משתמש:Ymoran00/אורי גלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי גלר
אורי גלר, 2009
אורי גלר, 2009
לידה 20 בדצמבר 1946 (גיל: 77)
תל אביב, ישראל
מקום מגורים ברקשייר, אנגליה
מקצוע קוסם
בת זוג חנה גלר
האתר הרשמי

אורי גלר פרויד[1] (נולד בשם גיורגי גלר[2] ב-20 בדצמבר 1946 בתל אביב) הוא בדרן ישראלי-בריטי הטוען כי הוא מדיום בעל כוחות על-טבעיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלר הוא בנם היחיד של יצחק גלר ואמנזי פרויד, יוצאי הונגריה ואוסטריה. לטענתו של גלר, קיימת קירבה משפחתית, מצד אימו, בינו לזיגמונד פרויד.[3]

בגיל 11 עבר יחד עם משפחתו לעיר ניקוסיה בקפריסין שם למד בתיכון קתולי בו הוא למד לשלוט היטב בשפה האנגלית. הוא חזר לישראל לקראת גיוסו ושירת בחטיבת הצנחנים. גלר נפצע בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים ובשנתיים שלאחר מכן עבד כדוגמן תחתונים.[4] באותה העת פרץ לתודעת הציבור בישראל כאשר החל לבצע קסמים בפני קהל מצומצם במועדוני לילה בתל אביב וזכה לפרסום רב בתקשורת בישראל. חשיפת סודותיו בכמה מן העיתונים הבולטים בישראל של אותה תקופה הובילה אותו לעזוב את ישראל ולנסות מזלו בחו"ל.

בעשור השני של שנות האלפיים, גלר מתגורר בברקשייר שבאנגליה, באחוזה על גדות נהר התמזה. גלר נשוי לחנה ואב לבן ובת. גלר הוא צמחוני ודובר שלוש שפות: אנגלית, עברית, והונגרית. בשנת 1996 כאשר הופיע בתוכנית אירוח אמריקאית בשם "Esther" סיפר גלר כי במשך שנים סבל מאנורקסיה נרבוזה.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השבעים זכה גלר לפרסום רב בארצות הברית ובאירופה לאחר שביצע סדרה של הופעות טלוויזיוניות בהם הפגין יכולות שנחזו כעל-טבעיות כגון טלקינזיס (הנעה מרחוק ללא מגע), דאוזינג (איתור מחצבים על ידי שימוש במאגיה), וטלפתיה. הביצועים הללו כללו כיפוף כפיות (עיקום כפיות מתכת ללא הפעלת כוח פיזי), תיאור מדויק של איורים אשר צויירו בסתר, וכמו כן בחלק מהמופעים נהג גלר לגרום לשעונים לעצור או לנוע מהר יותר. גלר טען כי הוא מבצע את הקסמים הללו באמצעות רצונו ומחשבתו בלבד. בעקבות הפרסום העולמי הרב לו זכה בתקופה זו, הופנה אליו תשומת לבה של הקהילה המדעית אשר ביקשה לבחון את יכולות המדיום להן טען. באותה נקודת השיא בקריירה שלו בשנות השבעים גלר הופיע במשרה מלאה בפני קהל בתוכניות טלוויזיה רבות ברחבי העולם.

דורון ערן (משמאל), ראש מועצת הקולנוע, מיכה חריש, ואורי גלר, בתערוכה במוזיאון ישראל בירושלים, בה הוצגה מכונית קדילאק משנת 1976 שברשותו של גלר, אשר מכוסה ב-5,000 חלקי סכו"ם, אותם כופף גלר, בכוח המחשבה לכאורה

בשנת 1970 קיבלה העיתונות הישראלית דיווח על קשריו של אורי גלר עם השחקנית האיטלקייה סופיה לורן. הוא מסר לפרסום תמונה משותפת שלו עם השחקנית. בבדיקה עם המנהלים האישיים של השחקנית הם טענו כי השניים לא נפגשו, ונמצא שהתמונה שנמסרה פוברקה.[5] גלר הודה במעשה. לאחר מכן, עזב אורי גלר את ישראל.

בארצות הברית, בשנת 1973, הוזמן גלר להתארח בתוכנית "The Tonight Show". כשנכנס לאולפן התוכנית גילה שהמארח - ג'וני קרסון - שהיה קוסם בעברו, הכין מבחן לכוחותיו בעזרת הספקן ג'יימס רנדי.[6] באולפן הוצב שולחן מלא בכלי כסף וחפצים שונים בציפיה שגלר יכופף אותם. לאחר שלא הצליח לבצע את המשימות שהוכנו עבורו, טען שהוא אינו חש "חזק" באותו הלילה. הוא הסביר זאת באווירה הספקנית והמלחיצה, לטענתו. בכך מצאו מתנגדיו אישוש להנחה כי גלר מכין את הכפיות שעות לפני הופעותיו, על ידי כיפופן והפיכתן לגמישות על סף שבירה. ב-1993 הסביר רנדי בתוכנית "הסודות של קוראי המחשבות" עבור סדרת הטלוויזיה "נובה": "נתבקשתי למנוע קסמים כלשהם. אמרתי להם לספק את האביזרים בעצמם ולא לאפשר לגלר או לאנשיו להתקרב אליהם". קטע מהתקרית שודר על ידי רשת NBC בתוכנית "פנומן". קטע זה בן שתי הדקות נפוץ ברשת האינטרנט מאז שג'יימס רנדי קיבל רשות מרשת NBC להשתמש בו וקרסון שילם על העברת הקלטת.[7]

