משתמש:Tuliguy/נו-דיסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נו-דיסקו
מקורות סגנוניים דיסקו, יורודיסקו, איטלו דיסקו, פוסט-דיסקו, פרנץ' האוס, פאנקי האוס, דיסקו האוס
מקורות תרבותיים אמצע שנות ה-90, בריטניה

נו-דיסקואנגלית: Nu-disco) הוא ז'אנר של מוזיקת דאנס מהמאה ה-21 המזוהה עם עניין מחודש בדיסקו של סוף שנות ה-70,[1] בסגנון של מוזיקת דאנס אירופית של שנות ה-80 ומוזיקת דאנס אלקטרונית של תחילת שנות ה-90.[1][2] הז'אנר היה פופולרי בתחילת שנות ה-2000, וחווה לתחייה קלה בשנות ה-2010.

יש כמה סצנות הקשורות למונח נו-דיסקו. הסצנה המקורית מאופיינת כמוזיקת האוס המשולבת עם אלמנטים של דיסקו (המכונה לעיתים בטעות דיסקו האוס),[3][4] ומוזיקה בלארית בהשפעת דיסקו, הידועה גם בשם בלריקה.[5]

לעיתים קרובות מבלבלים את נו-דיסקו עם ז'אנרים אחרים של מוזיקת האוס המושפעים מדיסקו, כגון פרנץ' האוס או דיסקו האוס. פרנץ' האוס כולל בדרך כלל אפקטים מיוחדים, כגון פייזר ובעל הפקה מבוססת דגימות, בהשוואה לכלי נגינה מתוכנתים או חיים שהנו-דיסקו מסתמך עליהם.[6] ההבדל העיקרי הנוסף הוא במבנה השיר, לנו-דיסקו יש בדרך כלל מבנה שיר טיפוסי של פופ או שיר דיסקו קלאסי, עם ברייקדאונים מרובים, ולעיתים קרובות עם בתים ופזמון, בעוד שלדיסקו האוס יש בדרך כלל אופי קבוע יותר ולא מגוון לאורך כל היצירה,[6] כמו לרוב מוזיקת האוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכות דיסקו: שנות ה-70 עד תחילת שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכות דיסקו הופיעו במקביל לדיסקו בתחילת שנות ה-70, כאשר תקליטנים חיפשו דרכים להפוך את המוזיקה לקלה יותר למיקס.[7] עריכת דיסקו היא גרסה שונה של המאסטר המקורי, שנערכה על ידי תקליטני דיסקו והאוס כדי להרחיב ולהדגיש את האלמנטים הטובים ביותר לריקודים. לדוגמה, העריכה של טוד טרייה ללהיט הבי ג'יז, "You Should Be Dancing", עושה בדיוק את זה, ומצמצמת את הריפים הקוליים לטובת הבס, כלי ההקשה ותחושת מרחב כללית.[8]

העריכות הראשונות נעשו בעזרת מספריים ונייר דבק. חלק מהעריכות הפכו לפופולריות יותר מהרצועות המקוריות. העורכים הראשונים צברו מוניטין ופיתחו קריירת אולפן מעבודת העריכה שלהם. בהתחשב בפופולריות של עריכות, חברות תקליטים המשחררות בעיקר עריכות ורמיקסים החלו להופיע. חברות התקליטים נותרו פעילות עד אמצע שנות ה-90, כאשר עלייה באכיפת זכויות יוצרים הוציאה אותן בהדרגה מכלל שימוש.[7] עם זאת, פעילות הסצנה לא דעכה, היא ירדה למחתרת, שם חברות דיסקו רבות ממשיכות להתקיים עד היום, כגון Razor-N-Tape המשפיע של ברוקלין.[9]

הופעת הנו-דיסקו: אמצע שנות ה-90 עד סוף שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחויות המוקדמות של הז'אנר קשורות לחברת התקליטים Black Cock Records, שפעלה בעיקר בשנים 1993–1998, שנוסדה על ידי די ג'יי הארווי וג'רי רוני.[10] הלייבל התמקד בהוצאת עריכות לא רשמיות של רצועות דיסקו וכמה רצועות רוק בהשפעת פאנק.[10] זה לא היה הלייבל היחיד שהתקיים בשנות ה-90, אבל הייתה לו השפעה עצומה על דור של מפיקי מוזיקת האוס, ונתן השראה לרבים.[10]

