משתמש:Yuvalgj123/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yuvalgj123.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yuvalgj123.


הפרות זכויות אדם בטרנסניסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחבל טנרסניסטריה שורר מצב של ביטחון אנושי בו אזרחים נתונים להפרות זכויות אדם וקיפוח מצד הרשויות. הקהילה הבינלאומית מתחה ביקורת על יחס הרשויות כלפי בני אדם המצויים בשטח החבל לאור דיווחים ותיעוד מתוך דוחות של ארגוני זכויות אדם, פסיקות בית הדין האירופי לזכויות אדם וגורמים נוספים.

טרנסניסטריה מצויה בטריטוריה של מולדובה, אך נשלטת דה-פקטו על ידי רוסיה באמצעות משטר בעל אופי קומוניסטי ושליטה בכוח שהוביל לפגיעות קשות ואיומים על הביטחון האנושי[1]. לעבר שלטונות טרנסניסטריה מופנות טענות בשל המשטר המתנהל בצורה אוטוריטרית וכתוצאה מכך הוא אכזרי ומדכא את האוכלוסייה בייחוד פלח האוכלוסייה האתני-מולדבי. דוח אמריקאי בשם Freedom in the World תיאר את טרנסניסטריה כטריטוריה "בלתי-חופשית עם רישומים נמוכים הן בזכויות פוליטיות והן בזכויות אזרחיות" [2].

בין הפרות זכויות האדם והתנהלות השלטון נכללים מעצרים והחלטות מנהליות שרירותיים; שימוש מופרז בכוח מצד כוחות משטרתיים עד כדי עינויים; תנאי מעצר וכליאה בלתי-הומניים; הגבלות נוקשות על קיום הפגנות ומחאות [3]. מתוך מטרה מוצהרת לשיפור מדדי זכויות האדם וכדי שאלה יעלו בקנה אחד עם הסטנדרטיים האירופיים, בשנת 2006 הוקם משרד לתלונות הציבור. תכליותיו מפורטות בחוקת טרנסניסטריה, אולם בשל חוסר הנכונות של הממשלה לשתף מידע אודות התנהלות הרשויות לא קיים מידע זמין לציבור.

חופש העיתונות וחופש המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיזציה צורמנית ו"אוליגרחיזציה" של המדיה מהוות בעיות מרכזיות[4] . התעסוקה כמו גם התכנים במדיה משרתים אינטרסים פוליטיים של פוליטיקאים, כך למשל הקשר בין חברת “Sheriff Company” לבין נשיא טרנסניסטריה לשעבר איגור סמירנוב . החברה הינה בעלת מונופול השולטת על סוגי מדיה שונים ולגביה נטען כי היא מייצגת את האינטרסים והאג'נדה של הנשיא לשעבר איגור סמירנוב[5].

ניהול המדיה מצויות תחת מגבלות בקרה של הרשויות. כמעט כל המדיה נמצאת בבעלות שלטונית או לחילופין תחת שליטה הדוקה של השלטון ואף אם הן בבעלות פרטית, הרשויות מכתיבות עבורן תכנים. כך למשל המגבלה המרכזית החלה עליהן הינה הימנעות מביקורת פוליטית קרי חופש הביטוי הפוליטי, קל וחומר כזו שמופנית לעבר הרשויות. דיווחים ביקורתיים גוררים הטרדות מצד הרשויות כנגד אותן חברות ועיתונאים; דיווחים נחסמים באמצעות מנגנוני בירוקרטיה; אי-מסירת מידע ככלי לעכב פרסומים על ידי המדיה הפרטית[6] מכאן שיש פגיעה שחופש המידע.

יבגני שבצ'וק אשר כיהן כנשיא טרנסניסטריה, הנפיק צו שחייב רשויות ממשלתיות, ארגונים פרטיים ואף אזרחים לדווח אודות תכנים "קיצוניים" שפורסמו במרשתת. הצו אפשר לרשויות לסגור אתרים שנמצאו חשודים בהפצת מידע שקרא להפלת הממשלה. הרשויות המקומיות הגבילו פורומים מקוונים ללא הסבר. המנהיג הטרנסניסטרי התייחס אליהם כאל "אתרי מזבלה אנונימיים" ועמד על כך שכל רשתות המדיה החברתיות יירשמו כמוסדות של תקשורת ההמונים כדי לאפשר פיקוח ומעקב אם הם יהיו ביקורתיים מדי על הממשלה. כך בשנת 2015 עיתונאי בשם סרגיי ילצ'נקו נעצר בגין הסתה ופעילות "קיצונית" בעקבות פרסומים באינטרנט[7] .

