משתמש:Yummy Berliner/טיוטה

 יצירותו הגדולה של אנדרה לה נוטר בגני ורסאי הכתיבה את צורת תכנון הגנים האירופאי לעד. חלק זה יתמקד בחשיבותם ותרומתם המרובה. השקפת עולמו של אנדרה לה נוטר הצביעה כי חשיבות הגנים לא פחותה מחשיבות הארמון, ובמבחן המציאות נראה כי הוא צדק וגם להם השפעה בלתי מבוטלת. עם אנדראה לה נוטר עבד האדריכל זאן בפטיסט קולברט (Jean-Baptiste Colbert) והצייר קרל לה ברון (Charles Le Brun) יצר את ההדגמות המתוכננות לגנים העומדים להיבנות. לכל אלו הצטרף יולס הרודיון מנסראט שתכנן את האורנז'ורי.[1] תפקידם של גנים אלו היה לנוי באופן מוחלט ולענוגותיו של המלך לואי האבעה עשר בנוסף לדרך הצגה של כוחו הרבה של המלך ושל צרפת כולה. מכאן הפכה צרפת למובילה באירופה בתחום אדריכלות הנוף בסגנון הבארוק.[2]התכנון הנופי התבצע על ידי חישובים מתמטיים מרובים. השאיפה הגדולה של כל אדריכל נוף הייתה למזג את היערות, הנהרות והנופים המקיפים את המבנה בגנים עצמם. הגנים כללו בדרך כלל מספר רב של מזרקות מפוארות ודרך ראשית והמובילה אל הבניין במיקום מרכזי בפארק. כך גם הצמחים פוסלו לצורות גאומטריות מרשימות, ותעלות שררו מפינה אל פינה בגן. כמובן שאל כל אלו תנאי חשוב בקיום הגנים היה מאגר מים זמין.[3] אולי אחד התפקידים החשובים של הגן היה להרכאות לציבור, כשבזמן שהארמון של לואי האבעה עשר כבש את שיא הפאר העולמי, הוא גם כבש את הטבע בגניו.[4] בין הגנים שנבנו בהשראת גני ורסאי היו גני Herrenhausen וגני ארמון פיוטרהוף ברוסיה הצארית.  המלך צ'ארלס השני ששלט באותה התקופה בהולנד העריץ את גני ורסאי של לואי האבעה עשר וקינא בהם באותו הזמן. הוא החליט להקים גנים משלו, בסגנון מיוחד שהוא פיתח. הוא לקח את המאפיינים העיקריים של הסגנון הצרפתי והוסיף להם שדרות ענקיות ורחבות (נטולות פרחים ועצמים) שהוזילו את ההליך. בעת שנות מלכותו של ויליאם השלישי של אורנג' ומארי סטיוארט (הזוג המלכותי של אנגליה) הם חדשו את גני ארמון המפטון שבנה צ'ארלס השני ופיתחו אותם מאוד. הסגנון שפתחו אומנם היה קטן מהסגנון הצרפתי בממדי הגנים אך הכיל יותר גינון וצמחים. לארמון המפטון הוסף גם מבוך מפואר מצמחים. הם גם ייבאו צמחים אקזוטיים ממקומות רחוקים מאירופה כמו סרי לנקה.[1]  באנגליה באנגליה נוכחות הסגנון ההולדני הייתה גדולה אפילו מזאת של סגנון הגינון הבארוקי הצרפתי, בעיקר עקב מחירם הנמוך יחסית לאחיו הצרפתי. גני ארמונות באנגליה כללו שדרה רחבה (שמקור מאפיין זה הוא בצרפת) וצמחים אקזוטיים כמו שכניהם ההולנדיים.[1] בגרמניה שחקנית גני הבארוק המובילה בתחום בגרמניה וודאי הייתה פרוסיה, במיוחד בעת הנהגתו של פרידריך השני. לפרידריך השני הייתה חיבה מיוחדת לאומנות רומא העתיקה, ולכן נהג לפזר פסלים ממנה בפארק. הוא תכנן את האובייקט המפורסם ביותר בגני סנסוסי והוא הטראסות המפוארות המלאות בכרמים לייצור יין.