משתמש:Yotamberk/שמואל חזנוביץ

שמואל חזנוביץ (נולד ב-21 לאוקטובר 1945) הוא פסיכולוג קליני, מומחה לחקר השפעות נפשיות על מחלות אורגניות, וראש הקבוצה הירושלמית לחקר הפסיכוזה, מכון ון ליר.

הביוגרפיה

שמואל חזנוביץ נולד ברמת-גן, למד בביה"ס התיכון בליך. הוריו ניהלו בימ"ס לכלי בית ברמת יצחק. עשה את שירותו הצבאי הסדיר בבית הדין לערעורים, ובשלישות ואת שירות המילואים בסיירת שריון. עבד שבע שנים כמנחה קבוצות בכיר במכון להכשרת מפקדים, נבחר לצוות ההקמה של המדור להנחיית סגלים בצה"ל ועבד בו כמנחה. עשה את חוק לימודיו לתואר ראשון בפסיכולוגיה, אנגלית וחינוך באוניברסיטה העברית; סיים את התואר השני והדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת אלברטה, קנדה; ואת לימודי הפוסט-דוקטורט במרכז לפסיכותרפיה של מכון הקלארק לפסיכיאטריה בטורונטו. עבודת המ.א. שלו על בחירת הכיוון המקצועי כביטוי סמלי של עמדת מגדר התפרסמה ב-Genetic Psycholgy Monographs ועבודת הדוקטורט שלו על השפעות נפשיות על מחלות הוכרה כ – ""Outstanding. עם חזרתו לישראל ב-1985 עבד כ-שנה במחלקת הנוער של ביה"ח הפסיכיאטרי 'טלביה', וכשנתיים במח' לפסיכיאטריה של ביה"ח 'שערי צדק' בהנהלתו של ד"ר משה איזק. ב-1988 פנה לפרקטיקה ומחקר עצמאי. ב-1996 יצא ספרו "המקרה של ג'יי הקטנה" בהוצאת כתר. הספר המתאר מהלך טיפולי באשה צעירה בעלת היסטוריה עמוסה במחלות עורר תשומת לב באמצעי התקשורת ונמכר באלפי עותקים. ב-1997 החל בלימודים חופשיים במחלקה לפילוסופיה ובמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. ב-2003 יזם יחד עם פרופ' עדי צמח את 'הקבוצה הירושלמית לחקר הפסיכוזה' במכון ון-ליר ועמד בראשה. עבודת הקבוצה הולידה מונוגרף על הפסיכוזה ב-European J. of Psychoanalysis . עם גמר שלב א' של הקבוצה כתב חזנוביץ עם פרופ' מנחם ברינקר את החלק הראשון של ספרו "על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות – פסיכולוג משוחח עם פילוסוף" שיצא בהוצאת כרמל. [פורסם ראשית כ-eBook בהוצאת אמזון: ("On the Psychotherapy of Chronic Diseases: A Psychologist and a Philosopher in Dialogue") ] . כנס בן יומיים על עבודתו יתקיים עתה (30 בנובמבר-1 בדצמבר,2014) במרכז הקליני הבין-תחומי של אוניברסיטת חיפה. שמואל חזנוביץ חי עם אשתו, הדס, ולו בן דויד, כלתו שרה ונכדיו, מאיה, אוֹרי, בועז, נווה, והדר. מקיים מחקר עצמאי ופרקטיקה פרטית לפסיכותרפיה.

