Campeonato Mundial sub-17 Finlandia 2003
- ^ FIFA.com, Campeonato Mundial sub-17 Corea 2007
- ^ FIFA.com, Campeonato Mundial sub-17 Nigeria 2009
| כדורגל בקולומביה
| ||
|---|---|---|
| ניהול | מנהלת הליגה הקולומביאנית • קבוצות • אצטדיונים | |
| תחרויות ליגה | הליגה הראשונה • ליגה שנייה | |
| תחרויות גביע | הגביע הקולומביאני • הסופר קאפ הקולומביאני | |
| נבחרות | הנבחרת הלאומית • עד גיל 20 • עד גיל 17 • נבחרת הנשים | |