באמצע שנות ה-90, נופוניק רקורדס הייתה חברת התקליטים של אמני ההאוס הבריטים: האידג'וט בויז, פייז אקשיין,[11] ראג' גופטה וקריספין ג'יי גלובר,[10] שנחשבים לחלוצי הנו-דיסקו.[3] האידג'וט בויז, הידועים בעיקר כחלוצי הסגנון בשם "דיסקו-דאב", הושפעו רבות מצלילי הפריסטייל והדאב הפוסט-דיסקויים של תחילת שנות ה-80.[10] פייז אקשיין היו אחת מיחידות ייצור ההאוס הראשונות שייצרו הפקות "הכל בשידור חי" שהתעקשו להסתמך על שיטות המשמשות בדיסקו.[10]  די ג'יי דייב לי ו-Crazy P גם נחשבים לחלוצי הז'אנר.[3]

ב-1997, הדי ג'יי I-F הוציא את השיר Space Invaders Are Smoking Grass, רצועה המבוססת על תופי אלקטרו-פאנק, סינטיסייזר משנות ה-80 ושירה ווקורדית, שהחלה את תנועת האלקטרו-קלאש והחזירה את האלקטרו-דיסקו בעל הצליל המלודי והאירופאי למועדונים ולסטים של די ג'יים.[10] ב-1999, I-F הוציא את המיקס שלו "Mixed Up In The Hague", שהורכב כמעט כולו מאיטלו דיסקו ויורודיסקו, שהשפיע הרבה.[10]

הצלחה במיינסטרים, פרנץ' האוס ודיסקו האוס כשם נרדף: סוף שנות ה-90 עד אמצע שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 עד תחילת שנות ה-2000, ז'אנרים של דאנס בהשראת דיסקו הפכו לפופולריים. ז'אנרים כמו פרנץ' האוס, פאנקי האוס ודיסקו האוס פרצו למצעדים.[10] שירים פופולריים כמו "Love at First Sight" של קיילי מינוג, "Take Me Home" ו-"Murder on the Dancefloor" של סופי אליס-בקסטור, "Little L" של ג'מירוקוואי ו-"Love on My Mind" של פרימייסונס נכנסו כולם לעשירייה הראשונה של מצעד הסינגלים הבריטי. בשלב זה, סצנת הנו-דיסקו הייתה מזוהה מאוד עם הדיסקו האוס והפרנץ' האוס.[11]

הכינוי "נו-דיסקו" הופיע לראשונה בדפוס כבר ב-2002. באותה שנה, האינדפנדנט תיאר את הנו-דיסקו כתוצאה מיישום "טכנולוגיה מודרנית וייצור חד-חד" על הדיסקו והפאנק של שנות ה-70. האלבום של מטור אריאה, שיצא ב-2002, נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר בז'אנר.[10] האלבום נבחר לאלבום השני הטוב ביותר של העשור על ידי Resident Advisor[12] ולתשעה עשר הטוב ביותר של העשור על ידי מגזין Fact.[13] בתחילת שנות ה-2000, הז'אנר היה במרכז המיינסרטים של מוזיקת הדאנס, עד אמצע שנות ה-2000, כאשר האלקטרו האוס זכה להצלחה מסחרית, מה שהשאיר את הנו-דיסקו בירידה מהמיינסטרים ודחף אותו להתפתחות נוספת.[3]

ירידה בפופולריות ובהתפתחות: אמצע שנות ה-2000 עד סוף שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2008, ביטפורט הוסיף את קטגוריית הז'אנר "Nu Disco / Indie Dance", והצהיר כי נו-דיסקו הוא "כל מה שנובע מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, דיסקו, בוגי, קוסמיק, בלארית ואיטלו דיסקו".[1] במקור, השירות קישר אותו עם עריכות מחודשות של רצועות דיסקו קלאסיים וקומץ מפיקים אלקטרוניים אירופאים שיצרו מוזיקה בסגנון זה. נו-דיסקו שומש לצד דאנס אלטרנטיבי עד ספטמבר של 2019, כאשר ביטפורט הפריד את הקטגוריות לשתיים, והשאיר את הנו-דיסקו ב"Nu Disco / Disco".[14]