בשנת 1976 התנוססה תמונתו של גלר על שער המגזין "ESP" (תפיסה על-חושית) בליווי הכותרת: "ב-1 בספטמבר 1976, בשעה 11 בלילה שעון החוף המזרחי, שער עיתון זה יוכל לכופף את המפתחות שלכם". לדברי העורך הווארד סמוקלר, התקבלו למעלה מ-300 תגובות חיוביות, כאשר רבות מהן כללו חפצים מעוקמים עם תיאור מפורט של הנסיבות, לרבות עיקום של מפתח העיר פרובידנס ברוד איילנד.[8]

באמצע שנות השבעים גלר השתתף במשך תקופה של שלוש שנים במבדקים שונים אשר בדקו את היכולות העל-טבעיות של גלר במעבדות שונות בארצות הברית. תוצאות הבדיקות התפרסמו לבסוף בכתב העת המדעי הבריטי היוקרתי Nature. לטענתו של גלר, לאחר שהשתתף במבדקים הללו הוא לא הרגיש יותר מחויב להוכיח שהוא יותר מקוסם.[4]

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 הודיע גלר על תקוותיו להתעשר על ידי שימוש בדאוזינג למציאת מתכות ומינרלים יקרים. לטענתו, הוא עבד תקופה אצל חברה ששכרה את שירותיו לצורך מציאת נפט, זהב ומינרלים שונים.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 השתתף גלר בסרט הטלוויזיה האמריקני "Mindbender" אשר נוצר בהשראת סיפור חייו של גלר.[9]

בשנת 1996 השתתף גלר בתוכנית "מסיבת הבית של נואל" של מגיש הטלוויזיה נואל אדמונדס. בתוכנית נעשה שימוש במצלמות נסתרות כדי להקליט ידוענים במתיחות שונות. אדמונדס תכנן תעלול שבו מדפים יפלו מקירות החדר בזמן שגלר יימצא בו. במהלך הצילומים נקלט גלר מזווית אותה לא צפה, ובו הוא נראה אוחז בכפית בחוזקה בשתי ידיו בשעה שקם להציג אותה מכופפת.[10]

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, התארח גלר במספר רב של תוכניות אירוח ובידור ברחבי העולם בנוסף להופעות משנה בסדרות טלוויזיה וסרטים. בנובמבר 2006 הנחה גלר את התוכנית "אורי גלר מחפש את היורש" בערוץ 2 בישראל בה זכה ברוב קולות ליאור סושרד. התוכנית השיגה אחוזי צפייה גבוהים אך גם ספגה ביקורת. אחת הטענות כנגד אמינות התוכנית הושמעה לאחר שגלר נראה מרכיב חפץ על אצבעו במהלך נסיונותיו להזיז מצפן ימי, כביכול באמצעות כח המחשבה בלבד. הטענה הייתה שגלר הרכיב על אצבעו מגנט שאיפשר את תזוזת המצפן.[11][12] גלר הכחיש כי מדובר בזריזות ידיים ואמר כי הוא מברך את ה"הילה המיסטית" שהפרסום הזה העניק לו.[13] את אותו תעלול עם המצפן ביצע גלר בשנת 2000 בתוכנית הטלוויזיה "The View" של רשת ABC. שבוע לאחר מכן שיחזר שם רנדי את אותו הקסם.[14]

בין החודשים אוקטובר - נובמבר 2007 השתתף גלר בהפקה האמריקנית לתוכנית "היורש" בשם "Phenomenon" - גלר שימש כשופט בתוכנית זו לצד הקוסם האמריקני כריס אנג'ל. התוכנית בוטלה לבסוף באופן רשמי כאשר ב-2 באפריל 2008 לא כללה רשת NBC את התוכנית בלוח השידורים של הערוץ לעונת 2008-‏2009.[15] במהלך שנת 2008 גלר הנחה מספר תוכניות נוספות באירופה אשר מתבססות על אותו הפורמט - את תוכנית הטלוויזיה "The Next Uri Geller" בערוץ Pro7 הגרמני, את תוכנית הטלוויזיה "De Nieuwe Uri Geller" בטלוויזיה ההולנדית ואת תוכנית הטלוויזיה "A kiválasztott" בטלוויזיה ההונגרית (במהלכה הוא דיבר בהונגרית ובאנגלית).