הזכות לחינוך בשפת הלאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העימותים האתניים בין מולדובה לבין חבל טרנסניסטריה סביב סוגיית השפה היוו גורם מרכזי לפרוץ הקונפליקט הסורר בין השתיים. מכאן מקור העקשנות של שלטון טרנסניסטריה שהחינוך בבתי הספר של המיעוט המולדבי יהיה בניב קרילית מולדבית במקום השימוש בניב הלטיני[8] .

בחבל טרנסניסטריה ישנם שמונה בתי ספר שמיועדים לאוכלוסייה האתנית-מולדבית המצויה בטריטוריה שלה. דו"ח שנערך על ידי ארגון זכויות אדם מעלה כי בתי הספר הללו חשופים תדיר למאמצי הפחדה והטרדה מצד הרשויות במטרה לכפות עליהם להסב את מערכת האותיות מלטינית לקריליות [9].

אחת המטודות בהן הרשויות נקטו הייתה קיצוץ בתקציבי החינוך לבתי ספר שסירבו לבצע את השינוי המהותי. כתוצאה מכך נוצר עומס יתר בכיתות הלימוד עד כדי מצב שבו נמנעה מילדים הגישה לקבלת השכלה. החלטה זו לטענת ארגון פרומו-לקס[10] הייתה הפרה בוטה של הזכות לחינוך. פעולה נוספת שגררה ביקורת חריפה הייתה שיפור ניכר בתשתיות בתי הספר הקונבנציונליים על חשבון בתי הספר המולדבים שסירבו להיענות לדרישות הרשויות .

חופש ההתאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הפעילויות הלא ממשלתיות חייבות להיות מתואמות עם הרשויות המקומיות. קבוצות שאינן פועלות בהתאם לכך ניצבות בפני הטרדה, כולל מעקב וביקורים של גורמי הביטחון. ארגוני החברה האזרחית מתמודדים עם בעיות גוברות באשר לעבודה בטרנסניסטריה וארגונים בין-לאומיים זקוקים לאישור הרשויות לצורך הפרויקטים, הביקורים והפגישות שלהם עם החברה האזרחית והתקשורת[11].

חופש דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמונה הדומיננטית בטרנסניסטריה היא הנצרות האורתודוכסית. הרשויות לא מכירות ואף לא מתירות רישום לקבוצות דתיות קטנות ושונות. קבוצות דת שאינן רשומות ומוכרות על ידי הרשויות נתונות להטרדות מצד המשטרה[12].

פרשת קטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע את פסיקתו בפרשת Catan vs. Moldova and Russia (no.43370/04). חוק "השפות" מ-1992 אסר על לימוד באותיות לטיניות וכן החלטה שלטונית קבעה שבתי ספר בבעלות זרה חייבים ברישום והכרה רשמית על ידי הרשויות. בשנת 2004 הרשויות החלו בנקיטת מהלכים לסגירת בתי ספר שהתנהלו בניגוד לאמור לעיל. אלקסי קטן ועשרים ושבעה עותרים נוספים נפגעו ממהלכים אלה מפני שבית הספר המולדבי בו למדו ילדיהם של העותרים נסגר, ובעקבות זאת מבנה בית הספר הוחרם. בצל האירועים, ילדים ומורים גורשו ונאלצו להשתמש במבנים חלופים עם רמת תשתיות ירודה ובהיבט הנגישות הפיזית מיקומם יצר אי-נוחות וקושי רב [13].

בעתירות נטען כי החלטותיהן ומעשיהן של הרשויות בטרנסניסטריה הפרו את זכויות המבקשים לחיים פרטיים, לחינוך וכן הם הופלו בשל השתייכותם האתנית. בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי הסגירה הכפויה של בתי הספר היוותה התערבות בוטה בזכויות התלמידים לגישה לחינוך וכן, מניעת הזכות לקבלת חינוך בשפת הלאום שלהם. כמו כן נקבע שרשויות טרנסניסטריה התערבו בזכותם של ההורים לחנך את ילדיהם בהתאם לאמונות הפילוסופיות שלהם [14].

