מתי זיתי אלבוים
 | |
| לידה |
1935 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
2017 (בגיל 82 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה |
  | |
מתי זיתי אלבוים (1935–2017) היה רואה חשבון במקצועו וחובב מוזיקה שבמשך שנים חקר, ערך והגיש סדרת תוכניות ברדיו קול המוסיקה על טנורים בכלל, ועל טנורים יהודים נשכחים בפרט.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתי זיתי אלבוים נולד בתל אביב להוריו פסח ושפרינצה, אשר עלו מפולין לארץ ישראל בשנת 1922. את שנות ילדותו הוא חווה בגבעת הרצל (אבו כביר) בתל אביב.
זיתי אלבוים למד בבית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן בבית הספר "בילו". מאחר שמשפחתו הייתה רוויזיוניסטית הצטרף בנעוריו לשורות בית"ר ואף הספיק להצטרף לזמן קצר לאצ"ל (ארגון צבאי לאומי). בצה"ל במבצע סיני שירת בחיל השריון, במלחמת ששת הימים היה בחטיבת "הראל" בפיקודו של אורי בן ארי ובמלחמת יום כיפור שירת זמן ממושך באזור התעלה.
בין המלחמות למד בטכניון הנדסת מכונות במשך שנה אחת, ולאחר מכן למד שנה במדרשה למוזיקה. לבסוף סיים את לימודיו בראיית חשבון בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב. את התמחותו עשה במשרד רואי החשבון סומך-חייקין-ציטרון.
זיתי אלבוים התחיל לעבוד במחלקת הביקורת של בנק לאומי ומשם עבר לנהל את מחלקת החשבונות בסניף הישראלי של חברת התיירות הבריטית GLOBAL OF LONDON. לאחר מלחמת יום כיפור עבד כחשב ומנהל אדמיניסטרטיבי בחברת "אוליבטי" האיטלקית עד שיצא לגמלאות.
פעילות מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיתי אלבוים בהיותו מוזיקלי הצטרף למקהלה הפילהרמונית ושר תחת שרביטם של גדולי המנצחים. בשנת 1957 הצטרף ללהקת זמרים ורקדנים אשר ליוו את הזמרות שושנה דמארי ויפה ירקוני. במשך 4 חודשים הם הופיעו ברדיו סיטי במרכז רוקפלר בניו יורק, כפי שהיה נהוג אז להעביר את הזמן בעת ההפסקה של הסרט שהוסרט. במשך הזמן, ובייחוד כאשר היה מגיע לאיטליה במסגרת עבודתו ב"אוליבטי", זיתי אלבוים לא פסח על שום אופרה שהוצגה באותה העת, כך הגדיל את טווח מומחיותו בזמרים וזמרות אופראיות.
בשנת 1990 הצטרף כחבר פעיל באגודה העולמית של חובבי יוסי ביירלינג (זמר טנור שוודי ואחד מזמרי האופרה החשובים ביותר במאה ה-20). הוא ענד על דש בגדו את הסיכה של ביירלינג ואף מכוניתו הייתה מקושטת בסטיקר של ביירלינג. במסגרת פועלו באגודה העולמית של ידידי ביירלינג, היה פעיל בכתיבה בבטאון של האגודה בו העלה רשמים וביקורות על אופרות שראה ושמע בכל רחבי העולם, כן השתתף בכינוסים שלהם מדי פעם. בכינוס החגיגי של האגודה בניו יורק בשנת 2004, פגש את אנה-ליס אלמנתו של הזמר ואחד מבניו.
בשנת 1997 נכח זיתי אלבוים בזמן אודיציה (מבחנים) באופרה הישראלית של זמרים וזמרות. הוא הבחין בזמר עולה חדש מאוקראינה, פליקס ליבשיץ בעל טנור לירי, קול די נדיר, והעניק לו תמיכה בצורת קרן על שמו "מתי זיתי אלבוים" לאורך מספר שנים. כמו כן, ליווה אותו בהתאקלמותו בארץ ואף עזר לו מדי פעם לנסוע לחו"ל לאודיציות.
בדומה למקרה של ליבשיץ, אזנו של זיתי אלבוים תמיד הייתה רגישה לשמע קולות טנורים, כך נהג גם במקרה של יצחק ברכה, אותו הכיר במסגרת שירותו בצבא בשנת 1953 בגדוד חרמ"ש בדרום. מכאן והלאה ליווה אותו לאודיציות ואף למורים למוזיקה שלקחו אותו תחת חסותם.
בשנת 2007 פנה זיתי אלבוים לעיריית תל אביב בבקשה להנציח את שמו של הזמר היהודי יוזף (יוסף) שמידט. מאמציו נשאו פרי והיום קיים משעול על שמו של שמידט ברחבה המשותפת של מוזיאון תל אביב לאמנות והאופרה הישראלית.
בשנת 2012 נרשם זיתי אלבוים לסדנה להפקת טלוויזיה קהילתית רק כדי ליצור ולביים את התוכנית "מריו לנצה משכונת שפירא"[1]. סרט שני שגם הוא נסב על חברו יצחק ברכה שנפטר בשנת 2014, היה "יצחק ברכה טנור ופייטן[2]", סרט שמסכם את חייו והישגיו המוזיקליים, בו מושמעים הקלטות מהופעות פרטיות, שירים נפוליטניים ואריות.