לפי טענתו של גלר הוא הועסק בעבר בדאוזינג על ידי חברות שונות אשר שכרו את שירותיו לצורך איתור מחצבים יקרים,[16] כאשר הוא הצליח באמצעות כוחותיו לאתר בהצלחה נפט ומתכות יקרות ובין היתר הוא הצליח לאתר עבור חברת הנפט הלאומית של מקסיקו "Pemex" שדות נפט. כאות הוקרה על כך הוענקה לגלר אזרחות מקסיקנית מנשיא מקסיקו חוסה לופס פורטייו.[3]

כחלק מפעילויותיו ההתנדבותיות נוהג אורי גלר לארח בביתו קבוצות של חולי סרטן מישראל, רובם ילדים, כדי לעודד את רוחם במאבקם במחלה.[17]

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 יצא לאור סרט תיעודי בערוץ ה-BBC בשם "חייו הסודיים של אורי גלר - מרגל על-טבעי", (The Secret Life of Uri Geller - Psychic Spy) שבו הופיעו אורי גלר, בנימין נתניהו, כריסטופר "קיט" גרין, פול ה. סמית', הארולד פוטהוף וראסל טארג. בסרט נטען כי גלר הפך ל"מרגל על טבעי" עבור ה-CIA, גויס על ידי המוסד, ועבד כסוכן חשאי רשמי במקסיקו, תוך שימוש בכוחות על-טבעיים כגון היכולת למחוק תוכן של דיסקטים באמצעות המחשבה.[18][19][20]

טענות בדבר כוחות על טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלר טען בעבר שיכולותיו הן תוצאה של כוחות על טבעיים[21] אשר ניתנו לו על ידי חוצנים,[22] אולם מדענים ידועים, קוסמים וספקנים הציעו דרכים אפשריות שבהן גלר יכול היה להונות את המדענים תוך שימוש בהסחת דעת והטעיה.[23][24] מבקרים אלו, שכללו את ריצ'רד פיינמן, ג'יימס רנדי ומרטין גרדנר, האשימו את גלר כי עשה שימוש בהדגמותיו במרמה מחוץ לתחום עסקי השעשועים.[25][26]

במאמר משנת 1974 נטען כי מנהלו של גלר, שיפי שטרנג, ואחותו, חנה שטרנג (לימים - אשתו של גלר ואם ילדיו), עזרו בחשאי לגלר במהלך הופעותיו.[27].[28]

זוכה פרס נובל לפיזיקה ריצ'רד פיינמן, שהיה גם קוסם חובב, כתב בספרו "אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!" שגלר לא הצליח לכופף מפתח מולו ומול בנו.[29]

גלר ידוע בעריכת ניבויים הקשורים לאירועי ספורט. הספקן ג'יימס רנדי והעיתון הבריטי ה״סאן״ הראו שהקבוצות והשחקנים שגלר בוחר שינצחו לרוב דווקא מפסידים.[30] ג'ון אטקינסון חקר את הניבויים שסיפק גלר במשך 30 שנה וסיכם כי "לעתים קרובות אורי פגע בסיכוייהם של הספורטאים והקבוצות להם ניסה לעזור."[30] אחד מקוראיו של רנדי כינה זאת "הקללה של אורי גלר".[31]

במהלך טורניר יורו 1996 בין סקוטלנד ואנגליה באצטדיון ומבלי, טען גלר, שריחף במסוק מעל המגרש, כי הצליח להזיז את הכדור מנקודת העונשין בזמן שגארי מקאליסטר, שחקנה של סקוטלנד, התכוון לבעוט בעיטת עונשין,[32] דבר אשר, אם נכון, היה נגד חוקי התאחדות הכדורגל, כיוון שהכדור היה מוגדר "לא במשחק". בעיטת העונשין הסתיימה בהחמצת ההזדמנות להשוות את המשחק לטובת סקוטלנד.

בעוד מקרה ידוע, בשנת 1992, התבקש גלר לחקור את מקרה החטיפה של הדוגמנית ההונגרית הלגה פרקס (Helga Farkas). לאחר שחזה כי היא תימצא חיה ובריאה, התגלה שהיא נרצחה על ידי חוטפיה.[33][34]

בשנת 2007 התרשמו ספקנים כי גלר מוותר על טענותיו בדבר כוחות מיוחדים. רנדי ציטט משפט שאמר גלר בגיליון נובמבר 2007 של המגזין Magische Welt (עולם הקסמים): "אני לא אומר יותר שיש לי כוחות על טבעיים. אני עוסק בבידור. אני רוצה לתת מופע טוב. כל הדמות שלי השתנתה."[35] בראיון מאוחר יותר, אמר גלר ל Telepolis (מגזין מקוון בגרמנית): "אמרתי למגזין הגרמני הזה ששיניתי את אופיי, למיטב זכרוני, ואני לא אומר עוד שאני עושה דברים על-טבעיים. זה לא אומר שאין לי כוחות. זה אומר שאני לא טוען 'זה על-טבעי', אני אומר 'אני מתעתע (mystifier)!' זה מה שאני אומר. הספקנים סובבו את דבריי ואמרו: 'אורי גלר אמר שהוא קוסם!'. מעולם לא אמרתי זאת."[36] בראיון הזה גלר המשיך והבהיר שכאשר הוא נשאל כיצד הוא מבצע את פעלוליו הוא אומר לילדים "שכחו מהעל-טבעי. שכחו מכיפוף כפיות! במקום זאת, התמקדו בלימודים! הפכו לאנשים שחושבים חיובי! האמינו בעצמכם וצרו מטרה! לכו לאוניברסיטה! אל תעשנו!! אל תגעו לעולם בסמים! חישבו על הצלחה!"[36]

בפברואר 2008 הודה גלר בתוכנית הטלוויזיה "אורי גלר הבא" (גרסה גרמנית של The Successor), שאין לו כל כוחות על-טבעיים, ואז קרץ למצלמה.[37]