פרשת אילסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהפרשות הבולטת ביותר בתחום זכויות האדם שאירעו בחבל טרנסניסטריה, עסקה בהרשאתו של הפעיל הפוליטי ובעל לאומיות מולדבית איליו איליאסקו בשנת 1993 בגין הריגתם של שני נציגים טרנסניסטריים רשמיים. בפרשה זו הואשמו שלושה אזרחים מולדבים נוספים, עליהם בית משפט העליון של טרנסניסטריה גזר בין 12 ל-15 שנות מאסר ובנוסף לכך הורה על עיקול והחרמת נכסים ורכוש המצויים בבעלותם[15] .

עיקר הפרשה (המכונה גם " פרשת קבוצת אילאסקו") נסבה על שורה של הפרות ושלילת זכויות בסיסיות של הנאשמים שבוצעו על ידי הרשויות הטרנסניסטריות. הזכויות אותן המבקשים טענו שהופרו חוסות תחת הגנת האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR), ביניהן הזכות להליך משפט הוגן, הזכות לחיים, הזכות לחירות וביטחון, איסור על עינויים ועוד [16].

ראשיתה של הפרשה במעצרם של איליו איליאסקו - אשר שימש כמנהיג מפלגת "החזית הפופולרית", “The Popular Front” והיה מהתומכים הבולטים והפעילים לאיחוד מולדובה ורומניה, אנדראי איבנטוק, טודור פטרוב-פופה ואלכסנדרו לסקו. איליו אילסקו בדומה לשלושת המבקשים הנוספים נעצר בביתו ביוני 1992, אשר תואר בפסק הדין של בית הדין האירופי כמעצר “בלתי-חוקי ואף שרירותי”. מיד עם מעצרו (על פי גרסתו של איליסקו), הוא נלקח לחקירות רבות תוך שהוא נתון להתעללות על סוגיו השונים (פיזית ומנטלית) הן במהלך החקירות עצמן והן לאורך החזקתו לפני ואחרי הרשעתו[17] . למשל הוא סיפר כי סוהרים הכו בו כאשר ידיו כבולות באזיקים.

במהלך המשפט, הנאשמים הוחזקו בכלובים ( "reinforced iron cages") בשל רמת הסיכון שהם היוו. ההחלטה להחזיק אותם בתנאים שכאלה עוררה זעקה מצד ארגוני זכויות אדם [18]. תנאי הכליאה של המבקשים נותרו אכזריים במרבית תקופתם בבתי הסוהר. בפרט תנאיו של אילסקו הוחמרו באופן ניכר שכן במשך שנים רבות הוא הוחזק בצינוק ללא גישה לסיוע רפואי ולצלב האדם אף לא ניתן לבקר אותו[19] .

טענה מרכזית נוספת שהובאה בפסק הדין הינה הפרה של סעיף 5 לאמנה האירופית לזכויות אדם[20] : היעדר חימום בתקופת החורף, נוקשות יתר בהעברת חבילות ומכתבים לידי אילסקו, החרמת מתנות על ידי הסוהרים, מחסור באור שמש, איסור מוחלט על תקשורת עם אסירים אחרים[21] .

בתוך כך ארגוני זכויות אדם טענו שהמבקשים הועמדו לדין מפאת השתייכותם למפלגת "החזית הפופולרית" גרידא, טענה אשר נועדה לערער את הוגנות ההליך . במשך שנים הרשויות מנעו מארבעת חברי קבוצת אילסקו להגיש בקשה לפתיחת הליך משפטי בבית הדין האירופי לזכויות אדם. למעשה נפסק כי הרשויות התערבו בניסיונות הארבעה לפנות ל-ECtHR ועל-כן פעלו בניגוד להוראות סעיף 34 לאמנה האירופית לזכויות אדם[22] .

סופה של הפרשה ב-8 ביולי 2004 לאחר פסיקתו של בית הדין האירופי לזכויות אדם שניתן בפסק הדין " Ilaşcu and Others v. Moldova and Russia (2004)". בפסק הדין קבע בית הדין האירופי שביחס לארבעת המבקשים, רשויות טנרסניטריה פגעו בזכויות החירות וביטחון שלהם. בנוגע לאיליו איליאסקו, נקבע כי היחס שקיבל מצד רשויות טרנסינסטריה לאורך תקופת כליאתו עולה לכדי עינויים. בנוסף, נפסק כי על המדינות מולדובה ורוסיה- השולטת דה פקטו בטנרסניסטריה- לשאת בפיצויים על סך $76,8399 בגין קיפוח חירות הנאשמים ובגין התעללותם תוך שהם מוחזקים במשמורת . בעקבות פסיקתו של בית הדין האירופאי לזכויות הדין (ה-ECtHR) איליאסקו שוחרר בשנת 2001 בעוד ששאר חברי קבוצת איליאסקו שוחררו בין השנים 2004-2007 אחרי שאלה סיימו לרצות את עונשם[23].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין באירופי לזכויות אדםhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9D