ב-2008, מגזין ספין הצהיר כי הדיסקו חווה רנסנס עולמי, עם פריחה של לייבלים חדשים, אוספים, וערבי מועדונים, ומכונים כהדיסקו של המאה ה -21. המגזין הצביע על כך שהצליל של היורודיסקו, כולל ספייס דיסקו אינסטרומנטלי וסוף שנות ה-70, תחילת שנות ה-80, היה ההשפעה העיקרית על סצנת הנו-דיסקו של אותה תקופה.[2]

הסינגל של טנסנייק "Coma Cat" הגיע למצעדים האירופיים בשנת 2010 והיה אחד מרצועות הנו-דיסקו המצליחות ביותר באותה תקופה.[15]

בחזרה למיינסטרים: תחילת שנות ה-2010 – הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2010, להקות כמו מטרונומי, Hercules & Love Affair ו-Friendly Fires[11] החלו להשתמש באלמנטים של נו-דיסקו בשיריהן, מה שהחזיר את הנו-דיסקו לפופולריות של המיינסטרים ולשבחי הביקורת.[3][11] אמני הנו-דיסקו אירופליין ו-Soulwax הפכו למשפיעים מאוד ושוחררו בלייבלים גדולים, בעוד מפיקים אחרים הוזמנו בעילום שם לעבוד עבור להקות פופ.[3] סטיב קוטיי, חבר בלהקת הקאלט צ'יקן ליפס, אמר ב-2012: "ל-30 אחוז מהמוזיקה במצעדים יש את התחושה של סגנון הפקת הדיסקו השמאלי הזה. המפיקים נותנים לו את הברק הזה שהופך אותו ליותר לרדיו מאשר לדי ג'יי. אפשר לשמוע את הדברים האלקטרוניים של צ'יקן ליפס שהיו נפוצים ב-2003 בחלק מהמוזיקה של ליידי גאגא".[3]

ב-2013, מספר שירים בהשפעת דיסקו ופאנק נכנסו למצעדים כלהיטים מובילים, הפעם בסגנון שנות ה-70. מקור אחד הצהיר כי במצעדי הפופ היו יותר שירי דאנס מאשר בכל נקודה אחרת מאז סוף שנות ה-70.[16] להיט הנו-דיסקו הגדול ביותר של השנה היה "Get Lucky" של דאפט פאנק, עם נייל רוג'רס מהלהקה שיק.[16] השיר נחשב בתחילה כמועמד מוביל להפוך ללהיט הגדול ביותר של הקיץ באותה שנה, עם זאת, בסופו של דבר הגיע השיר למקום השני במצעד בילבורד הוט 100 במשך חמישה שבועות אחרי שיר גדול אחר בסגנון דיסקו, "Blurred Lines" של רובין ת'יק, שבילה שניים עשר שבועות במקום הראשון במצעד הוט 100, ותוך כדי כך הפך לשיר של הקיץ.[16] שניהם היו פופולריים בקרב מגוון רחב של קבוצות דמוגרפיות.[16]

אמני דאנס-פופ גדולים רבים התעסקו בסגנון. טיילור סוויפט והמפיק עלי פאיאמי שילבו השפעות נו-דיסקו בסינגל "Style" של סוויפט מ-2015.[17] קלווין האריס הוציא את אלבום הנו-דיסקו והפאנק[18] Funk Wav Bounces Vol. 1 בשנת 2017, שהגיע למקומות גבוהים במצעד הבריטי והאמריקאי. דואה ליפה הוציאה את האלבום הנו-דיסקו[19] Future Nostalgia ב-2020, שגם הוא הגיע לראש המצעדים. האלבום הוליד את סינגל הנו-דיסקו "Don't Start Now", שהגיע למקום השני בבילבורד הוט 100.[20] ב-2020 הוציא רואסין מרפי את אלבום הנו-דיסקו Róisín Machine שזכה לשבחי הביקורת. הסינגל הראשון של האלבום, "Simulation", יצא ב-2012. בנובמבר 2020, הזמרת-יוצרת האוסטרלית קיילי מינוג, חלוצה בתחום הנו-דיסקו, הוציאה את אלבום האולפן החמישה עשר שלה Disco, כאשר Culture Fix תיארה את הסינגל המוביל Say Something כ"המנון נו-דיסקו אלגנטי".[21]

במאי 2020, סטודיו 54, מועדון לילה לשעבר ומרכז תרבות הדיסקו של שנות ה-70, השיק חברת תקליטים בשם סטודיו 54 מיוזיק, הכוללת גרסאות חדשות של רצועות דיסקו מועדונים קלאסיות של דון ריי וטי-קונקשן.[22]

אמנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לצמד הצרפתי דאפט פאנק הייתה השפעה משמעותית על הנו-דיסקו ועל ז'אנרים רבים הקשורים אליו. האלבומים שלהם Homework, Random Access Memories ו-Discovery שזכו בגראמי מכילים מספר פרשנויות מחודשות לתקליטי דיסקו קלאסיים. למרות שאמנים צרפתים רבים בסצנת הפרנץ' האוס הפיקו מוזיקה המזוהה עם נו-דיסקו, דאפט פאנק הוא השם המוכר ביותר בסצנה הבינלאומית.[23]
  • Dimitri from Paris, אמן צרפתי נוסף, מזוהה גם הוא מאוד עם הז'אנר.[10] במקום להתמקד בשירי פופ משנות ה-70, הוא משתמש במקורות אקלקטיים עבור דגימות כמו ג'אז משנות ה-50, אקזוטיקה לטינית ופסקולים של סרטים.[24]
  • המפיק הנורווגי, הנס-פיטר לינדסטרום, היה חלוץ הצליל החדש במועדונים באירופה שהפך למבשר הנו-דיסקו. עם רקע מוזיקלי שנע בין קאנטרי ורוק לגוספל וג'אז,[25] "הבית הנורדי" של לינדסטרום, שצבר מוניטין בינלאומי, הזכיר רבים מהאלמנטים של הדיסקו של שנות ה-70.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Beatport launches nu disco / indie dance genre page (ארכיון)
  2. ^ 1 2 Spin Magazine – February 2008 – Reviews (Page 46), Spin: Digital archives (ארכיון)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 The Joy Of Nu Disco
  4. ^ 3 Nu Disco / Disco House Tracks That Keep the Funk Alive In 2016
  5. ^ Hervé (2011-08-12). "Moombahton, Nu-Jungle, Future Garage? Let Hervé explain". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-19.
  6. ^ 1 2 What We Like | Nu-Disco | EDM Identity, edmidentity.com, ‏2017-08-13 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ 1 2 A 10 Track Guide To The Funky World Of Old-School Disco Re-Edit Services, Telekom Electronic Beats, ‏2019-06-26 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Todd Terje: 15 Essential Rarities, Pitchfork, ‏2014-02-19 (באנגלית)
  9. ^ 10 of the most influential disco labels of the last decade, Mixmag
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Every summer is ‘The Summer Of Disco’: Your essential ‘Nu-Disco’ primer (part one), DangerousMinds, ‏2013-06-04
  11. ^ 1 2 3 4 MN2S Genre Focus: Nu Disco | Features | MN2S, mn2s.com
  12. ^ RA Poll: Top 100 albums of the '00s · Feature ⟋ RA, Resident Advisor (באנגלית)
  13. ^ Fact, The 100 Best Albums of the 2000s - Page 9 of 10, Fact Magazine, ‏2010-12-01 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ CU, Pete, Beatport Updates its ‘Nu Disco’ and ‘Indie Dance’ Genre Categories, Change Underground, ‏2019-09-04 (באנגלית בריטית)
  15. ^ Coma Cat, defected.com (באנגלית)
  16. ^ 1 2 3 4 It's Happy, It's Danceable and It May Rule Summer
  17. ^ Taylor Swift 1989 Album Review: Swift Goes Full-Throttle Pop, web.archive.org, ‏2014-11-01
  18. ^ Calvin Harris: Funk Wav Bounces Vol. 1, Spectrum Culture, ‏2017-07-27 (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ Dua Lipa’s ‘Future Nostalgia’ is a slightly disappointing nu-disco dance party, Dua Lipa’s ‘Future Nostalgia’ is a slightly disappointing nu-disco dance party - The Spectrum (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Dua Lipa | Biography, Music & News, Billboard (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ Pop Icon Kylie Minogue Releases Elegant Nu-Disco Anthem ‘Say Something,’ Reveals ‘DISCO’ Album Details – Culture Fix (באנגלית בריטית)
  22. ^ Condé Nast, Studio 54 Launches Record Label, Pitchfork, ‏2020-05-21 (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ How Daft Punk Saved Pop Music (and Doomed Us All) | SPIN, Spin
  24. ^ Dimitri from Paris Songs, Albums, Reviews, Bio & More, AllMusic (באנגלית)
  25. ^ RA: Lindstrom