הקבלה לקסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלר מודה: "וודאי, ישנם קוסמים שיכולים לשחזר [את ההופעה שלי] באמצעות טריקים."[38] הוא טען שלמרות שניתן לשחזר את כיפוף הכפית הידוע שלו באמצעות פעלולי קסמים, הוא משתמש בכוחות על-טבעיים לצורך כך.[38]

קוסמי במה מכירים מספר שיטות ליצירת האשליה של כפית המתכופפת מעצמה. הנפוצה ביותר היא הסחת הדעת, עיקרון העומד בבסיס קסמים רבים.[39] ישנן דרכים רבות בהן כף מכופפת יכולה להיות מוצגת לקהל תוך כדי מתן הרושם שהיא התכופפה באמצעות כוחות על טבעיים. דרך אחת היא להשתמש בהסחות דעת רגעיות בהן הקוסם מכופף פיזית את הכף בצורה נסתרת מהקהל, ואז לחשוף את הכיפוף בצורה הדרגתית וליצור את האשליה שהכף מתכופפת אל מול עיני הקהל.[40] דרך אחרת היא להכין את הכף מראש על ידי כיפופים רבים שמביאים אותה קרוב לנקודת השבירה, ובכך להפחית את כמות הכח הדרושה לצורך כיפופה ואף שבירתה בזמן המופע.[40]

בזמן הדגמות ציור טלפתיות, גלר טען שביכולתו לקרוא את מחשבותיהם של מתנדבים בזמן שציירו. למרות שבהדגמות אלו אין הוא מסוגל לראות את התמונה המצוירת, לעתים קרובות הוא נוכח בחדר, מה שמאפשר לו להסיק צורות כלליות מתוך תנועות ורחשי העיפרון, כאשר כח הסוגסטיה עושה את שאר העבודה.[39]

ייצרני שעונים העירו כי "שעונים רבים שנחשבים מקולקלים עומדים רק בגלל שמן דביק במנגנון. עצם החזקת השעון בכף היד מחממת ומרככת את השמן ועשויה להשיב את השעון לפעולה".[41]

בשנת 1978 אמר סוכנו של גלר בבריטניה, יאשה כץ, שכל הופעותיו של גלר היו טריקים, והסביר כיצד באמת בוצעו.[42]

בנובמבר 2008, גלר קיבל פרס במהלך כנס קוסמים מטעם אגודת ברגלאס עבור "שירות לקידום עולם הקסמים". בנאום התודה שלו אמר גלר שאילו לא היו לו כוחות על טבעיים אז הוא כנראה היה "הגדול מכולם" מכיוון שהצליח לשטות בעיתונאים, מדענים ובברגלאס בעצמו.[43] באוקטובר 2012, גלר נתן הרצאה לקוסמים בארצות הברית לכבוד יום ההולדת ה75 של עיתון Genii.[44]

חקירה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים הדגים גלר את יכולות קריאת המחשבות וכיפוף הסכו"ם בתנאים בלתי מבוקרים כגון אלה שבראיונות טלוויזיה. בתחילת הקריירה איפשר למספר מדענים לחקור את טענותיו. מחקר שנערך במכון סטנפורד למחקר (Stanford Research Institute) ואשר בוצע בידי החוקרים הארולד פוטהוף וראסל טארג ב-1974, מצא שהצלחותיו של גלר היו מרשימות מספיק בכדי להצדיק מחקר רציני נוסף, והמונח "אפקט גלר" נטבע כדי לתאר את היכולות המסוימות שנראה כי הודגמו. [45][46]

בספרו "An Encyclopedia of Claims, Frauds, and Hoaxes of the Occult and Supernatural" כותב ג'יימס רנדי: "האל פוטהוף וראסל טארג, שחקרו את גלר במכון סטנפורד למחקר, היו מודעים לפחות במקרה אחד כי גלר הציג להם תעלול קוסמים."[47] בנוסף לכך, מסביר רנדי, "הפרוטוקולים שבהם הם עשו שימוש בחקירה 'רצינית' זו של הכוחות שגלר טען להם תוארו על ידי ד"ר ריי היימן כ'מרושלים ולקויים' במסגרת חקירה של הפרויקט שביצע עבור DARPA״.[47]

בין המבקרים של חקירה זו נמנים הפסיכולוגים ד"ר דוד מרקס וד"ר ריצ'רד קאמאן, שפרסמו תיאור כיצד גלר יכול היה לרמות במבחן בלתי רשמי של כוחותיו אשר נערך בשנת 1977.[48] מאמרם במגזין "Nature" ב-1978[49] וספרם מ-1980 "הפסיכולוגיה של העל-טבעי" (הוצאה שנייה משנת 2000) סיפקו הסבר אפשרי פשוט ליכולות הטלפתיה לכאורה של גלר.[50] מרקס וקאמאן מצאו הוכחות לכך שבמהלך הניסויים גלר יכול היה להציץ דרך חור בקיר המעבדה שחצץ בינו לבין הציורים שהתבקש לשחזר. הציורים הוצבו על הקיר שמול חור ההצצה, אותו סתמו טארג ופוטהוף בצמר גפן. בנוסף לכשל זה, ניתנה לגלר גישה לאינטרקום דו-כיווני שאיפשר לו להקשיב לשיחתם בזמן שהם בחרו ו/או הציגו את הציורים. כשלים בסיסיים אלה מדגישים את החשיבות שבנוכחות פסיכולוגים, קוסמים ומומחי תפיסה אחרים - המאומנים בשיטות חסימה של רמזים תחושתיים - במהלך המבחנים שעוברים הטוענים לכוחות מיוחדים.[50] לאחר סיכום הניסויים כתב מרקס כי אף אחת מטענותיו של גלר ליכולות על-טבעיות לא הוכחה בתנאים מבוקרים מדעית. הוא סיכם כי ״לגלר אין שום יכולת על-טבעית. לעומת זאת, אני חושב שהוא קוסם נבון ומוכשר ביותר.״[50]