האמנה האירופית לזכויות אדםhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9D

התנועה לאיחוד רומניה ומולדובה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94

מדינות שאינן מוכרות https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Comai, G., & Venturi, B. (2015). Language and education laws in multi-ethnic de facto states: the cases of Abkhazia and Transnistria. Nationalities Papers, 43(6), 886-905. doi:10.1080/00905992.2015.1082996
  • Cojocaru, N. (2006). NATIONALISM AND IDENTITY IN TRANSNISTRIA. Innovation: The European Journal Of Social Sciences, 19(3/4), 261-272. doi:10.1080/13511610601029813
  • Peterka-Benton, D. (2012). Arms Trafficking in Transnistria: A European Security Threat?. Journal Of Applied Security Research, 7(1), 71-92. doi:10.1080/19361610.2012.631407
  • Roper, S. D. (2005). The politicization of education: Identity formation in Moldova and Transnistria. Communist and Post-Communist Studies, 38(4), 501-514.‏

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Butin, F. (2007). A HUMAN SECURITY PERSPECTIVE ON TRANSNISTRIA REASSESSING THE SITUATION WITHIN THE “BLACK HOLE OF EUROPE”. Revue de la Sécurité Humaine/ Human Security Journal, (3), 13-28.
  2. ^ Freedom House, 2016 “Freedom in the World” Report (2016)
  3. ^ United States Department of State: Country Report on Human Rights Practices- Moldova (2016)
  4. ^ Butin, F. (2007). A HUMAN SECURITY PERSPECTIVE ON TRANSNISTRIA REASSESSING THE SITUATION WITHIN THE “BLACK HOLE OF EUROPE”. Revue de la Sécurité Humaine/ Human Security Journal, (3), 13-28.
  5. ^ United States Department of State: Country Report on Human Rights Practices- Moldova (2016)
  6. ^ Freedom House, 2016 “Freedom in the World” Report (2016)
  7. ^ United States Department of State: Country Report on Human Rights Practices- Moldova (2016)
  8. ^ Amnesty International, Annual Country Report: Moldova (2016)
  9. ^ Butin, F. (2007). A HUMAN SECURITY PERSPECTIVE ON TRANSNISTRIA REASSESSING THE SITUATION WITHIN THE “BLACK HOLE OF EUROPE”. Revue de la Sécurité Humaine/ Human Security Journal, (3), 13-28.
  10. ^ Promo Lex NGO study about Human Rights in Transnistria (2012)
  11. ^ Freedom House, 2016 “Freedom in the World” Report (2016)
  12. ^ Ibid
  13. ^ Catan vs. Moldova and Russia , (2013) 57 ECtHR. 4.
  14. ^ Ibid. 4, 2.
  15. ^ International Herald Tribune, Pro-Russian separatists in Moldova release last political prisoners, June 4, 2007
  16. ^ Ilaşcu and Others v. Moldova and Russia app no 4878/99 (ECtHR, 8 July 2004) retrieved from: http://www.rulac.org/assets/downloads/Ilascu_v_Moldova_and_Russia.pdf.
  17. ^ Ibid, 86-87.
  18. ^ “Moldova Trial draws protests” in New York Times, December 12, 1993. Retrieved from: http://www.nytimes.com/1993/12/12/world/moldova-trial-draws-protest.html
  19. ^ Ilaşcu and Others v. Moldova and Russia app no 4878/99 (ECtHR, 8 July 2004) 51.
  20. ^ האמנה האירופית לזכויות אדם, כ"א 4, 7, (נפתחה לחתימה 1950).
  21. ^ Ilaşcu and Others v. Moldova and Russia app no 4878/99 (ECtHR, 8 July 2004) 50-51.
  22. ^ האמנה האירופית לזכויות אדם, כ"א 4, 20, (נפתחה לחתימה 1950).
  23. ^ Ilaşcu and Others v. Moldova and Russia app no 4878/99 (ECtHR, 8 July 2004) 107.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Yuvalgj123/טיוטה&oldid=24740356"