מתן בן כנען

מתן בן כנען
לידה	1980 (בן 44 בערך); רמת ישי, ישראל
תקופת הפעילות	מ-2008
זרם באמנות	ריאליזם, ציור פיגורטיבי
יצירות ידועות	"אנאבל וגיא", 2014; "הבירוקרט", 2020-2018; "רגעים מרירים של חסד", 2023-2022;
פרסים והוקרה	BP Portrait Award; פרס שיף;
	bencnaanmatan.com

מתן בן כנען (נולד ב-1980) הוא צייר ישראלי ריאליסטי המשלב בין ייצוגים ישראלים עכשוויים לבין נושאים היסטוריים, מיתולוגיים, תנ"כיים, ומוטיבים מתולדות האמנות.

בשנת 2015 זכה בפרס הראשון "BP Portrait Award" (אנ') בתחרות הדיוקנאות של גלריית הדיוקנאות הלאומית (הנשיונל פורטרט גלרי בלונדון) על ציורו "אנבל וגיא" (2014). בן כנען הוא הישראלי הראשון שזכה בתחרות זו, הנחשבת לאחת החשובות בעולם. יצירותיו שמורות באוספים ציבוריים ופרטיים רבים בישראל ובעולם.

בן כנען היה מרצה במכללת אורנים, וכיום מרצה באוניברסיטת חיפה ובבצלאל.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון ל"כלכליסט" סיפר שהוא שואב השראה מרמברנדט אשר עם יצירתו נפגש לראשונה בגיל חמש בספרייה של סבו, שהיה גם הוא צייר.^[2] כבר מילדותו נמשך לציור ועסק בו.

בן כנען בעל תואר ראשון בהצטיינות בחינוך לאמנות ממכללת אורנים ב-2006 ותואר שני באמנות מאוניברסיטת חיפה ב-2008.^[2] הוא למד אצל אלי שמיר (במכללת אורנים) והשתלם אצל ישראל הרשברג וארם גרשוני (תוך לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה).^[3]

ב-2015 זכה בפרס הראשון בתחרות הדיוקנאות של גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון) על יצירתו "אנבל וגיא", 2014.^[4]^[5]^[6] ובכך הפך לאמן הישראלי הראשון שזכה בפרס הזה ואחד האמנים הישראלים היחידים שזכו בתחרויות בסדר הגודל הזה.^[2]^[7] ב־2017 זכה בפרס שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית.^[5]^[8]

ב-2018 הציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות.^[9] וב-2019 כמה מציוריו הוצגו בתערוכה קבוצתית במוזיאון.

ב-2021 הציג במוזיאון ישראל בירושלים תצוגה מיוחדת של הציור "הבירוקרט". התצוגה נוצרה בשיתוף עם הסופר דויד גרוסמן שכתב את מדרש התמונה והיא נאצרה על ידי אמיתי מנדלסון.^[10]^[11]

בשנת 2024 נערכה במוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע, תערוכתו מתן בן כנען: כל הסימנים מראים, שאצר רון ברטוש. בדברי ההקדמה בספר התערוכה כתב ברטוש כי "כותרת התערוכה כל הסימנים מראים נבחרה בהשראת בית משירו של חיים גורי, אשר נפתח במילים: "כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים שֶׁהַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת". תערוכתו של בן כנען, אשר תוכננה להציג את מי שיצירתו נסמכת על הזיכרון הקולקטיבי והתרבותי הישראלי ומאוכלסת במעין מראות עבר, הפכה בבוקר ה־7.10.23 לתערוכה המתייחסת להווה מתמשך ואקטואלי מתמיד."^[12]

סגנון יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוצר רון ברטוש כתב בספר תערוכתו של בן כנען כי "מבט ראשון בציוריו של בן כנען לא משאיר מקום לספק – מדובר בצייר מחונן, שמזווג מלאכת יד וירטואוזית ומלאכת מחשבת צרופה לכדי מעשה אמנות, ואמנם בן כנען הוא מן הציירים הבולטים בישראל, ואף ריאליסטן שזכה להכרה בינלאומית."^[12] בהמשך דבריו תיאר כי "מתחילת דרכו, בן כנען שומר נאמנות לפיגורציה ברובד הארטיקולציה של הציור, רובד שהולך ומשתכלל ומוצא ביטויים כריאליזם מושחז, כנטורליזם מוקפד וכפיגורטיביות מעודנת. רובד זה מצטלב עם ציר אחר של אמנותו, אשר צדו האחד הוא בבחינת תיאור נאמן של מראה עיניים (לכאן, למשל, ייטו ציורי דיוקנאות או נופים), וצדו האחר נסמך על המיומנות הציורית ככלי לניסוח סימבולי, אלגורי ונרטיבי."^[13]

בן כנען מצייר באורח מסורתי בצבעי שמן על בדי ציור או לוחות עץ. האמנות שלו משלבת בין מסורות של ציור ריאליסטי לבין תכנים ישראלים עכשיוויים. הוא עוסק בעיקר בנושאים מיתולוגיים וסיפורי התנ”ך המשמשים לו מקור השראה ליצירת סיטואציות אנושיות מורכבות, שאותן הוא מביים, מצלם ומצייר. הוא משלב בציוריו בין שפה פיגורטיבית ותפיסות קלאסיות ובין עכשוויות. הוא עוסק בנוף ובאור המקומיים.^[5]

רבות מהסצנות שהוא בונה שואבות השראה מסיפורים תנ"כיים, מיתולוגיים או היסטוריים. "האסננס של הסיפורים האלה מרתק אותי, הם מין ריכוז חזק מאוד של דילמות מוסריות ושאלות אחרות שמעסיקות בני אדם ביומיום שלהם. זו מין אבן יסוד בתרבות האנושית, מעבר לעניין שלנו כיהודים — יצירה ספרותית שאני מופתע ממנה ונעזר בה. אבל אני לא מייצר אילוסטרציות של הסיפורים".