ריי היימן מציג כיפוף כפית בשנת 2012

התדיינויות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלר תבע או איים בהליכים משפטיים כנגד מספר מבקרים שלו בהצלחה חלקית.[51] אלה כללו האשמות של הוצאת לשון הרע שהופנו כנגד ג'יימס רנדי ואמן האשליות ג'רארד מג'קס.

בשנת 1989 צוטט רנדי בראיון לעיתון יפני כאומר שגלר גרם למדען "לירות לעצמו בראש" לאחר שגילה שגלר הונה אותו. רנדי טען לאחר מכן שזו הייתה מטאפורה שלא הובנה כראוי בשל קשיי תרגום.[52] הסיפור דווח גם בעיתון קנדי, שציטט את רנדי כאומר בערך אותו הדבר: "מדען אחד, מטלורג, כתב מאמר שתומך בטענות של גלר על כך שהוא מסוגל לכופף מתכות. המדען ירה בעצמו לאחר שהראתי לו כיצד מתבצע התעלול".[52]

בשנת 1990 תבע גלר את רנדי בבית משפט ביפן בשל הציטטה שפורסמה בעיתון היפני. רנדי טען שהוא לא יכול להרשות לעצמו הגנה משפטית ולכן הוא הפסיד במשפט מסיבת ברירת מחדל. בית המשפט הכריז על התבטאותו כ"עלבון" (Insult) ולא כ"השמצה" (Libel), ופסק תשלום סמלי של "שליש אחוז ממה שנתבע".[53] מכיוון שהאשמה בגין "עלבון" מוכרת רק במשפט הסיני והיפני, רנדי לא נדרש לשלם את הקנס.[53][54][55] מאוחר יותר, בשנת 1995, הסכים גלר להפסיק לתבוע את תשלום של הקנס היפני.[51]

בשנת 1992 הגיש גלר תביעה על סך 15 מיליון דולר נגד רנדי והארגון הספקני CSICOP כתגובה להצהרות שנכתבו בראיון ל- International Herald Tribune ב-9 באפריל 1991[51][52], אך היא נכשלה היות שחלה על הדברים התיישנות.[51] בשנת 1994 ביקש גלר למחוק את התביעה והצטווה לשלם 50 אלף דולר עבור שכר הטרחה של עורכי דינו של המו"ל. לאחר שלא שילם בזמן, חויב גלר בתשלום של של 20 אלף דולר נוספים. לאור הוראה זאת נדחתה התביעה, דבר אשר אומר, על פי עורכי דינו של רנדי, שגלר לא יוכל להביא את אותה התביעה בפני אף ערכאה משפטית נוספת[51][56]. בשנת 1995 הודיעו גלר ורנדי כי יישבו את אחרונת התביעות בין גלר ל CSICOP[54]. כחלק מההסדר, הסכים גלר לא לדרוש את התשלום מפסק הדין היפני מ 1990, בתמורה לכך שהוצאת ספרים Prometheus Books תכניס תיקון בכל המהדורות העתידיות של הספר "Physics and Psychics" להצהרות שגויות המתייחסות לגלר.[54] על פי Marcello Truzzi, רנדי הוציא את כל הכסף שקיבל מפרס McArthur ועורך הדין הנוכחי שלו עובד פרו בונו.[51]

בשנת 1991 תבע גלר מיליוני דולרים מתאגיד טיימקס ומחברת הפרסום פאלון מקאליגוט[57] בגין פרסומת בה נראה אדם מכופף מזלגות וחפצים אחרים, אך נכשל בעצירת שעון טיימקס. גלר חויב לשלם 149,000$ על הגשת תביעה קטנונית.[58]

בשנת 1998 דחתה רשות התקשורת הבריטית (BSC) תלונה שהגיש גלר, בטענה כי "אין חוסר הגינות בכך שקוסמים הדגימו כיצד לחקות 'מעשים על-טבעיים'" בפרק "סודותיהם של בעלי הסופר-כוחות על-טבעיים" בתוכנית המדע הבריטית Equinox.[59] ההחלטה המלאה של רשות התקשורת הבריטית זמינה כאן [3].[60]

גלר שקל גם תביעה כנגד איקאה על ששיווקה קו רהיטים בשם "אורי", שהתאפיין ברגליים עקומות.[61]