פעילות מקצועית

שמואל חזנוביץ החל את יצירתו בגיל ההתגברות ככתב נוער ב"מעריב לנוער" בסדרת סיפורים קצרים, ביניהם "החלון". הוא סיים את בחינת הקונקורס לחוג לפסיכולוגיה באוניב' העברית בהצטיינות יחד עם משה קרוי; שניהם קיבלו שתי מלגות מחקר במחלקת המבחנים של ביה"ס לחינוך ועבדו יחד. כתוצאה ממלגה זו עבר מאנגלית לחוג לחינוך אבל לא המשיך במגמה זו מעבר לתואר הראשון. עם השלמת התואר חזנוביץ החל לעבוד כמנחה קבוצות במכון להכשרת מפקדים. מעורבות זו במערכת הצבאית התגברה לאחר מלחמת יום הכיפורים. צה"ל הראה בזמן זה נכונות חסרת תקדים לבדיקה עצמית ועל רקע זה נפתח המדור להנחיית סגלים. המדור פיתח כלי התערבות באמצעות תהליכי קבוצה קטנה לקריאות חירום של סגלים פיקודיים ברמה גדודית וחטיבתית שנקלעו למשבר. הצוות הפותח של 10 המנחים שאליהם נמנה חזנוביץ יסד את המדור בהנחייתם של ד"ר אורי גלוסקינוס ומר איתמר רוגובסקי ויצר בפעילותו את הבסיס המעשי של הפסיכולוגיה הארגונית בארץ. ב-1977 החל חזנוביץ את לימודיו הגבוהים בקנדה. הנושא המרכזי של לימודיו: חיפוש האפשרות לפסיכותרפיה בחולים הסובלים ממחלות מסכנות חיים. כמו כן, ליבון העמדה בשאלת הגוף והנפש המתחייבת מאפשרות כזו. את עבודת המ.א. שלו בחר בתחום צדדי בספרות הפסיכואנליטית: המוטיבים העומדים מאחורי גילוי ועיצוב הזהות המקצועית של האדם. עבודה זו שבבסיסה עמד מחקר מקיף ב-150 בתים התקבלה כמונוגרף בן 70 עמודים בכתב העת: Genetic Psychology Monographs. לצורך עבודת הדוקטורט שלו –בנושא ההשפעות הנפשיות על מחלות- חזנוביץ הרחיב את נושאי לימודיו לפילוסופיה, אנתרופולוגיה, ודיאגנוזה רפואית. הוא מיקם כמו כן את הפרקטיקה הפרטית שפתח בתוך קליניקה רפואית גדולה של מנתח ורופא משפחה. הטיפול בפציינטים שסבלו ממחלות שונות שימש לבסיס האמפירי של עבודת הדוקטורט שלו. ב-1984 , שנה בה שהה במרכז לפסיכותרפיה של מכון הקלארק לפסיכיאטריה בטורונטו הועברו שוב לטיפולו פציינטים הסובלים ממחלות שונות. הטיפול שלו באחת מהם תואר כמה שנים לאחר מכן בישראל בספרו 'המקרה של ג'יי הקטנה' שיצא לאור ב-1996 בהוצאת כתר. ב-1986 במסגרת עבודתו במחלקה הפסיכיאטרית של שערי צדק הוא הנחה סטודנטים מהמחלקה לפסיכולוגיה רפואית של האוניברסיטה העברית וטיפל בפציינטים הסובלים ממחלות כרוניות.מאמציו של חזנוביץ לגיבוש עמדה ברת הגנה בשאלת הגוף והנפש שתתאר את גישתו בפסיכותרפיה של מחלות כרוניות הוליכו אותו לסיבוב נוסף של לימודים בפילוסופיה ולמגעים אינטנסיביים עם אישים שונים במחלקה לפילוסופיה ובמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. במגעים עם פרופ' עדי צמח החל להתגבש הרעיון להקים מכון קליני-פילוסופי שיעסוק מצד אחד בפסיכותרפיה בחולים במחלות כרוניות, ושיאפשר בנוסף לכך לסטודנטים לפילוסופיה להשקיף על תופעות בתחום הגוף והנפש באופן בלתי אמצעי. 'הקבוצה הירושלמית לחקר הפסיכוזה' שהוקמה על ידם במכון ון ליר נועדה כתוצאה מכך לבדוק את יכולת המחקר והתפקוד של קבוצה רב-תחומית בתחום הנושק בין פסיכולוגיה קלינית לפילוסופיה. בשנים האחרונות השתתף חזנוביץ בפעילות התנועה לפסיכואנליזה ההתייחסותית. כתיבתו בסמינרים הוירטואלים של האגודה (IARPP) מעידה כי הוא רואה את ה- I & Thou בעמדתו של בובר כמשואה סמלית בעלת מעמד מיוחס.התכניות להקמת המכון הקליני-פילוסופי נעצרו עם הפסקת פעילותו של עדי צמח כתוצאה מאירוע מוחי. ואולם המונוגרף שכתב חזנוביץ על הפסיכוזה ("Schreber's Psychosis Revisited: A Look into the Function of Passion in the Emergence of Psychosis.") שהתפרסם ב-European J. of Psychoanalysis הוליך בסופו של דבר לכנס במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה. כנס זה הוקדש לעבודתו בתחום ההשפעות הנפשיות על מחלות. הספר שכתב "על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות – פסיכולוג משוחח עם פילוסוף" (שאכן התבסס על שיחה כתובה בינו לבין מנחם ברינקר) השתמש בפרק ב' במונוגרף על הפסיכוזה כמקרה מדגים של מחלה כרונית. הכנס בחיפה מהווה תגובה לספר זה.

מחקריו

תאור מחקריו

עיקר פעילותו של חזנוביץ מכוון להבהרת ההשלכות הפילוסופיות הנובעות מהגילוי בדבר כוח הריפוי של מחלות הנובע מפרשנות סמלית שאיננה מחטיאה את מטרתה. השאלה בדבר מציאות סמלית והאור שהיא מטילה על בעיית הגוף והנפש היא נושא שמנחה את רב כתיבתו. גם המפגש שלו עם וויטגנשטיין מונחה על ידי מטרה זו, והפרשנות שלו של המהפך האחרון בחשיבתו של וויטגנשטיין הנובע מהמושגים 'משחק שפה' ו-'ראיית אספקט' (Seeing-as) מצביעה על מושגים אלה כמוצרים של פעילות סמלית.