הנושאים בהם עוסק נעים בין טבע דומם, נופים ודיוקנאות, אך הוא מתמחה במיוחד ב"ציורי סצנה" (ציורים היסטוריים) בהם מתוארות סצנות דרמטיות מחד ויומיומיות למראה מאידך, כלומר משלבות בין חזות בת הזמן והמקום, כלומר ישראלית ועכשווית, לבין התבססות על סיפורים מקראיים, מיתולוגיים, היסטוריים או כאלו הקשורים לתולדות האמנות.^[14]

ציורים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנאבל וגיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור מבוסס על הסיפור של בת יפתח, שבו השופט המקראי יפתח נודר שאם ינצח את בני עמון יעלה לעולה את הראשון שייצא לקראתו עם שובו משדה הקרב הביתה — ונאלץ להקריב את בתו שיצאה לקראתו בתופים ובמחולות. על הציור זכה בפרס ראשון בתערוכה השנתית של גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון). מנימוקי הפרס נאמר כי "שילב נרטיב קולנועי בציור" ו"הציג יחסי אור עז וצל עמוק באופן מעורר הערצה".

המנוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור מתכתב עם סגנון הריאליזם החברתי הצרפתי של המאה ה־19 וגם עם הגרסה המקומית שלו, הריאליזם הסוציאליסטי־קיבוצי של שנות ה־50.^[14]

הבירוקרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור, שמן על לוח עץ, שגודלו 4*2 מ', הוא ציור מונומנטלי המתאר רגע דרמטי בנוף פתוח אשר לו שותפה קבוצה בת כ-70 אנשים: גברים, נשים וילדים העומדים יחד. למרות הריאליזם החד ואור התכלת העז השוטף אותו, הציור מעורר שאלות, כפי שגרוסמן, שכתב את מדרש התמונה שאל: "מיהו הבירוקרט שעומד במרכז הציור וקלסר בידו, מי האישה המגוננת על שתי הילדות שמולו, ומה פשר חילופי הדברים ביניהם?"^[11]

בראיון לישראל היום סיפר בן כנען כי הרעיון לציור תצמח בו כבר מגיל 10. הוא העמיד קבוצת האנשים ובהם בני משפחה וחברים על חלקת אדמה באזור פארק אריאל שרון כיום, ביים וצילם את הקומפוזיציה מזוויות שונות, ואז שב לסטודיו שלו על מנת לעבד את התצלומים לציור. הצל שמרחף על הציור נשאב מתצלום נדיר שראה בתערוכה ב"יד ושם", המתעד קבוצת יהודים בכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקאנו ב-1944. "התצלום בשחור לבן, שמנציח את האסון והטרגדיה הגדולים של העם היהודי, עומד ביסוד הציור שלי, שהוא כולו שמשי ובהיר. אבל גם השואה התרחשה בצבע. כפי שדברים נוראים מתרחשים במקומות פסטורליים ויפים", אמר בן כנען. השראה נוספת שאב בן כנען מציור שנחשב לנקודת מפנה בתולדות האמנות: "קבורה באורנאן" של האמן הריאלסיטי גוסטב קורבה, הציור מתאר בצורה ריאליסטית סצנה של לוויה כפרית מרובת משתתפים.^[11]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן כנען נולד וגדל ברמת ישי ומתגורר כיום בחיפה, הוא נשוי ואב לשניים. בנוסף הוא נגן בוזוקי חובב.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2024- מוזיאון הנגב לאמנות - תערוכת יחיד, מתן בן כנען: כל הסימנים מראים. אוצר: רון ברטוש
2021 - מוזיאון ישראל - הבירוקרט: תצוגה מיוחדת, תמונה: מתן בן כנען; מדרש תמונה: דויד גרוסמן. אוצר: אמיתי מנדלסון.
2018 - מוזיאון תל אביב לאמנות - תערוכת יחיד, מתן בן כנען: ציורים. אוצרת: עמנואלה קאלו.

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 - מוזיאון תל אביב לאמנות - תערוכה קבוצתית, עשור לפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית
2015 - גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון) - תערוכה קבוצתית, זוכי הפרס BP Portrait Award
2010 - מוזיאון חיפה לאמנות - תערוכה קבוצתית
2008 - גלריה גורן, המכללה האקדמית עמק יזרעאל - תערוכה קבוצתית
2009 - בבואות נרקיס, גלריה p8, תל אביב. אוצר: רון ברטוש
2008 - אוניברסיטת חיפה - תערוכת בוגרים
2007 - מכללת אורנים - תערוכת בוגרים