טענות בדבר זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2000 תבע גלר את חברת משחקי הווידאו נינטנדו בסכום של 60 מיליון פאונד עקב דמות פוקימון בשם "יונגרר", שבאנגלית הפכה ל"קדברה". לטענתו, הדמות נכסה את זהותו ללא אישורו המפורש.[62][63] דמות הפוקמון המדובר ניחנה בכוחות על-טבעיים וחומשה בכפית עקומה. גלר טען שהכוכב על מצחה ושלושת הברקים על בטנה הם סממנים פופולריים לזרוע הצבאית של האס-אס הנאצי (וואפן אס אס).[63] הקטקנה (מערכת ההברות היפנית) של הדמות (ユンゲラー), נראית דומה לתעתיק שמו של גלר ביפנית (ユリゲラー). ציטוט של גלר: "נינטנדו הפכו אותי לדמות פוקימון שטנית ומרושעת. נינטנדו גנבו את זהותי על ידי שימוש בשמי ובסממני הזהות שלי."[63] השופט המחוזי וואן וואקר ביטל את טענותיו של גלר בהיעדר סמכות שיפוטית.[דרוש מקור]

ב 2007 הוציא גלר התראת DMCA (הפרת זכויות) ל YouTube להסרת סרטון שהועלה על ידי Brian Sapient מה"חוליה לחשיבה רציונלית" שהציג קטעים מפרק של סדרת הטלוויזיה Nova (סדרת אמריקאית שעוסקת במדע פופולרי) שכותרתו: "סודות המדיומים". בסרטון זה נכללו תמונות של גלר נכשל בביצועיו. בתגובה, Sapient יצר קשר עם קרן החזית האלקטרונית, הוציא התראת-נגד מסוג DMCA ותבע את גלר על שימוש לרעה ב DMCA. החברה של גלר, Explorologist, מילאה תביעת-נגד. שתי התביעות יושבו מחוץ לכתלי בית המשפט; הסדר כספי שולם (לא ברור על ידי מי ולמי) ושמונה השניות של צילומים בבעלות Explorologist קיבלו רישיון לא מסחרי (Creative Commons license).[64]

אי הכבש, סקוטלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 2009 רכש גלר חלקת אדמה בלתי מיושבת בגודל 100 על 50 מטר ב"אי הכבש", הממוקם בחופה המזרחי של סקוטלנד. המקום נודע במשפטי המכשפות שנערכו בו, ובחופים שנאמר עליהם כי שימשו את רוברט לואיס סטיבנסון בתיאוריו בספרו "אי המטמון". גלר טוען כי באי קבור אוצר מצרי שהובא לשם לפני 3500 שנה על ידי סקוטה, אחותו-למחצה של תות ענח' אמון, וכי הוא ימצא את האוצר על ידי דאוזינג. גלר טוען גם שהגביר את כוחותיו המיסטיים של האי בכך שקבר שם גביש שהיה שייך פעם לאלברט איינשטיין.[65][66]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים כתב 16 ספרים בדיוניים ומדע בדיוניים וערך הרצאות בתשלום ברחבי העולם בפני חברות שונות.[3]

ספרים שאינם בדיוניים אותם גלר כתב:

  • האמת על חיי (1975) - אוטוביוגרפיה
  • My Story (אפריל 1975) ISBN 0030301963
  • Uri Geller's Fortune Secrets (מאי 1987) ISBN 0722138121
  • The Geller Effect (פברואר 1988) ISBN 978-0586074305
  • Uri Geller's Mind Power Kit (אוקטובר 1996) ISBN 0670871389
  • Uri Geller's Little Book of Mind Power (אוגוסט 1999) ISBN 186105193X
  • Mind Medicine (אוקטובר 1999) ISBN 1862044775
  • Confessions of a Psychic and a Rabbi (מרץ 2000) ISBN 1862047243
  • Unorthodox Encounters (נובמבר 2001) ISBN 1861053665

ספרים בדיוניים אותם גלר כתב:

ספרים העוסקים בגלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Uri;: A journal of the mystery of Uri Geller מאת אנדריאה פוהריץ' (ינואר 1975)
  • The Geller Phenomenon מאת וילסון קולין (ינואר 1975) ISBN 0717281051
  • The Amazing Uri Geller מאת מרטין איבון (מאי 1975) ISBN 0451064755
  • In Search of Superman מאת ג'ון וילהלם (יולי 1976) ISBN 0671805908
  • The Strange Story of Uri Geller מאת ג'ים קולין (דצמבר 1977) ISBN 0817210377
  • The Magic of Uri Geller מאת ג'יימס רנדי (יוני 1982) ISBN 0-87975-199-1
  • Gellerism Revealed מאת בן האריס (שנת 1985) ISBN 0-919230-92-X
  • Uri Geller Magician or Mystic? מאת ג'ונתן מרגוליס (נובמבר 1998) ISBN 0752810065
  • The Psychology of the Psychic מאת דייוויד מרקס (דצמבר 2000) ISBN 1573927988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אורי גלר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורי גלר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר ישן של אורי גלר ב-ארכיון האינטרנט, גרסה מאוקטובר 2007
  2. ^ "Hot News" Randi, James; www.jref.org; 27 July 2007.
  3. ^ 1 2 3 ביוגרפיה קצרה של אורי גלר - מתוך האתר הרשמי של אורי גלר (באנגלית)
  4. ^ 1 2 סמדר שיר, "אם מייקל אשם, אני לא אורי גלר", באתר ynet, 30 בדצמבר 2003
  5. ^ עמנואל בר-קדמא ועדית נוימן, סופיה לורן: אורי גלר לא נפגש עמי - וזייף תצלום ה"פגישה", עיתון ידיעות אחרונות (תצלום של העיתון שנמצא באתר ImageShack)
  6. ^ אורי גלר מתארח ב-Tonight Show (סרטון מאתר YouTube)
  7. ^ "Swift – March 30, 2007". 2007-03-30. נבדק ב-2007-12-22.James Randi discusses obtaining the clip of Uri Geller on The Tonight Show. In the Secrets of the physics program, the clip is in minutes 8:55 - 11:20.
  8. ^ "Geller Experiment Successful – ESP Magazine". Zem.demon.co.uk. נבדק ב-2010-03-07.
  9. ^ "Mindbender", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  10. ^ "James Randi exposes Uri Geller". YouTube. נבדק ב-2010-07-27. Excerpt from "James Randi's Solved Mysteries Workshop", a talk given by Randi during the 1998 Skeptics Society Convention.
  11. ^ Ymoran00/אורי גלר, בביצוע Uri Geller Exposed on Rffi Reshef with Compass Trick, סרטון באתר יוטיוב
  12. ^ "James Randi's Swift – February 09, 2007". Randi.org. נבדק ב-2010-03-07.
  13. ^ "Entertainment | Uri Geller accused of TV trickery". BBC News. 2007-01-21. נבדק ב-2010-03-07.
  14. ^ Randi, James (2000-01-26). "The Moving Compass Trick". James Randi Educational Foundation. נבדק ב-2007-03-30.
  15. ^ Rick Porter & Zap2It.com,‏ NBC Makes Big Plans for '08-'09, באתר ZAP2it,‏ 2 באפריל 2008
  16. ^ תני גולדשטיין, אורי גלר: האיש בעל "כוחות על טבעיים", באתר ynet, 9 בנובמבר 2006
  17. ^ מיטל יסעור בית-אור, לזרות נקודות אור על החיים / טיול עם חולות סרטן, באתר ynet, 3 ביולי 2008
  18. ^ Spring Films entry [1]
  19. ^ http://www.bbc.co.uk/programmes/b037k0c5
  20. ^ אתר למנויים בלבד Jake Wallis Simons,Ceri Radford, ‏The Secret Life of Uri Geller, BBC Two, review, The Telegraph, 21 July 2013
  21. ^ Geller, Uri (8 בנובמבר 2000). "Geller: I can bend metal". London: The Guardian. נבדק ב-2007-10-17. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "TV2V". Webcast.tv2.hu. נבדק ב-2010-03-07.
  23. ^ "The skeptic's Dictionary: Uri Geller". Skepdic.com. נבדק ב-2010-03-07.
  24. ^ "Richard Feynman on Uri Geller". Indian-skeptic.org. 1997-10-23. נבדק ב-2010-03-07.
  25. ^ Geller v. Randi, US Circuit Court of Appeals for the District of Columbia, 1994.
  26. ^ Gardner, Martin (1989) [1981]. Science: Good, Bad & Bogus. Prometheus Books. ISBN 0-87975-573-3.
  27. ^ "גלר מסובב את העולם כולו על אצבעו הקטנה; רק מכריו הקרובים ביותר יודעים מהם שיטותיו." העולם הזה, 1974-02-20
  28. ^ Booth, John. (1986). Psychic Paradoxes. Prometheus Books. p. 55. ISBN 0-87975-358-7 "The secret of [Geller']s ability to ascertain "psychically" what audience members were writing on a blackboard behind his back was exposed by his former girl friend, Hannah Shtrang. In the Israeli weekly paper, Ha'Olam Hazeh, 20 February 1974 she disclosed how Geller had taught her brother Shipi (who generally traveled with the magician) and herself how, while seated quietly in the hall at every show, to convey the writing information to him with surreptitious signals."
  29. ^ פיינמן, ריצ׳רד (1985). אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!, p. 339
  30. ^ 1 2 Lorraine, Veronica (2007-04-01). "קללת אורי גלר". ה״סאן״. London. נבדק ב-2007-04-01.
  31. ^ "קללת אורי גלר". James Randi Educational Foundation. 2003-07-27. נבדק ב-2007-04-01.
  32. ^ "Home of the Daily and Sunday Express | UK News :: Scots pyramid island a bargain for psychic Uri". Express.co.uk. 2009-02-12. נבדק ב-2010-03-07.
  33. ^ "Commentary, 7 September 2001 — Reluctant Wizard, Sylvia Browne — At Last, and Geller in Hungary". Randi.org. נבדק ב-2010-03-07.
  34. ^ "psi-missing". Skepdic.com. נבדק ב-2010-03-07.