עם חומר כל כך מקורי ושפע גילויים על זמרי אופרה החל לעניין את "קול המוסיקה" לשדר תוכניות שארכו שעתיים. אכן ניתנה לו ההזדמנות, ובין השנים 2003–2013 הוא הפיק 16 תוכניות על גדולי הזמרים בעבר ובהווה. שמה של התוכנית הייתה "גדולי הטנורים והחזנים של העבר". הרשימה הקיפה את הזמרים היהודיים שהתחילו כחזנים, את הטנורים הידועים ואלה ששמם לא מופיע במנוע החיפוש גוגל בעברית, אולם המחפשים מופנים לתוכניות של זיתי אלבוים, שהועלו לאתר YOUTUBE.
שידורים אלו ברדיו פתחו צוהר לקהל השומעים שגילו מעבר לשמו של הזמר, פרטים ואנקדוטות מאחורי הקלעים וממהלך הקריירה שלו. ואלה השמות שהתפרסמו בשידוריו של זיתי אלבוים: אאורילאנו פרטילה(אנ') [3], יוזף שמידט[4][5], בנימינו ג'ילי[6][7], ניקולה (ניסים) תג'ר[8], ישראלי לשעבר שחי כיום במילנו, היפוליטו לאזרו[9], הרמן ידלובקר(אנ') [10], הנריקו קרוזו, טיטו סקיפה[11], מישה אלכסנדרוביץ[12], ריכרד טאקר[13], יאן פירס[14], יאן קיפורה(אנ')[15], מריו לנצה[16], יוסי ביירלינג[17], ריכרד טאובר[18]. התוכנית האחרונה שלו אשר עסקה בפרנקו קורלי[19][20][21], התפרסה על 6 שעות וחולקה לשלוש תוכניות.
בעת שהכין תוכנית על לזארו היפוליטו, זיתי אלבוים קבל רמז כי ייתכן והזמר הוא יהודי במקור. לפיכך, פנה ללחשן האופרה בברצלונה, עימו היה מיודד, ושאל אותו על כך. הלחשן סיפר כי היפוליטו נקבר בברצלונה בשנת 1974 בהר היהודים "מון ז'ואיף", וכי על קברו אין סימן צלב.
זיתי אלבוים נהג לסיים את תוכניותיו בהשארת מספר הטלפון הביתי שלו, ואכן עשרות מאזינים בישראל ומחוצה לה היו מתקשרים ומשתפים אותו בזכרונותיהם על אותו זמר ששמעו.
הוא שלט בשפות עברית, אנגלית, איטלקית וגרמנית. לרגל רכישתו את הספר של לאזרו – "סיפור חיי", הוא לקח קורס בספרדית על מנת להכיר לעומק את הזמר, כפי שעשה עם שאר הזמרים, קשר קשרים עם משפחותיהם, ראיין אותם ואף קבל מהם תמונות וספרים.
בשנים 2015 הצטרף זיתי אלבוים לאתר "פרשן" באינטרנט וכתב באופן מדויק ובהיר ביקורות ורשמים מכל האירועים המוזיקליים בהם נכח. תחת ידו פורסמו 39 כתבות וביקורות על מוזיקה. הכתבה האחרונה פורסמה שבועות מעטים לפני מותו בשנת 2017.
במקביל, התקבל זיתי אלבוים לאגודת העיתונאים בתל אביב ותעודת העיתונאי פתחה לפניו עוד אפשרויות לקבל הזמנות מכל בתי האופרה הגדולים בעולם.
שנה לאחר מותו, נתרם אוסף הספרים הנדיר שלו על הטנורים למרכז פליציה בלומנטל למוזיקה בתל אביב.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממתי זיתי אלבוים התחתן ב-1961 עם הדה, נולדו להם הילה ואייל וכיום ישנם למשפחה 5 נכדים. לאחר גרושיו חלק את חייו עם חיה.
זיתי אלבוים אח ליהודה ז"ל, ציפורה ואביבה יבדלו לחיים.
עם בואם של הוריו מפולין לארץ ישראל, הקימו בית חרושת ראשון מסוגו בישראל לסירגול מחברות וכריכיה.
בעקבות המשפחה, עלו לארץ ישראל עוד משפחות קרובות שקבלו מחסה, הדרכה ותמיכה וכך ניצלו מהשואה. מתי זיתי אלבוים נפטר בשנת 2017, בערב יום כיפור, ונקבר בבית העלמין "ירקונים" בחלקת חברי האצ"ל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תעודת הזהות של מתי זיתי אלבוים באתר פרשן
- מתי זיתי אלבוים "הטרובדור הסיפורי" של גדולי הטנורים בעולם
- סיפור חייו של מתי זיתי אלבוים
- לזכרו של מתי זיתי אלבוים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק ברכה טנור וחזן=מריו לנצה משכונת שפירא, נבדק ב-2024-03-07
- ^ יצחק ברכה - טנור ופייטן, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Aureliano Pertile, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Joseph Scmidt- end -part2, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Joseph Schmidt, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Beniamino Gigli Part 2 end, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Beniamino Gigli part 1, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Nicola Tagger, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Hipolito Lazaro, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Hermann Jadlowker, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Tito Schipa, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Misha Alexandrovich, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Richard Tucker, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Mati Zeiti-Elboim radio show on Jan Peerce Tenor and Cantor, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Jan Kiepura, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Mati Zeiti-Elboim Radio Show on Mario Lanza: מתי זיתי-אלבוים, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Jussi Bjorling, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Richard Tauber, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Franco (Dario) Corelli , Part C (cd's 5+6) end of show by Mati Zeiti-Elboim, נבדק ב-2024-03-07
- ^ Franco (Dario) Corelli -radio show by Mati Zeiti_Elboim ,chapter B(cd's 3+4), נבדק ב-2024-03-07
- ^ FRANCO CORELLI STORY PART A cd's 1+2, נבדק ב-2024-03-07