משתמש:Yali babani/הקהילה היהודית באופסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קהילת אופסה[עריכת קוד מקור | עריכה]


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה "אופסה" הוקמה בשנת 1790 במחוז וילנה שבפולין, וכיום נמצאת בבלארוס. בשנת 1790 עמד מספר בעיירה על כ130 תושבים שמתוכם אך אין זכר לכמות היהודים מתוך הכלל.

בשנת 1859 היו כ163 תושבים בעיירה ואין זכר לכמות היהודים מתוך הכלל.

בשנת 1866 היו כ216 תושבים בעיירה ואין זכר לכמות היהודים מתוך כלל האוכלוסייה.

היהודים בעיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 היו כ714 תושבים בעיירה ומתוכם נמנו כ334 יהודים.

בעיירה אופסה רוב היהודים עסקו בחקלאות, נפחות, בעסקי העגלונות, הם עסקו גם בסחר, בשחיטה, עבדו כאופים, בעלי חנויות קטנות, סנדלרים, חייטים ומתווכים.

חוץ מזה הם נעזרו גם בארגוני סעד שונים.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באופסה כ-450 יהודים ,הם היו כמחצית אוכלוסייתה של אופסה.

בעקבות השתלטות הסובייטים על העיירה ב19 בספטמבר 1939 הולאמו חנויות בעיירה והיהודים עברו לעבוד במסגרת הקואופרטיבים שהיא מסגרת של גופים כלכליים שיתופיים ותעשייתיים שהוקמו כדי לרכוש חומרי גלם, ייצור מוצרים ולבסוף מכירתם.

ביוני 1941 כבשו הגרמנים את העיירה וכעבור כמה ימים אחרי הכיבוש התחילו להתעלל ביהודי אופסה, קבוצה של נערים ונערות יהודים הוצאו להורג מחוץ לעיירה.

לאחר מכן הגרמנים הקימו בעיירה יודנראט ובראשו עמד דוד לוין.

בדצמבר 1941 נשלחו מרבית יהודי אופסה לגטו ברסלב ונרצחו שם עם שאר יהודי העיירה ברסלב ב3 ביוני 1942.

כ60 יהודים בעלי מקצוע ומשפחותיהם רוכזו בגטו סגור ומגודר שהפך למעין מחנה עבודה, לתוך הגטו הסתננו גם יהודים מעיירות אחרות שניצלו מאקציות בעיירותיהם.

בראשון ביולי 1942 נמנו בגטו באופסה כ300 יהודים.

גטו אופסה חוסל בשנת 1942 בגלל שהגרמנים העבירו את את היהודים לגטו אחר שהקימו בברסלב.

ב6 ביוני 1942 כמאה צעירים מתוך יהודי אופסה נשלחו למחנה עבודה ליד ביאליסטוק, בנובמבר 1942 הם נשלחו עם טרנספורט מביאליסטוק למחנה המוות טרבלינקה, ביחד עם עוד הרבה יהודים נדחסו לתוך קרונות בקר.

היו הרבה יהודים שבצעדה מאופסה התמוטטו בשל אפיסת כוחות, חלק מאלו שכן שרדו את הצעדה ועלו לקרונות הבקר בסופו של דבר, מתו בנסיעה ורק יחידים נשארו בחיים, כ17 צעירים יהודים שהיו בטרנספורט למחנה המוות טרבלינקה הצליחו לקפוץ מן הקרון, אך לא כולם שרדו בבריחתם. לאחר מסע ארוך הגיעו ליערות באיזור אושמיאנה וחברו לפרטיזנים כלוחמים.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנגמרה המלחמה העיירה שוחררה על ידי הצבא האדום והפרטיזנים, בשנת 1995 היו בעיירה כ250 בתים וכ600 תושבים ( אך לא ידוע על יהודים).