  35. ^ Randi, James (2008-01-18). "Geller Reversal". James Randi Educational Foundation.
  36. ^ 1 2 "Forget the paranormal!". Telepolis. 2008-02-05.
  37. ^ The next Uri Geller – "Unglaubliche Phänomene Live". 2008-02-05. ProSieben.
  38. ^ 1 2 "Uri Geller – A Sceptical Perspective". WordSmith. באוקטובר 1996. נבדק ב-2006-10-12. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 Harris, Ben "The Second Coming Psychics: All the Best from Skeptic 1986–1990", skeptics.com.au, p. 8
  40. ^ 1 2 Interview with James Randi in NOVA (TV series) episode, "Secrets of the Psychics".
  41. ^ Rensberger, Boyce (13 December 1975) "Magicians Term Israeli 'Psychic' a Fraud," The New York Times, p. 59
  42. ^ Gray, William D. (1991). Thinking Critically About New Age Ideas. Wadsworth Publishing Company. p. 80. ISBN 978-0534143947 "Skilled magicians can duplicate all of [Geller’s] illusions, and his manager has testified that Geller uses an accomplice in trickery. Geller is probably the most thoroughly exposed charlatan of all time, but he is still hailed by many believers as a genuine psychic."
  43. ^ Service To Magic Award [2], accessed 3 December 2008. "Lets say I wasn’t real, lets say for the last years I’ve fooled the journalists, the scientists, my family, my friends... You... If I managed to fool them, I must be the greatest...I cannot bend spoons like some of the magicians, you, can, it blows my mind when I see that, I have no idea. I had the idea and cheekiness to call it psychic, in fact all I wanted was to be rich and famous."
  44. ^ Linking Ring Magazine. August 2012, p. 9
  45. ^ Targ, R.; Puthoff, H. (1974). "Information transmission under conditions of sensory shielding". Nature 251 (5476): 602–607.
  46. ^ "The Geller Papers". UriGeller.com. 2007. נבדק ב-2007-03-28.
  47. ^ 1 2 Randi, James (1995). "An Encyclopedia of Claims, Frauds, and Hoaxes of the Occult and Supernatural". St. Martin's Press. נבדק ב-2007-03-28.
  48. ^ Marks, David and Kammann, Richard (Summer 1977) "The Non-Psychic Powers of Uri Geller". Skeptical Inquirer, 1(2): 9–17.
  49. ^ Marks, D.; Kammann, R. (1978). "Information transmission in remote viewing experiments". Nature. 274 (5672): 680. doi:10.1038/274680a0.
  50. ^ 1 2 3 David Marks (psychologist)|Marks, David; Kammann, Richard. (2000). The Psychology of the Psychic. Prometheus Books. pp. 137-187. ISBN 1-57392-798-8
  51. ^ 1 2 3 4 5 6 Truzzi, Marcello (במאי 1996). "Psi Researcher". Psi Researcher, the Parapsychological Association newsletter. אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה) mirror
  52. ^ 1 2 3 Cuckoos and Cocoa Puffs by Carol Krol Skeptical Eye – Vol. 8, No. 3, 1995, a newsletter published by the National Capital Area Skeptics (NCAS)
  53. ^ 1 2 "Randi's Geller Hotline for 1994: Recent Legal Developments". Randi.org. 1994-12-11. נבדק ב-2010-03-07.
  54. ^ 1 2 3 "PSI Researcher". Uri-geller.com. נבדק ב-2010-03-07.
  55. ^ Randi, James (2007-02-09). "More Geller Woo-Woo". SWIFT Newsletter. James Randi Educational Foundation. נבדק ב-2007-01-29.
  56. ^ Geller, Uri (באוגוסט 1994). "Uri Geller Libel Suit Dismissed". Committee for Skeptical Inquiry. אורכב מ-המקור ב-2008-04-03. נבדק ב-2006-12-08. Self proclaimed "psychic" Uri Geller had to dismiss a multi-million dollar libel suit and has to pay over $20,000 in sanctions in an action he brought against skeptical book publisher Prometheus Books of Amherst, New York. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ (No. 90-Civ-2839, 22 July 1991)
  58. ^ "Recent Legal Developments". James Randi Educational Foundation. 1994-12-11. נבדק ב-2007-11-01.
  59. ^ Blackmore, Susan (בנובמבר–בדצמבר 1998). "UK broadcast commission rejects Geller's 'Secrets of the Psychics' complaint". Skeptical Inquirer. נבדק ב-2007-03-11. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ "BSC". Openmedia.co.uk. נבדק ב-2010-03-07.
  61. ^ Margolis, Jonathan (1999-12-29). "Nintendo faces £60m writ from Uri Geller". London: Guardian Unlimited. נבדק ב-2007-07-10.
  62. ^ "Uri Geller sues Pokemon". נבדק ב-2007-05-30.
  63. ^ 1 2 3 "Geller sues Nintendo over Pokémon". BBC News. 2000-11-02. נבדק ב-2007-05-30.
  64. ^ Sapient v. Geller, Electronic Frontier Foundation
  65. ^ Wall Street Journal, August 23, 2010, 1. The article quoted Geller as saying that "I'm certain there are ancient Egyptian artifacts there. It's only a matter of time until we find them."
  66. ^ "Spoon-bender buys Scottish island". BBC News. 2009-02-11.


[[קטגוריה:בדרנים ישראלים]] <nowiki>[[קטגוריה:מיסטיקנים]] [[קטגוריה:פסאודו-מדע]] [[קטגוריה:צמחונים ישראלים]] [[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שהיגרו לבריטניה]]</nowiki>

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Ymoran00/אורי_גלר&oldid=37423783"