מאמרים

המונוגרף הראשון שכתב חזנוביץ (פורסם ב-1982) - "Occupational Choice and Early Family Relationships: A Study of Sexual Symbolism" היה מחקר בתחום מבודד שלא היה נגיש לתורות המרכזיות בשדה האישיות, ההתפתחות, והלמידה בפסיכולוגיה. המחקר הזה עסק בקשר בין הבחירה המקצועית של אדם ומבנה הזהות המינית שלו. במחקר מוקדם זה המציאות הסמלית שהתבטאה במבנה הזהות המגדרית שלו היא שהיוותה את נושא העניין המרכזי שלו. הבחירה המקצועית עצמה חשפה עבור חזנוביץ את קיומם של מבנים סמליים יציבים כמעט לאורך כל חייו של אדם.המונוגרף על הפסיכוזה של שרבר (("Schreber's Psychosis Revisited: A Look into the Function of Passion in the Emergence of Psychosis.") שפורסם ב-2010 עסק בחקירת תפקידה של התשוקה (כיבושה את ההכרה) ביצירת הפסיכוזה, וחקירתה כמושב האירציונאליות באדם. גם במחקר זה זוהתה התשוקה כמבנה סמלי – אמנם בעל איכותיות בלתי רגילות – ונחקרה יכולתה לעצב את הנוף הפסיכוטי. חזנוביץ מאמין כי מבנה התשוקה כפי שהתגלתה בפסיכוזה מהווה אב-טיפוס להבנת המחלות הכרוניות.

ספריו

המקרה של ג'יי הקטנה

זהו שם ספרו הראשון של שמואל חזנוביץ שיצא לאור ב-1996 בהוצאת כתר. הנושא של ספר זה: תהליך טיפולי אינטנסיבי בן תשעה חדשים באשה קנדית בעלת היסטוריה של מחלות ופגעים קשים, נועד להציג את הנוף של הפתולוגיה הנפשית שעומד מאחורי היווצרות בלתי פוסקת של מצבים אורגניים בכללם מחלות כרוניות קשות. המקרה הזה היווה עבור חזנוביץ תצוגת מבחן (show case) לשאלת ההשפעות הנפשיות על מחלות; כמו כן, ליכולתם להיות נגישות להתערבות טיפולית.

על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות – פסיכולוג משוחח עם פילוסוף

ספר זה המבוסס בחלקו הראשון על הדיאלוג של חזנוביץ עם מנחם ברינקר, מהווה את המקום בו התרחש תהליך הליבון השיטתי לעמדת הבסיס של חזנוביץ הן בתחום הקליני והן בתחום הפילוסופי בשאלת הגוף והנפש. הוא מתאר את המשבר עם הפסיכואנליזה, את הצורה בה העמדה הסמלית פותרת את המשבר, את כוחה של העמדה הסמלית במישור ההבנה בכלל, במישור הקליני, ובסימפטומים של מחלות אורגניות בפרט, את ההיסטוריה של העמדות הפילוסופיות בשאלת הגוף והנפש, את ההיסטוריה של הפילוסופיה בשאלת המשמעות, המושג, והאובייקט והוא מסתיים בטיעון לגבי קיום סדר מוסרי כעמוד השדרה של המציאות הסמלית. הפרק השני של הספר המכיל את ההנהרה של הפסיכוזה במאמר על הפסיכוזה של שרבר, מהווה הצגת מקרה לטיעונים של הפרק הראשון.

כנס על עבודתו

הכנס במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה "פסיכותרפיה בחולים במחלות כרוניות – היבטים פסיכואנליטיים ופילוסופיים" על עבודתו של חזנוביץ מיועד לפתוח את הפתח למגמה קלינית-פילוסופית בשדה הקליני שהיוותה את מטרתם המשותפת של עדי צמח וחזנוביץ. תאריך הכנס: 30 בנובמבר – 1 בדצמבר, 2014.

לקריאה נוספת

• Hazanovitz, S. (1982), Occupational Choice and Early Family Relationships: A Study in Sexual Symbolism, Genetic Psychology Monographs, Vol 105(2), (1983),
• "Symbolic Processes of Pathological Symptoms", Doctoral Dissertation, Edmonton: University of Alberta. (2010),
• "Schreber's Psychosis Revisited: A Look into the Function of Passion in the Emergence of Psychosis, JEP European J. of Psychoanalysis-31-2010 II, 69-120. (2014),
• On the Psychotherapy of Chronic Diseases: A Psychologist and a Philosopher in Dialogue. An Amazon-Kindle eBook, Jerusalem 2014.

• חזנוביץ, ש. (2014), על הפסיכותרפיה של מחלות כרוניות – פסיכולוג משוחח עם פילוסוף, ירושלים: הוצאת כרמל.